וובר הוא אמפיריציסט אך הוא
אומר שהכלי לבחינה אמפירית הוא חשיבה לוגית. הוא מציג את המושג של: ה - "edieale
type"ה"טיפוס האידיאלי" הפשטה מהרבה מקרים של עקרונות
כלליים המאפיינים תופעה מסוימת, ברגע שכלי זה קיים אנחנו יכולים להשוות את המציאות
אליו.
אישיות זו מחליפה שני דפוסים קודמים : דפוס
מסורתי (נעשה כדברי אבותינו). ודפוס הכריזמטי הדתי (נעשה כדבר המלך או
אנשי הדת) . בשני אלו היחיד לא פעל רק לפי האינטרסים שלו בעוד שבדפוס הרציונאלי
המקור לפעולה חברתית הוא רק התועלת ליחיד עצמו.
אנחנו חושבים באופן רציונאלי כתוצאה מתהליך
היסטורי שמקורו בדת אך הרציונליזציה נהייתה גורם בפני עצמה, ודווקא היא,מחסלת את
הדת.
האישיות
הרציונאלית היא פן אחד של התהליך ההיסטורי. השני הוא
מימוש של העקרונות הרציונאליים בדפוסים ארגוניים. הביורוקרטיה ממצה את ההתאמה בין
מטרות הארגון לאמצעים שהוא מגייס כמובן בצורה רציונאלית.
לפי וובר כל בדיקה סוציולוגית צריכה
להתחיל בבדיקה של הפרשנות הסובייקטיבית של האדם הסביר, בסיטואציה בה הוא מוצא את עצמו,
ושמנקודת המוצא של השקפת הפרט, ניתן לעלות
מעלה לתהליך מאקרו חברתי.
בכל זאת הוא מקבל מהטבע את עובדת קיומה של
האובייקטיביות. הנחתו הינה שכל אדם, באותה סיטואציה היסטורית נתונה, יפרש מצבו
באותו האופן, שכן כבני אנוש החיים באותה החברה, אנו עשויים להגיע לנקודת ראות של
האחר ולכן ניתן לעשות סוציולוגיה אובייקטיבית, נטולת ערכים: ערכים אינם משפיעים
על עבודה מדעית.
וובר מציע כמה טיפוסים אידיאליים שבאמצעותם ניתן לבחון את ההיסטוריה, כשהמפורסם
שבהם הוא הבירוקרטיה שהביאה לשכלול של המבנה הארגוני כך שמטרתו היא רק השגת
מטרות בצורה רציונאלית.
1.הפעולה הרציונאלית ביחס ליעד.-
הפעולה הרציונאלית ביחס
ליעד היא פעולה המבקשת
להגיע לניצחון, להישגים.
לדוגמה אצנים בדרך ההיתכוננות שלהם לאולימפיאדה.
2.הפעולה
הרציונאלית ביחס לערך כלשהו.-
המבצע פועל בדרך
רציונאלית כאשר הוא מקבל
עליו את כל הסיכונים, ולא כדי להשיג תוצאה חיצונית, אלא כדי להיות נאמן לתפיסת
הכבוד שלו . לדוגמה היתנדבות חיילים לביצוע משימות מסוכנות כמו שיחרור בני הערובה
באנטבה .
3.הפעולה
הרציונלית הרגשית.- המבצע
פועל להשגת סיפוק ריגשי או מתוך רגש למושא כלשהו המהוה נקודת ההתיחסות
בפעולותיו. לדוגמה, אימוץ וטיפול בבעלי חיים, או
איסוף מזון לניזקקים
4.
הפעולה רציונאלית מסורתית. – לדוגמה
שמירת שבת ומיצוות, חיתון בתוך דתות, מוסלמים מתחתנים עם מוסלמיות , יהודים עם יהודיות, דרוזים עם דרוזיות.
(ארון ר. 1994, עמ'' 488).
בבירוקרטיה, יש הבחנה בין האדם לתפקיד , יש שירות אוניברסאלי ולא אפקטיבי.
הארגון הינו מישרה לחיים. יש היררכיה ברורה וקובעת. הקידום האישי בארגון,
נעשה לפי
קודים אוניברסאליים בלבד, שיכלול למקסימום של חלוקת העבודה בארגון. אין תחום מוזנח
מחד ואין חפיפה בעבודה מאידך,כל ההתנהגות בארגון מונעת ומוכתבת עי הכללים.
וובר בוחן את תפיסת העתיד על פי
הרציונאליזציה היא מהות החיים המודרניים "..הרציונאליזציה מהווה התפתחות
מעשית מובהקת הנובעת מכישוריו הטכנולוגיים של האדם.." (קיימן 1988,עמ''108)
סיכומים נוספים אודות ובר מקס והטיפוס האידיאלי