"מבנה החברה ואנומיה"

מבנה החברה והאנומיה\ מתוך התיאוריה החברתית והמבנה החברתי\מרטון ע"מ 194-233 במאמרו מרטון מתייחס בעיקר על התרבות האמריקנית, האמריקנים רואים בצבירת נכסים חומריים כסמל להצלחה, את זאת הם מציבים בראש סולם ערכיהם. הכסף הוא ערך בפני עצמו , מעבר לאמצעי המחייה שמקנה הכסף, הכסף הוא סמל ליוקרה. האמריקנים חיים תחת אותה תכלית שהצלחה פיננסית היא ערך נעלה בפני עצמו. האמריקנים מקבלים מכל עבר מסרים גלויים או סמויים לשאוף אל המטרה גם אם נכשלו בדרך בהשגתה, פשוט צריך להמשיך עד השגת המטרה. יש בזה משהו מ"החלום האמריקני" שבו אין נקודת סיום למרוץ ומידת ההצלחה הפיננסית היא אינסופית . את "החלום האמריקני" ניתן לממש אם האדם ניחן בכישורים מתאימים. ההנחיה האמריקנית לשאוף להצלחה פיננסית נראית לעיתים כחובה .במילונה של התרבות האמריקנית אין למצוא את המילה "נכשל", הכישלון לא נחשב כפשע, אבל הצבת מטרות נמוכות ומצומצמות היא כפשע. העיקרון המחייב של התרבות האמריקנית היא : 1. לשאוף כמה שיותר גבוה, 2. אם נכשלים זה רק צריך לדרבן לנסות שוב ,3. הכישלון האמיתי הוא אם וויתרת על שאיפות אלו ונסוגת לאחור. אך כפי שיש דגש רב בתרבות האמריקנית על עושר כסמל להצלחה, אולי נצפה גם שיושם אותו הדגש על הדרכים החוקיות שבהן אפשר להתקרב למטרה נכספת זו. בהתבוננותנו בעיקרון החברה האמריקנית אפשר להבין את התהוותם של דפוסי התנהגות סוטה בקרב אנשים התופסים מקומות שונים במבנה החברתי. המבנה החברתי מפעיל לחץ על היחיד שעלול להתנהג ולהגיב בשש צורות התנהגויות שונות : קונפורמיזם, חדשנות , טקסיות , נטישה , התמרדות, תרעומת. מחקרים שונים הראו שתחומי פשע מקצועיים מהווים תגובה נורמאלית למצבים שבהם קלטו האנשים את ההדגשה הרבה שמדגישה התרבות את ההצלחה הפינאנסית, אלא שמצויות רק דרכי גישה מועטות ביותר לאמצעים המקובלים והחוקיים שבהם יכול אדם להגיע להצלחה. ראשית ערכי התרבות המקובלים הם המספקים את התמריץ להגיע להצלחה, אך לעיתים הדרכים המצויות שמאפשרות התקדמות הינן חסומות על ידי המבנה החברתי. בעצם הצירוף בין הדגשת תרבות זו והמבנה החברתי הוא היוצר את הלחץ האדיר להתנהג באופן סוטה. שיווי המשקל בין המטרות המוכתבות על ידי התרבות לבין האמצעים להגיע למטרות אלה מתערער יותר ויותר ככל שגוברת ההדגשה שאל המטרות עמוסות היוקרה יש להגיע בכל אמצעים שהם, בלי לבדוק מהם. התוצאה של חוסר עקביות זו הוא שיעור גבוה של התנהגות סוטה. קונפורמיזם : במידה שהחברה היא יציבה, יש לראות בסוג ההסתגלות הראשון – בקונפורמיזם הן עם מטרות התרבות והן עם הדרכים הממוסדות המוליכות אליהן, את הסוג השכיח והנפוץ ביותר. הקונפורמיזם הוא בעצם "הליכה בתלם" לפי דפוסי התרבות המקובלים ובאמצעים "כשרים". חדשנות : לקטגוריה זו נכנסים האנשים אשר הטמיעו בנפשם את הדגשה התרבותי של המטרה , והם שואפים להגיע לאותה מטרה בכל דרך אפשרית , כי כל אמצעי מקדש את המטרה והמטרה היא מה שקבע המבנה החברתי- הצלחה בכל דרך. אנשים