סטאטוס –העמדה החברתית המוכרת שאותה תופס הפרט. כל סטאטוס קשור בשורה של חובות, זכויות וציפיות. הסטאטוס של אדם בכל מסגרת חברתית מנחה את התנהגותו. הסטאטוס משמש גם מרכיב מפתח של הזהות החברתית.
דו'': סטודנט, מנהל מפעל.
סטאטוס בולט (בסיסי) – סטאטוס בעל חשיבות מרכזית לקביעת הזהות החברתית, העשוי לעצב את כל חייו של האדם.
דו'': צבע עור שחור של אדם, המרמז על גזעו עשוי לעיתים להווה מכשול לקבלה למקום עבודה, ללא קשר לכישרונו.
סטאטוס הישגי – עמדה חברתית שאדם נוטל לעצמו מרצונו ואשר משקפת את יכולתו ומאמציו האישיים.
דו: רכישת מקצוע או השכלה.
סטאטוס שיוכי – עמדה חברתית המוקנית לאדם מלידה או ניתנת לו שלא מבחירתו במהלך חייו
דו'': מין – זכר, דת – יהודי.
אי הלימת סטאטוס – אי התאמה בין
סטאטוסים שונים שהאדם מחזיק
דו'': פרופסור עולה חדש אשר מנקה רחובות.
מערך סטאטוס – מכלול הסטטוסים שיש לאדם בזמן נתון
דו: אם, מורה, אחות, אזרחית, שכנה, מדריכת טיולים...
קונפליקט סטאטוס –אי התאמה בין תפקידים הנובעים משני סטאטוסים או יותר
, דו'': אשת קריירה שבנה חלה לפתע, תהיה בדילמה אם להישאר בבית ולטפל בו (סטאטוס אם) או ללכת לעבודה (סטאטוס אשת עסקים).
סמלי סטאטוס – אמצעים מוחשיים המשמשים לזיהוי הסטאטוס של האדם ומעידים על מעמדו של אדם במסגרות חברתיות שונות.
דו: אדם יזהה את הרופא הלובש חלוק לבן וסטטוסקופ
. דימוי סטאטוס – ייחוס סטאטוסים נוספים לבעל סטאטוס
מסוים. בעזרת דימוי הסטאטוס ניתן לאסוף מידע על האדם.
דו'': כומר, הוא גבר והוא רווק.
סטריאוטיפ –צירוף הסטטוסים בצירוף תכונות אישיות.
דו: רופא שחום עור (סטאטוסים) פחות חכם או מוכשר – צירוף תכונות אישיות סטריאוטיפיות.
ממחקר ישראלי, חיבור שנכתב ע"י חוקרים ונשלח לבדיקה של מורים, לחצי מהם נאמר כי ילד בשם גיל רובינשטיין בנם של הורים משכילים כתב את החיבור ולחצי נאמר כי משה אבוטבול בנם של הורים מעוטי השכלה כתב אותו, גיל קיבל ציונים גבוהים ומשה נמוכים – תהליך זה מכונה בפי מרטון
"נבואה שמגשימה את עצמה". דוגמה נוספת- חקר ישראלי נוסף פנו החוקרים למורים לפני תחילת הלימודים וסיפרו להם כי על פי ממצאי מבחן שנערך נמצאים בכיתותיהם כמה תלמידים מאוד כישרוניים, בבדיקה שנערכה כמה חודשים אחר כך אותם תלמידים אכן קיבלו ציונים גבוהים – תוצאה זו כונתה
אפקט פיגמיליון – הצפייה של המורה הפכה למציאות.
סטאטוס בלתי מאוזן – מצב שבו לאדם מערך סטאטוס המורכב מסטאטוסים בעלי
יוקרה חברתית נמוכה עם סטאטוסים בעלי יוקרה חברתית גבוהה. במצב זה תתקשה החברה לקבוע עפ"י איזה סטאטוס להתייחס אליו.
דו: רופא שחור בארה"ב, שהוא בעל מקצוע בעל יוקרה חברתית גבוהה אך סטאטוס גזעי בעל יוקרה חברתית נמוכה.
תפקיד – התנהגות המצופה מאדם בעל סטאטוס מסוים.
דו: מורה בבית ספר המעביר שיעורי תנ"ך.
שותפי תפקיד – אנשים שאוחזים בתפקידים קרובים לפרט וציפיותיהם ממנו לגיטימיות.
דו'': מנהל בי"ס
ומורים בבית הספר .
מערך תפקיד –מספר תפקידים הצמודים לסטאטוסאחד
דו: סטאטוס – נשואה מתבטא בתפקידים כלפי בעלה כגון אשת סוד, בת זוג מינית, אחזקת משק הבית.
