למה זאת האשה שבדרך כלל ממונה על הטיפול בכביסה? הנה מה שאני מרגישה בענין, בעטיפה ספרותית:
מלכת הכביסה כל הלילה רדפה אחרי הכביסה. מה לעשות, צריך לכבס, ויפה שעה קודם. מה הבעיה, הוא אומר לי תמיד, המכונה מכבסת, לא את. בטח לא אני. אני רק מכניסה, וממיינת. מחליטה אם אבקה או טבליות, ומאיזה סוג. ואם אפשר לשים תוסף, או מלבין, או
מרכך ואיזה, והאם לכוון לתכנית קצרה או ארוכה, סינתטית או כותנה, ואיזה טמפרטורה. ואז לתלות. אין לי מייבש. במשפחה המורחבת שלנו, רק לחמוטל יש מייבש. עניין אידיאולוגי, כנראה. רק לבורגנים יש מייבש. גם מדיח קנינו רק לאחרונה, כי צריך לעמול. פעם אמרו, יותר חשמל, פחות עמל, ובחשמל צריך לחסוך, מחמת האיזון האקולוגי ומשבר האנרגיה. כאילו שכביסה מוגזמת לא מלכלכת את כדור הארץ, עם כל הדטרגנטים האלה, אבל מה, עם
כביסה ילבינו כשלג, כנראה, חטאי האדומים כשני, ונשמתי תהיה יותר טהורה משל דרעי, אפילו, למרות שכשהוא הורשע, כולם הרי ידעו שהוא זכאי.
כשהייתי בחופשת לידה, הכביסה היתה הקש ששבר לי את גב הגמל. אז עוד היו
חיתולי בד, ופמפרס קבלו רק תינוקות של ילדים עשירים, או באמריקה. את חיתולי הבד צריך היה לקפל בלי סוף, וכשיבשו על החבל היה הגשם יורד עליהם להכעיס, בדיוק כשהייתי נרדמת לרגע. ואם לא, אז סתם השכנה הבלבוסטע המצוינת מלמעלה היתה תולה את הבגדים שלהם עם כל המים, כדי שלא יתבלו, ואז החיתולים ובגדי התינוק נרטבו. רק בסוף החורף העלה מישהו רעיון גאוני, שלא יקרה שום אסון אם פעם יתנו את זה למכבסה לייבוש. אבל מכיון שזה לא קרה שעה אחת קודם, אני כבר הייתי בדיכאון. לפיכך הלכתי כל הזמן באותם מכנסיים וסווט שירט שהייתי מכבסת ולובשת לסירוגין, אלה היו המדים שלי, וככה יאה לי, מתפנקת בחופשת לידה. פעם רציתי ללמד את חברתי ג''ינה כמה פטנטים בענייני כביסה, כי התברר שלמרות שיש לה מכונה טובה כבר שנים היא לא מפעילה שם כל מיני תכניות קצרות, סתם מבורות. התברר שהיא לא מעונינת ללמוד על זה בשום אופן, היא מעדיפה להקדיש את כל זמנה לכתיבת מאמרים, עריכת ניסויים בדבורים (זה המקצוע שלה) ובריקודי ג’אז (זה התחביב שלה). טוב, אז מה הפלא שאין לה חבר רציני או, כמו שאמא שלה אומרת, שהיא "לא הצליחה עוד לתפוס חתן, ומה זה שווה שעוד מעט המדענית הזאת תהייה פרופסור". כשהייתי ילדה קטנה קבלנו פרס מבת החרושת למוצרי ניקוי "אמה", תחפושת של מלכת הכביסה. בטח השלמנו נכונה את הסיסמא, "כל
אשה אהבת אמה, כל אשה יודעת למה" . כמו האיקון של החברה, לבשתי שמלתה אדומה עם נקודות גדולות לבנות (או להפך) ואת ראשי עטר סרט ענק מאותו בד, כמו טופסי הכושייה. נראיתי כמו פרה מבוהלת, כי הייתי חולה בחזרת. יש לי תמונה למזכרת. יופי חי. אז בלילה שוב רדפו אחרי בחורות מצוינות, אחת אמרה שכן, תכבסי רק עם הטבליה הזאת המרובעת, ולא עם העגולה, שמתמוססת בכוס ולא במכונה, ואילו הג''דע השניה, בחורה כארז, המליצה על ג''ל, שמנקה את כל הכתמים ומוחה דם יזע ודמעות ולא נשאר מהן זכר על הכותנות הלבנות של בעלינו הטובים, ותינוק אחד המליץ על מרכך אקסטרה אימהי, שמשאיר אותו מרוצה ובלי תסביכים, כשיגדל אמא שלו לא תהיה אשמה בשום תסביך ועכבה שטפח ברבות הימים, גם אם יערכו לו אנליזה מעמיקה ביותר. אחלה.
סיכומים נוספים אודות מלכת הכביסה