מה זה ריבוד חברתי
מעמדות בחברה.
כשאנחנו מדברים על ריבוד אנחנו מדברים גם על אי שוויון. לאי שוויון הרבה משמעויות.
דבר ראשון אמירה בדיון – אנחנו שונים זה מזה. במה? בהכל! בצבע שיער, מידת נעליים תווי פנים, צבע עור וכדומה... לכל אחד נפש ייחודית, אופי ייחודי משלו...
השוני בין אינדיבידואלים לא כל כך רלוונטי לתופעת הריבוד החברתי.
אם נתייחס למילה ריבוד נבין שאנחנו מדברים על רבדים כלומר שכבות. מדובר לא רק בשוני אלא שוני היררכי – מישהו יותר ומישהו פחות. שוני של סדר מישהו גבוה או נמוך. במעמדות למשל אפשר לדבר על עשיר עני כוח פוליטי חזק וחלש וכדומה...
דוגמא להיררכיה אפשר לעשות קטלוג לפי מי מוצא חן בעיני המתרגל ומי פחות. כל סדר שהוא לפי קריטריון מסוים זה הכוונה בריבוד.
העיקרון החשוב: השוני בהיררכיה צריך להיות מעוגן – חשוב מבחינה חברתית. אנחנו לא מדברים על שוני בין בני אדם אלא על שוני במיקום של בני אדם במישור החברתי.
החברה היא איזושהי עוגה. שמחולקת לרבדים. השאלה היא מה צריך כדי להשתייך לרובד מסוים.
הגדרה ריבוד חברתי - שיטה שלפיה החברה מדרגת אנשים בסולם היררכי.
עוד הגדרה – מצב של אי שוויון חברתי היררכי המכונן על פי עקרונות ממוסדים. הכוונה בממוסדים – מעוגנים בחברה, חזק בחברה. למשל באופנה – מי פחות או יותר אופנתי זה פחות ממוסד.
לריבוד כמה מאפיינים:
· מתייחס לקבוצות ולא ליחידים
· נוטה לשעתק את עצמו – ממשיך בדורות.
· אוניברסאלי – כל חברה מחלקת באופן שונה אך יש חלוקה – ריבוד. אין שום חברה שוויונית.
ניתן לשאול 2 שאלות עיקריות:
1. מהם עקרונות על פיה החברה מתחלקת? ולאיזה קבוצות?
2. למה קיים ריבוד חברתי?
דוגמאות:
אנו רואים פירמידה של קסטה – מתייחס לריבוד אצל האינדיאנים. מדובר פה על חלוקה חברתית – מי נמצא מעל מי. חלוקה זו גם מעוגנת בדת. איכר הוא הרבה יותר פשוט מלוחם. ניתן לראות בראש הפירמידה צ'יף מתחתית עובדי האדמה.
האם ניתן לעבור מרובד לרובד? קשה מאוד. זהו ריבוד שהוא בסוג של קביעה חוקית. מעוגן מבחינת חוקית ודתית.
מאה 18- 19 : קפיטליזם.
עקרון המתחיל להיות חשוב – עקרון כלכלי, קפיטליסטי. הכלכלה מעצבת החברה כולה. כל החברה משתנה אי שוויון מפסיק להיות בין אדון – בין אצולה ומשרת – נתין.
למה קיים ריבוד?
אנשים שונים היו נותנים תשובות שונות לשאלה זו.
הסבר פונקציונליסטי לריבוד החברתי – הריבוד החברתי הנוכחי היא חברה שמעניקה לכולם שוויון הזדמנויות וכל אחד מקבל הזדמנות אחרת להגיע לאן שהוא רוצה. מה שקבוע זה באמת היכולת האישית של האדם. החלוקה הלא שיוויונית הזאת היא חיונות לחברה. מי שנמצא בעמדות המפתח ממלא גם תפקידים הכי חיוניים לחברה והכי קשים גם מכך מגיע לו תגמולים רבים. (וזה עד היום – נשיא מקבל מלא כסף הוא אחראי לניהול המדינה לעומת מנקה שעושה תפקיד מונוטוני ומקבלת שכר זעום יותר).
החברה על פי מרקס היא חברה של קונפליקטים. בחברה זו קבוצות שמדכאות קבוצות אחרות.
וובר עושה הבחנה , תצפית , תובנה. מצד אחד הריבוד על פי רבדים לא נעלם – יש פערים בכסף ורכוש וכנ"ל – אי שוויון כלכלי נשמר. אך הוא טוען שמדברים על זה פחות בחברה. ואי שוויון הזה הופך להיות פחות רלוונטי. השינוי המבני של מוסדות חברתיים ושל זיקה בין הפרט לחברה. הזיקה יותר אינדיבידואלית.
מין, מגדר
מין זה בקטגוריה ביולוגית מתייחסת להבדלים פיסיולוגים בין זכר לנקבה- מושג ביולוגי.
מגדר מתייחס להבדלים חברתיים- מושג חברתי.
המשותף בין כל הגברים בכל התרבויות – ה נקראים זכרים. אך התפיסות החברתיות לגבי מזה גבר ואיך הוא אמור להתנהג משתנות מחברה לחברה. מגדר זה קטגוריה חברתית כלשהי ובכל חברה שיש בה קטגוריה חברתית הכוונה באי שוויון. כלומר השוני הביולוגי בין זכר ונקבה מעוגן חברתית.
עד עכשיו נולדנו כגבר וכאישה וכך נולדנו למצב מסוים וסיכויי חיים מסוימים- איך החיים שלנו יראו בגדול. השוני הוא לא רק אופקי אלא היררכי על פי מגדר. נוכל להגיד שמגדר היא קטגוריה של ריבוד. בחברה הישראלית הגבר יש יותר עדיפות לגבר. ופחות או יותר בכל החברות הדומיננטיות היא של גברים. החברה היא חברה פטריארכאלית – חברה בה הגבר נמצא בראש סולם ההיררכיה החברתית. חברה המאופיינת בדומיננטיות של דברים. ד
באה הסוציולוגיה ועושה את תחום – סוציולוגיה של המגדר ומתעניינת הריבוד המגדרי או התפיסות המגדריות משפיע על בסדר החברתי. האם הסוציולוגיה יכולה להגדיר מבחינה חברתית – מהו גבר? מהם תכונות האופי הגבריות? מהם הנורמות בהתנהגות גבר לעומת אישה? מהי מיניות גברית וכדומה...
פרדגימות – פונקציונליזים וקונפליקט ולכל פרדיגמה יש סיבה משלה לריבוד. קיים היה ההסבר הביולוגי שהיה נפוץ פעם – שההבדל בין זכר ונקבה הם אלה שתרמו את הריבוד. המין הגברי כזן ביולוגי צריך לשרוד – וכדי לשרוד יש להיות חזק חכם יותר והנקבה תתמקד בילודה הביולוגית.