עפ"י המאמר , התרחבות ההשכלה, לא הצליחה ( על אף שאיפות ואמונה בשינוי ) ליצור שינוי ממשי באי השוויון החברתי והעדתי בישראל. יתר על כן , מערכת החינוך היא ברוב המקרים גורם משמר ומשעתק של המצב הקיים.
תהליך התרחבות ההשכלה בישראל מהתק'' שלפני קום המדינה מלווה בעליית רמת ההשכלה בקרב כל שכבות האוכלוסייה , במידה רבה בשל חוק
חינוך חובה שהוחל על כלל התלמידים – בעיקר במגזר היהודי. עם זאת , אף התרחבות ההשכלה בקרב כלל שכבות האוכלוסייה , לא הצליחה לשנות באופן משמעותי את שיעור בעלי התארים האקדמיים בקרב יוצאי אסיה-אפריקה.
בעבר רווחה התקווה כי עצם התרחבות ההשכלה תביא בהכרח ליתר
שוויון חברתי וליתר שוויון בין עדתי בישראל. אך כפי שידוע היום מערכת החינוך היא לרוב גורם משמר ומשעתק של המבנה הריבודי ומביא ללגיטימציה של מבנה ריבודי זה.
התרחבות ההשכלה גורמת לשיפור אבסולוטי אצל כל שכבות האוכלוסייה, אך אינה נוטה לשנות את הפערים.
א.התרחבות ההשכלה שוחקת את ערכה בשוק העבודה
ב.נשמרת עדיפות בני הקבוצה הדומיננטית.
ג. מיקום גיאוגרפי?
תהליכי הומוגניזציה ודיפרנציאציה- נהון חקר מכל קבוצת מוצא דור אבות מול דור בנים. מצד אחד חלה הומוגניזציה של חניכי הארץ בני הארצות השונות בתוך כל חטיבה גיאוגרפית, ומצד שני חלה דיפרנציאציה בין שתי חטיבות אלו. נהון נותן הסבר טנטטיבי לתופעה ע"י תהליך ה"פרולטריזציה" שעברו עולי אסיה ואפריקה עם הגיעם ארצה , אשר היה מונע ע"י הדימוי המוכלל שלהם כציבור נחות וע"י העדר קשרים והפנייתם לאזורי הפיתוח בעלי התשתית הכלכלית הדלה וכו''. וכן גודל משפחותיהם. ניתן לראות כי הקשר בין המעמד החברתי של המשפחה לבין הישגי ההשכלה של הילדים אכן בולט.
הסברים לתופעה זו ניתן אולי להעלות כקשורים למיקום הריבודי שאליו נקלעו רוב העולים מארצות אסיה-אפריקה ( הפנייתם לאזורי ישוב מסוימים , סיווג ספציפי באוכלוסייה וכו'') .
הישגים אקדמיים נמוכים- בכל הקבוצות עדיין ניכרת ברמת ההשכלה הגבוהה עדיפותם של הגברים על הנשים. ישנו ניתוב ברור של יוצאי אסיה ואפריקה למסלולים המקצועיים של החינוך התיכוני, על מסגרותיהם קצרות הטווח או משוללות תעודות הבגרות . על כן ניתן להבין מדוע שיעור האקדמאים בקרב צעירים ערביים גבוה מהיהודים יוצאי אסיה-אפריקה.
הישגיהם האקדמיים של גברים חניכי הארץ ממוצא אסיה-אפריקה נשאר נמוך כל הזמן.
ממצא מפתיע הוא שלבני מיעוטים שיעור גבוה יותר של בעלי תואר אקדמי מאשר בקרב יוצאי אסיה-אפריקה. ההסבר לכך נעוץ בנשירה רבה יותר של האחרונים במרוצת החינוך התיכוני ובמעבר למסלולים המקצועיים.
