הרעיון המרכזי בשפה של
תת תרבות מסוימת: חברים חדשים אמורים ללמוד ולהפנים את הנורמות של הקבוצה (תת-תרבות), וחברים ותיקים אשר
נכשלו בהבנת תכני הקבוצה או שמערערים עליהם נענשים ואף מוצאים ממנה.
הפיכתן של מסגרות חברתיות לתת תרבויות תלויה ב-3 גורמים:
o קליטה והבנה של הנורמות של תת-התרבות ע"פ המשמעויות המיוחדות שהוקנו להם ע"י הקבוצה.
o רווחיות השימוש בנורמות הקבוצה
o תמיכה מוסרית ורגשית של חברי הקבוצה בנורמות הקבוצה.
ערכים נורמות מיומנויות ודרכי התנהגות נחשבים לתת תרבות רק כאשר יחידים רואים את עצמם כחלק ממכלול זה ומייחסים חשיבות מיוחדת לסמליו.
לחצים מבפנים או מבחוץ גורמים לתת התרבות להגביר את שונותה מהחברה.
המאמר עוסק בתת תרבות
האסירים בכלא כדוגמא לתת תרבות. כמו תת תרבויות אחרות, גם
תת תרבות האסירים בכלא היא מע' מאורגנת של תגובות אשר התפתחה כתוצאה ממאמצי החברה להתמודד עם אפשרויות ותמריצים מצד אחד, וממחסורים, איסורים ולחצים מצד שני, אשר מוצעים להם ע"י הסביבה וחברתם. תת תרבות האסירים היא תגובה ל"כאבי המאסר", ומספקת לאסירים פתרון לחלק מבעיותיהם בסיטואציה.
הכלי המרכזי ללימוד ושינון אוצר המילים הייחודי לתת-התרבות הוא הדיבור- הוא משמש כמכניזם בסיסי לחברות.
העגה הפנים-קבוצתית משמשת סמל לזהות חברתית ולסולידריות תרבותית בסיטואציה של מפגש בין קבוצות שונות. יש כאן מנגנון של הידמות והתבדלות.
שפת האסירים היא שפה המשתנה בתדירות גבוהה בגלל 2 גורמים:
o מאמצים מודיעיניים שמשקיע השב"ס בחשיפת השפה.
o השימוש האינטנסיבי בה ע"י אוכלוסיית הכלואים.
במסגרת ההשתנות הבלתי פוסקת של שפת האסירים, מומצאות מילים חדשות, ומילים קיימות מקבלות משמעות חדשה.
מילים רבות בשפת האסירים באות במטרה להציג בהומור, בציניות או בלגלוג את המצבים השונים המאפיינים את הכלא. מילים אלו אוצרות בתוכן מידע חברתי רב על דוברי השפה ותרבותם.
שפות מצומצמות- בתקופות של איומים מצד קבוצות אחרות (למשל מנהלי הכלא), יוצרות קבוצות מצומצמות בתוך הקבוצה תת-שפה סודית. תת-שפה סודית זו מוגבלת לשימוש בפעילויות ייחודיות ומעטות, ומהווה מעין סמל סטאטוס (רק ה"אליטה" של האסירים מבינים את השפה). שפות אלו מאופיינות בד"כ באוצר מילים מצומצם וקבוע שקצב חידושו איטי למדי.