המצויים בכל הרבדים בחברה יסגלו להם גישה זו. גם העשירים וגם העניים. אנשים מהעשירון העליון לא יירתעו מכל דרך אפשרית גם אם היא לא חוקית וזאת על מנת להתקדם יותר ולצבור יותר הון. אם נסתכל על העוני- יש בו בעצם צמצום הזדמנויות והקצאת מטרות התרבות – נראה שיש יסוד מסוים להסברת המתאם בין העוני והפשע במיוחד באמריקה. טקסיות : מאבק תחרותי בלתי פוסק למען השגת המטרות שמציבה התרבות יכול ליצור מצבי חרדה , תסכול. האדם בכדי להימנע מהרגשות אלו הוא פשוט מנמיך את רמת ציפיותיו. בהתנהגות הטקסיים יש סטייה משום שבעצם הם סטו מין המופת שמציבה התרבות, שעל פיו חייב אדם לחתור בפעלתנות ,להגשים מטרות גבוהות ורצוי באמצעות הליכים ממוסדים. חכמת החיים של הטקסיים היא שככל ששאיפותיך הן גבוהות כך גם תתאכזב באותה מידה, לכן רצוי מראש למתן את שאיפותינו ובעשותנו כך נרגיש סיפוק ובטחון. תופעה זו שכיחה בקרב בני המעמד הנמוך – בינוני. נטישה : סוג של אנשים בקטגוריה זו הוא הנדיר ביותר. אנשים אלו נמצאים עדיין בתוך החברה אך למעשה אין הם מהווים חלק מימנה , מבחינה סוציולוגית הם מהווים אלמנט זר בחברה, מאחר שאין הם נוטלים חלק במסגרת הערכים המשותפת , אפשר לראותם כמשתייכים לחברה במובן פיקטיבי בלבד. בקטגוריה זו נמנים בין היתר : פסיכוטיים, נוודים, שיכורים, נרקומנים אשר זנחו את המטרות המוכתבות על ידי התרבות והתנהגותם אינה תואמת את הנורמות המוסדיות. השיטה החברתית התחרותית בעינה עומדת, אך הפרט המתוסכל והמוגבל באמצעיו שאינו יכול להתמודד עם שיטה חברתית זו, נושר מין התחרות. רגשות של תבוסתנות, שאננות מתגלים כמנגנוני בריחה מתביעות החברה. הנוטש בניגוד לקונפורמיסט ולחדשן לא מייחס שום ערך למטרת ההצלחה שהתרבות מוקירה אותה יותר מכל. התמרדות: למתמרדים בעצם יש תפקיד כפול הם קודם כל חושפים ומאתרים את מקור התסכול הנרחב במבנה החברתי, רוצים למצוא לכך מבנה אלטרנטיבי. המתמרדים שואפים לשינויים. כשהמתמרדים רואים במערכת המוסדית מחסום המונע את השגת המטרות החוקיות, מצידם הקרקע בשלה להתמרדות . המתמרדים שואפים לכונן מבנה חברתי חדש שבו יונהגו שינויים גדולים בתקנים התרבותיים של ההצלחה ושבו ידאגו להתאמה רבה יותר בין זכותו של אדם, מאמציו והתגמול המוענק לו. תרעומת : המתמרדים דומים למתרעמים אך גם שונים מהם. אנשים בעלי תרעומת יש בהם שלושה יסודות משולבים :1. רגשות ממוזגים של שנאה קנאה 2. התחושה שאין בכוחו של אדם להתריס רגשות כנגד השכבה החברתית המעוררת את אותם רגשות. 3. תחושת אין אונים. המתרעמים שלא כמו המתמרדים אינם בעצם באים בדרישה לשינוי בערכים. הם מגנים כל מיני דפוסים בחברה שלא מוצאים חן בעיניהם אך בעצם לא פועלים לשינויים. לעומתם המתמרדים בהחלט פועלים לשינוי. המתרעמים מגנים דברים שהם היו רוצים לשנות אותם בשביל עצמם. נראה שדווקא המשתייכים למעמד גבוה ולא מהמעמד הנמוך אלה הם המארגנים את המתרעמים ואת המתמרדים ומחשלים אותם לקבוצה מהפכנית.

סיכומים נוספים אודות "מבנה החברה ואנומיה"