אגו (האני) – המושג הפרוידיאני למאמציו המודעים של כל אדם ליישב בין דחפי ההנאה הטבועים בו מלידה לבין תביעותיה
של החברה.
דו'': אדם הרואה מוצר בחנות שהוא רוצה להשיג אך אינו יכול מבחינה כלכלית, יוותר עליו לפחות באותו רגע ולא יגנוב אותו (תביעות החברה).
האחר המוכלל – כינויו של מיד לנורמות ולערכים תרבותיים נפוצים, המשמשים לנו כאמות מידה להערכה עצמית
דו'': תפקידו של שוטר מוכר בכל העולם ולכן גם ידוע כיצד על בני האדם להתנהג בהתאם.
"האני במראה" – המושג של קולי לדימויים העצמי של בני אדם המבוססים על האופן שבו הם מאמינים שאחרים רואים אותם – מסתמכת על גישת האינטראקציוניזם הסימבולי
דו'': ילדה הסבורה שהחברה רואה אותה כיפה חמודה עדינה ולא חכמה במיוחד תראה עצמה כרעיה ועקרת בית בעתיד ולא תפתח שאיפות לקריירה מקצועית.
אישיות – דפוסי המחשבה, הרגש וההתנהגות היציבים יחסית של האדם.
ה- ME וה- I - יכולתנו לראות את עצמנו באמצעות
אחרים מלמדת שהעצמי שלנו עשוי משני מרכיבים. כשאנו יוזמים פעולה חברתית העצמי הוא סובייקט. מיד כינה מרכיב זה של העצמי בשם I. העצמי הוא גם אובייקט משום שעל ידי נטילת תפקידו של האחר אנו מעצבים דימויים של עצמנו, וזהו ה- ME. כל התנסות חברתית מתחילה כשמישהו יוזם פעולה (שלב ה- I של העצמי), ולאחר מכן מכוון פעולה זו (שלב ה- ME של העצמי) על ידי נטילת תפקידו של האחר. ההתנסות החברתית היא משחק גומלין בין ה- I ל- ME. פעולותינו הן ספונטאניות אך מכוונות על ידי האופן שהו אחרים מגיבים כלפינו.
ארגון כוללני – מסגרת שבה אנשים מבודדים מן העולם החיצוני וחייהם מוכתבים ע"י סגל מנהל.
דו'': בית כלא – מטרתו של ארגון כוללני זה היא, לשנות את אישיותיהם של השוכנים בו ע"י אמצעים כפייתים אשר נועדו לבודדם מן העולם ע"י חומות, גדרות תיל, חלונות מסורגים וכו''. השוכנים בבית הכלא נתונים לתהליכי השפלה כמעט יום יומיים, ללא אפשרות של התנגדות.
חיברות – ההתנסות החברתית המתמדת שבאמצעותה אנו מפתחים את הפוטנציאל האנושי הגלום בנו ולומדים את דפוסי התרבות שלנו.
דו'': ההתנסות החברתית הראשונית שלנו , וזו שמעצבת את אישיותנו היא עם משפחתנו.
חיברות מחדש – שינוי יסודי של אישיות השוכן או החוסה ע"י פיקוח מכוון על סביבתו.
דו'' ראה פירוט ב"ארגון כוללני).
חיברות מטרים – לימוד חברתי שתכליתו, השגת עמדה מיוחלת.
דו'' : ילד המחקה את הסגנון של קבוצה שהוא רוצה להצטרף אליה.
סופר אגו – המושג הפרוידיאני לחותמה של התרבות על אישיותו של הפרט, המתבטא בהפנמת ערכים ונורמות.
דו'': אדם המתנזר מכל הנאות העולם אשר מניעיו הם הפנמת ערכי מוסר גבוהים ללא פשרות.
עצמי (self) – המושג של מיד למימד האישיות המורכב מן המודעות העצמית והדימוי העצמי של הפרט.
קבוצת השווים – קבוצה חברתית שחבריה הם בני אותו גיל, בעלי אותה עמדה חברתית ושותפים לאותם אינטרסים.
דו'': ילד בגיל ההתבגרות יכול להיות מושפע מחבריו לשכונה אשר הם בני אותו גיל ולעשן יחדיו סמים.
חיברות מדכא – דפוס חברות שמאפייניו הם קוד שפה מצומצם, ענישה ודרישה לצייתנות מירבית. המבוגרים לא משתפים את הילד בעניינם.
דו'': אמא אשר לא מעודדת את ילדה להביע דעה מנוגדת.
חברות משתף – דפוס חיברות שמאפייניו הם קוד שפה מורחב, מתן פרסים על התנהגות טובה. ישנו פיקוח כללי ולא חטטני. דו'': ילד המבקש גלידה מאמו בשעה שהיא מדברת בטלפון – במקרה זה האם יכולה להניח את היד על השפופרת ולהסביר לבנה כי היא עסוקה (קוד שפה מורחב) וכאשר תתפנה תוכל לתת לו גלידה, טון הדיבור במקרה הזה הוא שקט ומלווה במילים מרגיעות לילד.
תהליך החיברות מנקודת מבטה של החברה: הגישה הפונקציונליסטית:
על פי גישה זו, כל חברה חייבת ללמד את צעיריה למלא
תפקידי בוגרים באופן התואם את תרבותה כדי להבטיח את קיומה התקין של החברה.
לכל תקופה יש משימות חיברות מרכזיות לסוכני חיברות מרכזיים הממונים על ביצוען:
1. ילדות: סוכני החיברות העיקריים הם בני המשפחה. משימות החיברות העיקריות הן לימוד שפה, חינוך לניקיון והכנה לשלב הבא.
2. הנעורים: תפקידי החיברות מועברים בהדרגה לסוכני חיברות אחרים, כמו בית הספר, קבוצת הגיל וכו''. משימת החיברות המרכזי היא העברה הדרגתית של סמכויות והכרת תפקידי הבוגרים לסוגיהם.
3. הבגרות: המשימה המרכזית היא לימוד תפקידים חברתיים ייחודיים. סוכני החיברות רבים, וכל אחד מהם ממונה על תחום מוגדר וצר.
4. הזקנה: בגיל זה האדם חים רבים. סוכני החיברות הם בעיקר ילדיו, חברי קבוצת הגיל שלו וקבוצת השווים.
חיברות ערכי – במהלכו רוכש הפרט ערכים האופיינים למסגרת התרבותית אליה הוא מצטרף ומגלה כליפה מעורבות
דו: ישראלי אשר עובר לארה"ב ורוכש ערכים חדשים .
חיברות ביצועי – במהלכו לומד הפרט לנהוג בהתאם לדרכי הביצוע המקובלות באותה מסגרת
דו: אדם המתחיל עבודה חדשה .
איד – משקף את הדחפים הבסיסיים של אדם עפ"י פרוייד ( תשומת לב, מזון ומגע)
פרוייד מדגיש את הקונפליקט המתמשך בין היחיד לחברה, כאשר לפרט יצרים פנימיים והחברה מונעת ממנו לתת דרור ליצריו.
תגובות האדם לדחפים עפ"י פרוייד:
ארוס – אינסטינקט החיים – הצורך הבסיסי של בני האדם להתקרב זה לזה.
תנוס – אינסטינקט המוות – הדחף התוקפני