עוצמה היא הסיכוי של אדם/קב' אנשים לממש את רצונם בקהילה למרות התנגדויות.
הסדר החברתי הוא האופן בו מחולקת העוצמה בחברה.
על פי ובר הריבוד הוא רב מימדי, נקבע על פי שלושה צירים. העוצמה מתחלקת בין שלוש קטגוריות, לכל קטגוריה ריבוד משלה, סדר חברתי אחר אשר אינם תלויים אחד בשני.
על פי וובר יש 3 מקורות לעוצמה:
עוצמה: |
קטגוריית ניתוח: |
זירת פעילות: |
פעולה: |
כלכלי |
מעמד |
שוק |
המונית= אישית, רציונלית. |
חברתי |
סטטוס |
תרבות |
קהיליתית= קולקטיבית, ואמוציונלית. |
משפטי |
מפלגה |
מדינה |
חברתית= רציונאלית, קולקטיבית |
מעמד – הציר הכלכלי
מצב מעמדי: הסיכויים של אדם להשיג טובים חומריים.
מעמד: סיכויי החיים הדומים שיש לאנשים שונים בבעלותם על טובים. כבוד המעמד טמון בטיב הרכוש או בטיב השירותים. מצבו המעמדי של אדם תלוי במצבו בשוק, תלוי בתנאי השוק.
המעמדות מדורגים על פי היכולת של היחיד להשיג טובים כלכליים.
שתי קטגוריות בסיסיות מבטאות את ריבוד המעמד:
רכוש: אלו שהם בעלי הרכוש יכולים לסחור בו. חלוקה פנימית בתוך המעמד נעשית לפי טיב הרכוש.
חוסר רכוש: אלו שהם חסרי רכוש ימכרו שירותים. חלוקה פנימית בתוך המעמד נעשית לפי טיב השירות.
בעלי רכוש הם לא בהכרח בעלי מצב כלכלי טוב יותר, בעל חנות קטנה מול עובד היי-טק.
פעולה מעמדית: "פעולה המונית" זוהי הפעולה הדומה שכל אחד עושה בפני עצמו. קבוצה של אנשים עושה את אותה פעולה אך באופן עצמאי, מתוך אינטרס אישי. לא נעשית יחד. האינטרס של היחיד שיכול להביא לפעולה משותפת אך אין זה הכרח. כל אחד בהתאם למעמד שלו, אנשים יכולים לפעול יחד אבל זו לא תהיה פעולה מעמדית.
מעמד יכול להיות בסיס להיווצרותה של קבוצה חברתית, אם תתארגן. אך היא אינה כזו בבסיסה.
בחברות בהן ישנה מוביליות חברתית, ההתארגנות היא נדירה כי כל אחד שואף לשנות את מעמדו האישי. אדם השואף לצאת ממעמד נמוך, לא יטרח להתארגן ולהלחם על זכויות המעמד. בחברות בהן המוביליות נמוכה כאשר בן מעמד נמוך יודע כי סיכוייו לעלות למעמד גבוה הוא קלוש ינסה להשפיע על מצב מעמדו, יתארגן עם בני מעמד נוספים ויחד יפעלו למען אינטרס משותף.
סטאטוס – הציר החברתי-תרבותי
סטטוס: היא קב' אנשים בעלי מיקום חברתי דומה. זוהי קהילה/קבוצה שגורל החיים שלה נקבע על פי העיקרון החברתי לו זוכה הקבוצה. קבוצת אנשים שהמשותף להם הוא הערך החברתי בין אם חיובי או שלילי.
סגנון חיים משותף המייחד את קבוצת הסטטוס. עקרונות הצריכה של חברה מכתיבים את סגנון חייהם. קבוצה תרבותית שיש לה מונופול על מוצרים מסוימים, מוסיקה, מאכלים.
בתוך החברה יש חלוקה לסטטוס הנחשב בחברה טוב יותר או טוב פחות, זה ברור ולעיתים אף מעוגן בחוק. כאשר יש חפיפה בין הסדרים החברתיים, נוצרת לנו קסטה. משפטית היהודים נחשבו באירופה כנחותים וכך גם חברתית.
קסטה היא סוג של קבוצת סטטוס. הקסטות לא נבדלות רק בסגנון חיים מיוחד אלא גם בפולחן מיוחד, לרוב מדובר בפולחן דתי אך לא בהכרח.לרוב, הבסיס לקסטות הוא אתני אך לא תמיד. לקסטות יש נטייה ליחס לעוצמה כבוד יתר. אלו קבוצות סגורות.
ובר משתמש במושג "חמס של כבוד" – קבוצות הסטטוס שואבות את כבודן ע"י גזילת הכבוד מקבוצות אחרות. הן נאבקות ושוללות כבוד אחת מהשנייה. את זה הן עושות על ידי לקיחת מונופול על אמצעים חומריים.
הפעולה: קהילתית, קולקטיבית ואמוציונאלית. הפעולה תהיה משותפת, תעשה עם בני קבוצת הסטטוס, מתוך רגש ותחושת שייכות לסטטוס.
הקשר בין שני הצירים
ובר מציין כי בתקופות של שינויים טכנולוגיים או אי יציבות כלכלית הריבוד המעמדי הוא השולט, החשוב. המעמדות נוטים להשתנות. אדם שהגיע ממעמד נמוך והצטרף לחברת היי-טק בתקופת צמיחה התעשר ומעמדו הכלכלי עלה. ולהפך, בתקופות של שפל כלכלי אדם עשיר יכול לאבד את כל רכושו.
לעומת זאת בתקופות בהן אין שינויים כלכליים, אין התפתחות טכנולוגית, הסדר החברתי, הסטטוס הוא החשוב.
מפלגה – הציר הפוליטי
מפלגות הן קבוצות המכוונות להשפיע על השלטון הקיים. זוהי קבוצת אנשים בעלי אינטרס משותף המתארגנים באופן רציונאלי להשגת מטרות.
מפלגה מייצגת אינטרס של סטטוס מסוים, מעמד מסוים או של שניהם יחד. המפלגה אינה מנותקת, היא אינה עצמאית, שייכת למעמד, סטטוס או לשילובן. מפלגה חזקה, מייצגת קבוצה חזקה.
הפעולה: חברתית. אדם פועל באופן הגיוני במשותף עם אחרים, למען מטרה משותפת. אנשים מקבוצות סטטוס או מעמדות שונים מתאגדים למען מטרה משותפת שהיא תמיד תייצג אינטרס הדומה לזה של מעמד או סטטוס כלשהו (או שניהם).