קונפליקט תפקיד – מצב שבו מתעוררות ציפיות מנוגדות המופנות אל הפרט מצד שותפי
התפקיד.
דו'': אחות בבית החולים אשר נדרשת למלא את דרישות הרופא ואת דרישות החולים במקביל תיתקל בקונפליקט תפקידי.
חיבוק תפקיד – מצב שבו בעל התפקיד, מבצע תפקידו מתוך הזדהות ורצון.
מרחק תפקידי – מצב חברתי שבו הפרט נאלץ למלא תפקידים מסוימים מבלי להיות שלם עימם אך עם זאת יכול לבצעם כהלכה
דו: פרופסור אשר קיבל תורנות לערוך בדיקה ביטחונית – מסוגל לבצע את התפקיד אך מרגיש אי נוחות.
נטישת תפקיד – תהליך אשר מתרחש כאשר בבעל התפקיד מתעוררות ספקות והרהורים לגבי יכולתו או רצונו להמשיך בתפקיד, ובסופו של דבר מגיע להחלטה לשנות את מהלך חייו, אך תפקיד העבר ממשיך להשפיע על חייו.
דו: נזירה תתקשה להתאפר ולהתלבש בצורה אופנתית.
התיאוריה של תומאס – טענתו של תומאס שמצבים שאנו מגדירים כממשיים הופכים לממשיים בתוצאותיהם.
דו'': בהיתקלות של תומאס עם כנופיית הרחוב לאחר שהצליח להגדיר עצמו כ"גבר לעניין" הוא אכן נהפך להיות "גבר לעניין" בעיני חבריו החדשים- כנופיית הרחוב.
הצגת העצמי – המאמץ האישי להטביע רושם מסוים בנשים מעבירים מידע, מידע בלתי מודע. בני אדם מנסים להגביר את הרושם של האחרים כלפיהם לטובה ולעורר את התגובות הרצויות להם. המופע האישי של כל אחד מאתנו כולל את בגדינו, את החפצים שאנו נושאים עמנו, ואת נימות הקול ומחוות הגוף שלנו. בנוסף על כך אנו מתאימים את ההצגה לתנאי הסביבה. אנחנו מעצבים תפאורה, כגון בית או משרד, כדי להגביר את רישומו של מופענו.
דו'': מרפאה של רופא המעבירה רושם מסוים לקהל המטופלים. המטופל מגיע ל"קדמת הבמה", שם נמצאת פקידת הקבלה המחליטה מתי המטופל ייפגש עם הרופא.
ההבניה החברתית של המציאות - הבניה חברתית של המציאות זהו התהליך היצירתי שבאמצעותו אנשים מעצבים את המציאות על ידי אינטראקציה חברתית, רעיון העומד ביסוד פרדיגמת האינטראקציה הסימבולית.
אתנומתודולוגיה: זהו חקר האופן שבו אנשים מפרשים את חייהם היום יומיים. האתנו'' מנסה ללמוד את התהליך המקנה לכל מפגש חברתי את משמעותו. גרפינקל טען שמאחר שמדובר בתהליך המושרש בנו עמוקות, הדרך היעילה היחידה לחשוף את האופן שבו אנו מפרשים את המאורעות היא על ידי הפרה מכוונת של כללי המשחק. התבוננות בתגובותיהם של אנשים להתעלמות מכוונת מהכללים המקובלים עשויה ללמדנו כיצד הם בונים את המציאות.
תיאוריית התפקיד לפי פיטר ברגר ותומאס לקמן:ניסיון לשלב את הגישה המבנית עם הגישה האינטראקציונית מוצאים בכתביהם של הסוציולוגים ברגר ולקמן. מצד אחד טוען ברגר בספרו שהחברה היא ישות בעלת קיום עצמאי ואינה תלויה בחברים המרכיבים אותה ברגע נתון. מצד אחר, אין אנו רובוטים מתוכננים וקיים תמיד תחום הרשאה שבתוכו באים לידי ביטוי ההבדלים האישיים בתפיסת התפקיד וביצועו. הזהות האישית שלנו נובעת במידה רבה מן התפקידים החברתיים שאנו ממלאים. אפשר לראות את האדם כמכלול התפקידים החברתיים שהוא ממלא. ברגר ולקמן מגיעים למסקנה כי תפקיד חברתי נוצר במקורו תוך כדי אינטראקציה חברתית, וכי בזכות קיומם של תפקידים חברתיים מתאפשרת אינטראקציה חברתית סדירה, בלא מאבק מתמיד על הגדרת המצב ופירושו.
סיכומים נוספים אודות סטאטוס ותפקיד- מושגי יסוד