הגירה ושיכון בישראל

שנות המחקר - 1947 - 1970
שאלת המחקר:
כיצד הבעלות הנבדלת על דיור משפיעה על מיקומה של קבוצה במדרג הסוציואקונומי?
כיצד העובדה שיש בבעלותי נכס - דירה, משפיעה על מצבי הסוציואקונומי?
הנחת הכותבים: הבעלות על דירה בישראל גם ממקמת אותי גבוה במדרג הסוציואקונומי וגם תניב עבורי יתרונות כלכליים נוספים. משתי סיבות:
1. בגלל מדיניות הקרקעות בישראל - ערך דירה בדרך כלל שומר על עצמו או עולה. כי תמיד יש מחסור בדיור בישראל. המדינה היא מדינת הגירה והקרקעות הן קרקעות מדינה. תמיד יהיה יותר ביקוש מהיצע ולכן דירות שומרות על ערכן. (בשונה ממכונית שערכה יורד)
2. דירה היא נכס שניתן להפיק ממנה הון נוסף. אפשר להוריש/ להשכיר/ למכור אותה ולכן אם יש בבעלותי דירה, אפשרויות המוביליות שלי בסולם החברתי עולה כי אני יכול לעשות עוד כסף.
האם יש קשר בין מוצא אתני לבין בעלות על דיור?
כדי לבדוק קשר זה לוקחים שני משתנים מהותיים:
1. מועד ההגירה של עולים לישראל
2. מיקום הנכס
הם מסתכלים על שלוש קבוצות של מהגרים:
* ילידי הארץ או עולים שבאו ממדינות אשכנז
*עולים שבאו ממדינות אסיה (עירק, פרס, תימן)
* עולים מצפון אפריקה
ממצאים:
1. מצאו הבדלים משמעותיים ומובהקים בין הקבוצה האשכנזית לבין שתי הקבוצות האחרות. לאשכנזים היו יותר דירות מאשר לקבוצות האחרות.
2. שיעורי הבעלות על דירות בקרב הקבוצה האסייתית היו גבוהים יותר משיעורי הבעלות על דירות מהקבוצה האפריקאית.
בתוך המזרחים ישנה התפלגות בין אסייתים לאפריקאים.
מסקנות:
1. החוקרים מראים שהגדרת מצב סוציואקונומי שמתבססת רק על הכנסה היא הגדרה פשטנית מידי שחייבים להוסיף לה את סוגיית הבעלות על נכסים.
2. החוקרים מראים שפילוח המבנה הריבודי האתני על פי הקריטריון אשכנזי/ מזרחי הוא פילוח פשטני מידי ויש לבחון את המבנה הריבודי אתני בחברה הישראלית על פי ארצות מוצא ומועד הגירה.
3. ההנחה של חוקרים ששוק הדיור מתנהג בצורה חופשית ומושפע רק מהיצע וביקוש היא הנחה שגויה מכיוון שאת ההיצע והביקוש בשוק הדיור מכוונת המדינה על ידי מדיניות השיכון שלה.
שיכון הדיור לא פועל מעצמו כשוק חופשי. יש יד מכוונת - ממשלתית שמשפיעה על ערך הדירות, על תנופות הבניה, ערך הקרקעות, הפיזור הדמוגרפי, ולכן החוקרים צריכים לחשוף את אותם המנגנונים שמכוונים את הבעלות על דיור בשוק הדיור.