ניכר , בנוסף , כי בנות מנותבות למסלול העיוני יותר מבנים
את העובדה כי גם בדור הבנים לא התחולל שינוי משמעותי , מסביר המאמר בהנחה ה"מובנת מאליה" של יתרון תרבותי של יוצאי אירופה-אמריקה על פני יוצאי אסיה-אפריקה ה"פרימיטיביים", עקרון שפעל כנבואה המגשימה את עצמה.
הניתוב למסלולים המקצועיים כמכשול להתמדה ולקידום: בשתי הקבוצות בנות מנותבות למסלול העיוני יותר מבנים. הדעות הקדומות של ההבדלים בין יוצאי אסיה אפריקה כפרימיטיביים ויוצאי אירופה ואמריקה כמפותחים כנבואה המגשימה את עצמה.
שחיקה בהזדמנויות התעסוקה של יוצאי אסיה-אפריקה: השינוי במבנה ההשכלה והעיסוקים בישראל בין השנים 1961-1983 גרם לשחיקה של הזדמנויות התעסוקה של בעלי רמת
השכלה תיכונית (הסתברות גוברת להימצא בעיסוקי "צווארון כחול") אך לא פגע בהזדמנויות התעסוקה של בעלי רמת ההשכלה העל-תיכונית והגבוהה. האנשים ממוצא זה נותבו לחינוך המקצועי ובכך עזרו לשמר פערים אלו. גם אם מספר שנות הלימוד מוחזק קבוע, אלה אשר קיבלו חינוך עיוני נוטים להימצא בעיסוקי ה"צווארון הכחול" פחות מאלו שקיבלו חינוך מקצועי. בנוסף, לבעלי השכלה נמוכה ותיכונית יש הזדמנויות
תעסוקה טובות יותר במרכז מאשר בפריפריה (הכוללת את עיירות הפיתוח) , לכן גם מיקומם במרחב הגיאוגרפי הפריפריאלי תורם להשארות בניהם בתפקידי "צווארון כחול".
בקיצור, גם כאשר מספר שנות הלימוד, מסלול הלימודים, הגיל והמיקום במרחב מוחזקים קבועים, הזדמנויות התעסוקה של יוצאי אסיה ואפריקה בעלי השכלה תיכונית פחותות משל אחרים. פערים אלו אופייניים לציבור השכירים, נעלמים כמעט בעצמאיים- מעידים על יכולתם של בני הקבוצה הדומיננטית ליטול לעצמם עיסוקים עדיפים מבחינת הסטאטוס החברתי שלהם.
הפער הריבודי העדתי גדול יותר בדור הבנים- על אף ההבדלים הבולטים בין רמות ההשכלה של אבות ובנים, מבנה העיסוקים אצל יוצאי אסיה אפריקה נשאר דומה בשני הדורות ואל Eאירופה ואמריקה השתנה כלפי מעלה. כתוצאה מכך הפער העדתי גדול יותר בדור הבנים, על אף התרחבות ההשכלה, פערי התעסוקה בין העדות התרחבו!.
ישנה עלייה אבסולוטית ברמת החיים של האוכלוסיה כולה (רמת הכנסה ריאלית, תנאי דיור, השכלה וכו''). אך עם זאת התייקרה גם המחיה. כניסתם הגוברת של הערבים לשוק העבודה וריכוזם במקצועות נמוכי סטאטוס, תרמו למוביליות אצל היהודים כולם, אך לא שיפרו במיוחד.
סיכום: יש לנקוט בגישה קונסטרוקטיבית המחייבת שיתוף פעולה בין אנשי האקדמיה עם אנשי ציבור, פוליטיקאים, כלכלנים, אנשי תקשורת ועוד. כמו כן היא מחייבת התייחסות לא רק למערכת החינוך, אלא גם למערכת הכלכלית, הערכית והפוליטית.
בעייתיות בתיוג אוכלוסיות המנטרלת הישגים פוטנציאלים.
בעייתיות ההסללה.
סיכומים נוספים אודות התרחבות ההשכלה ומבנה ההזדמנויות בתעסוקה