ישראל משנות ה-90 מצויה במשבר זהות ובמשבר כלכלי – המאמר מנסה לנתח משבר זה. המאמר מתייחס לאוכ'' היהודית בלבד ומתמקד בקב'' הפוסט ציונית הליברלית.
הגלובליזציה פוגעת במדינת הלאום: מדינת לאום – קשר בין ארגון מוסדי, תרבות וגבולות, מקטום בו חיה אוכ'' עם תרבות משותפת ומבנה מוסדי שמארגן אותה. חפיפה בין גבולות ותרבות.
עולמקומיות – כינוי למצב הפוסט מודרני במאה ה-20 בו מגמות עולמיות ומקומיות מנוגדות מחלישות את מדינת הלאום. המגמות הגלובליות (משק בין לאומי, ריבוי ערוצים, הון שלא מוגבל לגבולות המדינה....) שוחקות את מדינת
הלאום מלמעלה ומגמות לוקאליות (קב'' בעלי הון מתוך החברה שמעוניינים לפרק אותה, לפרוץ גבולות...) שוחקות את מדינת הלאום מלמטה.
גלובליזציה – תהליך כלכלי – טכנולוגי, הפיכת הקפיטליזם לקפיטליזם עולמי. התפתחות תקשורת עולמית, אינטרנט, טשטוש הבדלי התרבות בין העמים השונים. הפגיעה היא בעיקר
במקף – אין התאמה בין מרכיב ארגוני ותרבותי. הקשר בין עולם ומקום מתואר גם ע"י המושגים
מקוורלד – עולם של מותגים צרכניים ו
ג''יהאד – עולם מלחמות הקודש. המציאות החברתית שהמקוורלד יוצר מביאה לשגשוג הג''יהאד ושגשוג הג''יהאד מתאפשר בזכות אמצעי ההפצה של המקוורלד. כלומר, למרות היגוד הם מזינים אחד את השני.
השפעת הגלובליזציה על הדמוקרטיה היא אמביוולנטית: פירוק החפיפה בין מדינה ללאום תורם לדמוקרטיה אבל מוסדות הדמוקרטיה פותחו במדינת הלאום ומתאימים לה ולכן היחלשות מדינת הלאום גם פוגעת בדמוקרטיה.
גלובליזציה והמבנה החברתי – הגדלת הקיטוב בין עניים לעשירים בגלל המעבר ממדינת רווחה לקפיטליזם תחרותי עולמי. מעבר ממבנה חברה פוריסטי לפוסט פורדיסטי.
ניתן להסביר את המשבר בישראל ע"י: 1. המעבר ממודרניזציה לגלובליזציה – סביב שנות ה-70. 2. המאבק בין הגלובלי ללוקאלי. עד שנות ה-70 החברה
הישראלית (היהודית) הייתה "מאוחדת" תחת זהות אחת: "אתוס החלוץ" . האחדות התאפשרה בין השאר בשל השתקה והדחקה של קב'' אחדות בחברה. משנות ה-70 מתחיל תהליך שמפורר את הזהות הזאת ומתפתחת דמות הישראלי "הלא פראייר". בשל "משבר הזהות" נוצרת החברה הישראלית מעין חלוקה לקבוצות:
ניאו ציוניים לוקאליים – רעיון ציוני בדרך אחרת, תגובת נגד של קב'' לוקאליות לשחיקת מדינת הלאום. עיצוב ציונות שונה למשל: מתנחלים. ( ג''יהאד )
פוסט ציוניים גלובליים –
אלטרנטיבה לציונות. מעמד בינוני ומעלה, חילוני, לרוב שמאלני, מעוניין בפריצת הגבולות, עסקים בחו"ל. ( מקוורלד ) « קיימים גם
פוסט ציונים רדיקלים לוקאליים – קב'' בחברה שקמות מתוך זהות אתנית (לוקאלי) ומציעות מבנה אלטרנטיבי (פוסט) לחברה הישראלית. למשל: קשת מזרחית. גורם מרכזי ביצירת הקבוצות הוא שינויים כלכליים שקרו בשנות ה-70:
מעבר מכלכלה ממשלתית-ציבורית ומדינת רווחה לסביבה כלכלית עסקית פרטית - הפרטה. בחיי היומיום ההפרטה מתבטאת
במהפכה צרכנית – עליה בצריכה הפרטית ושינוי בהרכב שלה. ישראל הופכת מחברת צנע וחברת שפע – "תסמונת הסובארו". לענף הפרסום חלק חשוב בכך. דוגמא: תהליך המעבר ממכולות לסופרים ולקניונים – "להיות כאן ולהרגיש שם".
שינויים תרבותיים –
מתפתחת תרבות "האינדיבידואליזם הנהנתן". מתפתחת מצוקה שנובעת "מהתפוררות תחושת המשמעות". קיימים ביטויים שונים לתחושה של נטישת הקולקטיב: ירידה, אחוזי הצבעה נמוכים, "שברון אוסלו" ועוד. מעבר מקולקטיביזם לוחמני לאינדיבידואליזם דמוקרטי. מתפתח מעמד בינוני חדש שמעוניין להינתק "מחיבוק הדוב הקולקטיבי".
הזיקה בין שלום וגלובליזציה כלכלית – הרצון לפתח
כלכלה ולהפוך למרכז השקעות גרם לתמיכה בתהליך השלום ולהפניית משאבים מביטחון לפיתוח כלכלי וחברתי. שינוי בסדרי עדיפויות של ממשלת פרס-רבין : מעבר מ"הנשק" ל"משק", הליכה אל עבר "מזרח תיכון חדש".
השלכות הגלובליזציה על ישראל – סיכום: 1. הגדלת הקיטוב בין המעמדות - נובע מפערים בשוק העבודה, בין השאר בגלל הכנסת עובדים זרים ופלשתינאים, העברת מפעלים למקומות זולים יותר מחוץ לישראל, הפרטה ועוד. 2. מתפתחת "פוליטיקה של סטאטוס" – התנהגות פוליטית ללוא קשר לשינוי במצב האזרחים. מעמדות נמוכים מזדהים עם הימין ומעמדות גבוהים עם השמאל. 3. כל צד רוצה ולא רוצה במקביל את הגלוקליזציה: שמאל – תומך כי היא מקדמת דמוקרטיהד כי היא מחזקת אי שיווין חברתי. ימין – תומך כי היא מקדמת שוק פרטי והפרטה אך מתנגד כי היא מעודדת אמריקניזציה ופתיחות תרבותית שהיא אויב הלאומיות.
סיכומים נוספים אודות בין הנשק למשק- ישראל בעידן העולמקומי