ניסוי- שיטת מחקר המשמשת לבדיקת קשרים סיבתיים כאשר מפקחים במידה מירבית על התנאים. הניסוי אינו שכיח במחקר הסוציולוגי. מערך הניסוי המקובל מבוסס על 3 שלבים: מדידת
המשתנה התלוי חשיפתה של קבוצת הניסוי למשתנה הבלתי תלוי. מדידה חוזרת של המשתנה התלוי
הסקר- שיטת מחקר שבה הנחקרים מגיבים על סדרה של נושאים באמצעות שאלון או ריאיון. זהו סגנון המחקר הנפוץ ביותר בסוציולוגיה. בעזרתו ניתן לעמוד על אפיונים של יחיד, מצב או קבוצה, להגדיר את שכיחותה של תופעה נידונה ולהצביע על קשר בין תופעות חברתיות שונות.
מהימנות – סוג של קריטריון להערכת
כלי מחקר המתבטא באמצעות מדידה מדוייקת של נושא המחקר. זוהי מדידה שהטעות בה מזערית והערך המתקבל בה דומה לערך ה"אמיתי ".
מהימנות השחזור – כלי מחקר, בעל מהימנות שחזור גבוהה. אם מדידות חוזרות ונשנות באמצעותו, בתנאים שווים מביאות לידי תוצאות דומות.
דוגמא: אם עשר שקילות עוקבות של נבדק במאזניים מסויימות מראות כי משקלו הוא 60 ק"ג, הרי שמאזניים אלה הם כלי מדידה מהימן.
מהימנות בין-אישית – כלי מחקר הוא בעל מיומנות בין-אישית גבוהה, אם חוקרים שונים הבודקים באמצעותו אוכלוסיה אחת מקבלים תוצאות דומות.
דוגמא: אם חוקרים שונים (גברים, נשים, צעירים, מבוגרים וכו'') מעבירים שאלון זהה הבודק את המוטיבציה ללימודים בקרב תלמידי תיכון בישראל ומקבלים תוצאות דומות, הרי ששאלון זה הוא כלי חקר מהימן.
מחקר גישוש – זהו סוג של מחקר הכנה המשמש להכרה הראשונית של נושא המחקר, תוצאתו הסופית של מחקר הגישוש הוא סדרת השערות שתיבדקנה בשלבי המחקר האחרים.
דוגמא: סוציולוג ישראלי המבקש לבדוק סוגייה ספציפית במערכת החינוך בישראל, כמו השפעת הרכב הכיתה על דעות ועמדות של התלמידים.
מחקר טרומי – סוג שלמחקר הכנה, הנועד לבחון את נוהלי המחקר השונים במטרה לשנותם ולשפרם לפני עריכת המחקר המקיף.
דוגמא: ניתן לבדוק אם התשובות של האוכלוסייה הנחקרת למראיין (גבר) שונות מאלה הנמסרות למראיינת (אישה).
מחקר ניווט – סוג של מחקר הכנה בו החוקר מוכן לנווט את כל המחקר שלו על אוכלוסייה מצומצמת, הוא עורך מעין חזרה כללית לקראת המחקר המקיף.
דוגמא: חוקר המתכנן לראיין תלמידים ב 25 כיתות בבתי ספר תיכוניים בישראל, יראיין במסגרת מחקר ניווט תלמידים בכיתה אחת בבי"ס במרכז הארץ ותלמידים בכיתה אחרת בבי"ס באזור ספר – ראיונות אלה יסייעו לחוקר לעמוד בפעם האחרונה על ליקויים אפשריים בתכנון המחקר ויספק לו אומדן ראשוני לגבי תוצאות המחקר המקיף.
מדגם מייצג – מדגם הנבחר בקפידה ע"פ כללים וטכניקות ידועות ומייצג נאמנה את
האוכלוסייה על כל גווניה.
דוגמא: בחברה מסוימת נחקרו הדעות הפוליטיות של מדגם מייצג בן 1000 נחקרים, מן המדגם עלה, כי שיעור הנשים המגלות נכונות לבחור במועמדת עולה על שיעור הגברים המגלים נכונות להצביע בעד מועמדת. מכאן ניתן להסיק, כי הבדל זה מאפיין את האוכלוסייה כולה.
מדגם לא מייצג – מדגם אשר אינו מייצג נאמנה את היחסים בין הסקטורים בכלל האוכלוסייה ולכן לא ניתן להסיק ממנו מסקנות לגבי כלל האוכלוסייה.
דוגמא: אם מראיינים לצורך ניבוי תוצאות הבחירות, מדגם הכולל רק אנשים הנוהגים להתפלל בבית כנסת. אי אפשר להסיק ממדגם זה מסקנות לגבי כלל האוכלוסייה מכיוון שלאוכלוסייה הדתית ניתן ייצוג יתר ואילו האוכלוסייה החילונית אינה מיוצגת כלל.
משתנה תלוי – משתנה שהחוקר רוצה להסביר ושאת השינויים החלים בו הוא מודד ומייחס לפעילות המשתנה הבלתי תלוי.
משתנה בלתי תלוי – משתנה שהבוחר בוחר במטרה לבדוק את השפעתו האפשרית של המשתנה התלוי.
דוגמא למשתנה תלוי ובלתי תלוי: כיצד משפיעה בחברה מסוימת השכלת הנחקר על הכנסתו. החוקר בוחר נחקרים מרמות השכלה שונות ובודק מהי הכנסתם. בדוגמא זו ההשכלה היא המשתנה הבלתי תלוי וההכנסה היא המשתנה התלוי.
משתנה – מאפיין שבו עשויים פרטים בחברה או בקבוצה להיבדל זה מזה.
דוגמא: המשתנה מין או גיל יכול לקבל ערכים שונים: מין= זכר (משתנה), נקבה (משתנה).
סיכומים נוספים אודות מטודולוגיה בסוציולוגיה-שיטות ומושגים