ערך הוא הנחיה כללית ביותר הקובעת מה המעשה הנכון והלא נכון לעשות הנורמה היא הוראה מדוייקת המסבירה איך לבצע הנחיות אלו במצבים שונים שאדם נקלע אליו בחברה.
נורמה חברתית עונה על 5 שאלות:
מי מצפה?
ממי מצפים?
איזו פעולה לנקוט?
באיזה מצב?
מה התוצאות תהיינה במקרה שהפעולה תבוצע ובמקרה שלא?
לביצוע
הנורמה או לאי ביצועה מתלוות סנקציות חיוביות ושליליות. לסנקציות שליליות שבהן הנורמות לא קוימו יש שני קטבים: הסנקציות הקשות יותר המופעלות כתוצאה מפירוש החברה שאי קיום נורמות אלו כמוהן כפגיעה בטובת החברה ובמוסר החברתי והן מכונות MORES. סנקציות הקלות יותר לא מתפרשות כפגיעה בטובת החברה ובמוסר החברתי ולכן הן קלות יותר והן מכונות FOLKWAYS. במציאות ההבחנה בין סנקציות אלו היא לא ברורה והחלטית. יש נורמות שאי ביצוען מתקרב לסוג ה – 1 ויש שלסוג ה – 2. יש נורמות מסויימות הקבועות כחוקים, אך יש נורמות לא כתובות ויש אף חוקים רשומים שהנורמה היא לעבור עליהם.
סטטוס הוא מיקומו של אדם במיבנה החברתי משמעו יוקרה. הוא יכול להיות: בעל, בן, סטודנט, מרצה. התייחסות לבני – אדם נעשית פעמים רבות בהתאם לסטטוס שלו. כל
סטטוס מוגדר בהתאם לקשר שלו לסטטוסים אחרים, וביחד הם שייכים למסגרת חב''. סנקציות יכולות לפעול לגבי מישהו אחד כחיובית ועל אחר כשלילית בהתאם לסטטוס בו הוא נמצא. סטטוס יכול להשתנות למשל: מילד לנער, ממבוגר לזקן. לכל אדם יש מגוון סטטוסים המעיד על ריבוי המסגרות החב'' שבו הוא חי, ועל הרבגוניות של החיים המודרניים וזה נקרא
מערך סטטוסים.
יש סוגים שונים של סטטוסים:
סטטוס בסיסי- שיש לו השפעה על סטטוסים אחרים למשל שחור בדרום ארה"ב בהולכו למקום כלשהו יקבל יחס של חוסר נימוס.
סטטוס היקפי- קשור לכל אדם באופן אינדבדואלי כמו נוסע באוטובוס.
מיון נוסף מבדיל בין סטטוסים עפ"י היקפם: סטטוס מוגבל- הוא סטטוס המוגבל לנורמות מועטות ביחס למשל לקוח.
סטטוס מקיף- הוא סטטוס שבו מספר הנורמות הנלוות מקיף יותר. למשל אישה ביחסה לבעלה מביאה בחשבון את מכלול הנורמות שלו.
מיון נוסף מבחין בין סטטוס שיוכי לסטטוס הישגי:
סטטוס שיוכי- הוא סטטוס שאדם לא עשה דבר כדי להשיגו כמו: מין, גיל, עדה.
סטטוס הישגי- הוא סטטוס שאדם רכש בכוחות עצמו כמו: השכלה, מקצוע. גם בחברתנו קיימים סטטוסים שיוכיים המגבילים את התקדמות של האדם למרות היותנו חברה מתקדמת הישגית, אך בכל זאת לא הישגית מובהקת. ניתן לומר כי ריבוי הסטטוסים והאפשרות לרכוש סטטוסים רבים מקטינים את תלותנו באחרים.
סמלי הסטטוס נועדו להקל על יצירת מגעים בין בעלי סטטוסים והם סמלים מוסכמים ומקובלים שמלמדים מי עליון, מי חשוב, מי חזק, מי עשיר. למשל צורת לבוש, סגנון דיבור, כתובת, סוג מכונית.
