בק אומר שמעמד וקבוצות סטאטוס החברה התחלקה לקבוצות אלה בשנותת ה 60 ובזמן האחרון היא יותר עוברת תהליך יש אינבידוליזציה – הפיכה לפרטים. ההבדלים במעמדים עדיין נשמרו אך פחות חשובים. זה הוביל ל: תחרות – למשל מתרגלים נמצאים באותו רובד במבנה ההררכי של האוניברסיטה מצד שני צריכים לפתח סולידריות מעמדית כי הם כבר חושבים קדימה על שוק העבודה בחוץ. הדבר השני זה שהחברה התעשרה – אנשים באופן כללי נהיו יותר עשירים (אין כבר כמעט רעבים ללחם) – זה חשיבה ערכית אנשים מעניין אותם יותר דברים שלא קשורים לפרנסתם. זה מביא לטשטוש מעמדות – נסיך יכול להכנס ליפן וכך גם פועל פשוט. מבחינה מעמדית הם נמצאים בקונפליקט אבל זה לא מעניין אותם. ההשתייכות המעמדית שלהם לא קובעת את החשיבה שלהם. דבר שלישי חשוב היא יותר השכלה שיש עכשיו גם אנשים לומדים יותר שנים. השכלה מעניקה הסתכלות ביקורתית על המציאות והסטאטוס החברתי של האדם. המיקום החברתי כבר לא קובע את המציאות בתוכה הוא חי (לא רק פועל ) הוא נהיה משכיל ומסתכל בבחינה ביקורתית על המיקום שלו עצמו בחברה. החלוקה של ריבוד עדיין קיימת אך יש לה פחות חשיבות – הוא כאילו חושב יחד איתנו ולא בטוח שיעלם לגמרי.
מזה אינדיבידואליזציה?
תהליך שבו קטגוריות חברתיות קלאסיות כמו מעמד סטאטוס הולכות ומאבדות משמעות. יש עדיין אי שוויון כלכלי ומעמדי אבל האנשים נותנים לזה פחות משמעות.
חברות – סוציאליזציה
_________________________________ ________________________________________
סוציאליזציה – תהליך רכישת נורמות וערכים חברתיים.
בגדול מדובר על תהליך שבאמצעותו אנו לומדי להיות חברים בחברה. תהליך המפתח ומכונן את האישיות שלנו.
כיצד זה מתקר לנושא המגדר?
גבר ואישה זה משהו שאנחנו לומדים להיות. זה תהליך שנמצא כל החיים.
· כל עוד אנחנו באינטראקציה עם אנשים אחרים אנו חשופים לחברות.
· החברות הכי חזקה היא בילדות – לכן סוכן החברות הכי חזק הוא המשפחה, ההורים. אי השוויון בדרך כלל מתחיל בכאן – זה מתחיל מהצעצועים השונים אצל ילד וילדה וציפיות מילדה לבכות יותר ומילד להיות חזק וכדומה. היחס בבי"ס מעודד, צבא – מכשיר שמעודד דומיננטיות גברית בחברה הישראלית.