טרנר הוא וובריאני קלאסי. הוא בונה2 IDEAL TYPE , פישוט של שתי מערכות
חינוך שונות.
1.
מוביליות תחרותית (ארה"ב). מתחילים באותה נקודת מוצא ומעודדים את כולם להגיע לסוף, דגש על הגינות והוגנות של המשחק. רק בסוף ידעו לאן הגעת. אי השוויון לגיטימי. ההכוונה בגיל מבוגר יחסית.
« רפרודוקציה: יש מערכות נוספות שמשפיעות למרות התחרות הלגיטימית כביכול.
« לגיטימציה: אם לא הצלחת – זבש"ך..
2. מוביליות נתמכת –חסויה (אנגליה). משול למועדון אקסקלוסיבי. התקדמות ע"ב היכרות. בתוך המועדון שווים אחד לשני, ושווים יותר מאלה שבחוץ. יוצר שתי קבוצות סטאטוס. אי
« רפרודוקציה: המבחנים מוטים תרבותית ולכן מסייעם בשיעתוק.
« לגיטימציה: השוויון נתפס כלגיטימי עקב הבניה של גאוות יחידה – יוצרת אצל המקופחים תחושה שהם לא מתאימים ומוכשרים להתקדם.
שני גורמים המעצבים את המודל החינוכי על פי טרנר: מבנה האליטה- אם היא מגובשת תרבותית אין לה צורך להתחרות והיא יכולה לקדם את בניה. אם אינה מגובשת יש תחרות בתוך
האליטה – מי יגיע יותר גבוה.האתוס של ההצלחה: בארה"ב ,אינדיבידואליזם , השגיות, העזה, אתגרים לעמוד מולם. המבנה האנגלי תלוי במשפחה ובמעמד שלך – בכך מבטא את הפוטנציאל שלך ( מלכה ונסיכיה) כלומר,
האתוס של ההצלחה מבנה את מערכת החינוך.
סיכומים נוספים אודות סוציולוגיה של החינוך על פי טרנר