דימויי סטטוס כלומר שעפ"י סטטוס ידוע אחד של אדם ניתן להסיק לגבי הסטטוסים האחרים שלו.
סטיראוטיפ הוא תערובת של סטטוססים ותכונות אישיות. ברוב המיקרים הסטיראוטיפ הוא דבר שלילי כמו יהודי בארה"ב שידוע כאדם מסור למשפחתו ולאחיו היהודים אך חשדן יותר כלפי לא יהודים. הרבה פעמים בעלי סטיראוטיפים מנסים להפריך אותם ולהיאבק על טיהור שמם, אך יש כאלה שיתייאשו ממאבק זה וימרדו במטרה למרוד בסדר החב'' הקיים.
תפקיד הוא התנהגות המצופה מנושא סטטוס אחד בהתייחסותו כלפי נושא סטטוס אחר. פירושו להיות
בעל מעמד מסויים בקב''. כמו גיזבר, או מרצה שהוא נורמה אך גם
תפקיד כי היחס שלו שונה למרצה אחר או לתלמיד.
יחסי תפקיד נוצרים כאשר בין שני בעלי הסטטוס מתקיימת סידרה של פעולות, ולא פעולה בודדת.
שותפי תפקיד שני בעלי סטטוס המקיימים ביניהם יחסי תפקיד.
מערך התפקיד הוא הבנת התנהגות של בעל סטטוס מסויים מתוך התייחסות לשותפים התפקיד שלו.
סטטוס לא נקבע עפ"י תקנות וחוקים אלא עפ"י ההתנהגות עצמה של בעל הסטטוס כלומר ביחסים החברתיים בין בעל הסטטוס לשותפי התפקיד שלו. למשל אדם יהודי שהתנצר רצה לקבל אזרחות עפ"י חוק השבות ומשרד הפנים סירב לכך ולאחר מכן גם בית – הדין העליון מכיוון שהוא כבר לא יהודי.
ציפיות תפקיד הן הציפיות מבעל הסטטוס אשר נתמכות בסנקציות שונות.
שותפי התפקיד מאשרים
לבעל התפקיד לפעול בהתאם לנורמוות לתפקידו. למשל לשוטר אנו נותנים לגיטימציה לרשום לנו דו"ח, אך לא ניתן לו להפעיל כלפינו אלימות מילולית או פיזית. ככל שסטטוסים במערך סטטוס רבים יותר, וככל ששותפי התפקיד במסגרת סטטוס אחד רבים יותר כך הסיכויים לקונפליקט רבים יותר אך מספר גדול של שותפי סטטוס מקטין את התלות בבעלי סטטוסים אחרים.
קונפליקט סטטוס הוא מצב בו אדם אינו יודע עפ"י איזה סטטוס לנהוג, או שהאחרים לא יודעים איזה סטטוס לשייך לו. למשל תלמיד ואביו שהוא מורה. כדי להימנע מכך קיימות באירגונים שונים דרכים שנועדו להימנע ממצב זה כגון במצב זה שבד"כ אב לא ילמד את בנו.
יוקרת סטטוס או בשפה מקצועית
דירוג סטטוס משווה יוקרה של סטטוס אחד לזו של סטטוסים אחרים.
סטטוס לא מאוזן זהו מצב שבו סטטוסים אחדים במערך הסטטוס הם בעלי דירוג גבוה וסטטוסים אחרים בעלי דירוג נמוך.
שותפי התפקיד הם אלו שמגדירים את הסטטוס.
קונפליקט בין בעלי תפקידים נוצא כתוצאה מדרישות סותרות שמפנים לאדם שותפי התפקיד השונים שיש לו במסגרת סטטוס אחד, המקשות עליו לפעול.
דרישות תפקיד הן דרישות שאם הן לא בהירות מספיק יכולות להיות מבוצעות באופן שונה ע"י אנשים שונים. חשיבותה של תאוריית התפקיד מתבררת מתוך ההסבר שהיא נותנת לשתי תופעות: אותו אדם במצבים שונים מתנהג באורח שונה לחלוטין. בני – אדם שונים במצבים שונים מתנהגים באורח דומה להפליא.
סיכומים נוספים אודות נורמה סטטוס ותפקיד