לואיס קוזר: הפונקציות של קונפליקט חברתי

Wallace & Wolf, pp. 153-161: Coser Lewis- "The functions of Social Conflict"
קוזר הוא סוציולוג שמתעסק וחוקר קונפליקטים חברתיים. הוא בודק תחת אילו תנאים קונפליקט ילכד את החברה אם בכלל. לטענתו, קונפליקט חברתי לא נוצר בהכרח מאינטרסים מנוגדים של קבוצות שונות.
קוזר רואה חשיבות, בניגוד לתיאורטיקנים אחרים של קונפליקט, לתפקיד שיש לרגשות של בני האדם. קונפליקט ואי הסכמה הם חלקים אינטגרלים מהיחסים בין בני האדם, ולא בהכרח סימנים לפירוק חברתי ואי יציבות חברתית. בו זמנית קוזר טוען שקונפליקטים צריכים להיות מוסברים במונחים של מוסדות חברתיים ותפקידים חברתיים (ואכן הוא מסביר זאת בהמשך במונחים של תלות הדדית ודרגת קשיחות החברה).
יש שני סוגי קונפליקט: קונפליקט ריאליסטי- משתמשים בקונפליקט בדרך הטובה ביותר – כל אחד מנסה להשיג את מבוקשו. לו יוכלו להשיג מבוקשם ללא מאבק, יוותרו עליו מיד. רוב הקונפליקטים החברתיים כאלה. קונפליקט לא ריאליסטי- קונפליקט שצד אחד מעוניין לחסל את השני. הקונפליקט הלא ריאליסטי משרת כדרך לשחרור מתחים, או כאישור זהות והוא כולל עוינות שלמעשה נגרמת ממקורות אחרים. להפיל הכול על שעיר לעזאזל. לעתים קרובות, קונפליקט מכיל את שני הסוגים.
קונפליקט עשוי להוביל לשינוי: יכול להמריץ חידושים. קונפליקט יכול גם להביא ללכידות. אך לכידות היא רק תוצאה אחת מיני רבות של הקונפליקט. בניגוד לתיאורטיקנים רבים אחרים, הוא לא חושב שנחוץ שכל קבוצה תשרוד ותישאר מלוכדת. הוא גם אינו חושב שקונפליקט מתרחש רק כאשר הוא פונקציונלי לאותה הקבוצה. בנוסף קונפליקט יכול לכונן קבוצה או להגדיר זהותה או לפרק את הקבוצה.
קונפליקט חיצוני הוא קונפליקט שאנחנו בתור קבוצה נמצאים בקונפליקט עם קבוצה שהיא חיצונית לנו. הוא חיוני ע"מ שקבוצה תכונן את זהותה (גם זימל ומרקס טענו זאת). קונפליקט יכול גם לחזק קבוצה, שכן הוא מפתח את תודעת החברים והכרתם בכך שקיימות קבוצות התייחסות מנוגדות או שונות מהם. קונפליקט מגביר את השתתפות או הזדהות החברים עם הקבוצה.
קונפליקט פנימי- קונפליקט בתוך הקבוצה עצמה. ממשיך את הרעיון של מרטון, מיד וכו'' באומרו שהתנגדות ל- וקונפליקט עם "סוטים", מבהיר לחברי הקבוצה מה היא התנהגות "נכונה". מהווה גם שסתום ביטחון, שבתנאים של לחץ מונע את התפרקות הקבוצה ע"י הוצאתם של חברים עוינים. אופוזיציה מסיחה את דעתנו ומהווה סוג של אתנחתא.
אדם שייך להרבה קבוצות בעלי אינטרסים מנוגדים. קבוצות אלו משקיעות מרצם בלהיאבק אחד בשני, ולכן לרוב לא משקיעים את האנרגיה בקונפליקט אחד מרכזי שעלול לפרק את החברה.
קונפליקטים חברתיים מפרקים- אלה תלויים בקשיחות החברה ובדרגות התלות ההדדית שלה. קונפליקט שמתפרץ לאחר שהודחק זמן רב (בד"כ בחברות קשוחות), יפלג את החברה סביב סוגיות בסיסיות וערכים. במצב של חברה רב מוקדית שקיימת בה תלות הדדית, קטנים הסיכויים שיתגלעו קונפליקטים מפרקים על סוגיה אחת מרכזית ועיקרית. קונפליקטים נוטים להיות חזקים יותר כאשר הם מערבים קבוצות מוגדרות, שאין חפיפה ביניהן. ככל שבני אדם מעורבים בפחות קבוצות, כך גוברת נטייתם לקחת חלק בקבוצות שהם כן שייכים אליהם. כלומר, קיומו של מגוון הוא חשוב. קונפליקטים יהיו יותר אינטנסיביים כאשר הנפשות הפועלות פועלות בשם הקבוצה ולא בשם עצמם, וכאשר הם מרגישים שלפעולתם יש לגיטימציה מוסרית, שכוחם נובע מהקולקטיב איתו הם מזדהים. כאן קוזר מדבר על התפקיד שיש לאינטלקטואלים בהגברת המרירות והרדיקליות של קונפליקטים. הם מצליחים להפוך קונפליקטים אינטרסנטיים לקונפליקטים רעיוניים, וכך מספקים להם בסיס מוסרי. אם הלכידות החברתית היא נמוכה טרם פריצת הקונפליקט, אזי קונפליקט דווקא יזרז דיס-אינטגרציה. קונפליקט שנסב סביב ערכים ועקרונות בסיסיים גם הוא יכול לפרק.

סיכומים נוספים אודות לואיס קוזר: הפונקציות של קונפליקט חברתי