ג''יימס קולמן- בנייה רציונלית מחדש של החברה קולמן מתאר שינוי
חברתי גדול שהתרחש במוסדות החברתיים, החל מהמאות ה- 16 וה-17. שינוי זה מאופיין בירידתם של ארגונים פרימורדיאלים, כאשר אלה מוחלפים בארגונים רציונליים. הירידה של הארגון הפרימורדיאלי לווה באיבוד הון חברתי לא פורמלי שעליו התבסס הארגון הזה לפני השינוי. הארגון החברתי החדש הרציונלי נחוץ על מנת לפצות על אובדן זה.
הסוציולוגיה עצמה היא תוצר של אותו שינוי, והשלבים של השינוי הזה משתקפים בהתפתחות התיאורטית של הסוציולוגיה.
שתי מהפכות רלוונטיות לשינוי החברתי הגדול: המהפכה הצרפתית- הוזנה ע"י רעיונות הנאורות, שסימלו את סופה של מערכת פוליטית וחברתית שהתבססה על מסורת, פריבילגיות וקפריזות אישיות. המהפכה דרשה בירוקרטיה ורציונליזציה של המערכת הפוליטית והחברתית. המהפכה התעשייתית- הביאה לשינוי בכלכלה, כאשר רוב המוצרים הנצרכים החלו להיות מיוצרים במפעלים ומשווקים בחנויות (בניגוד לעבר בו יוצרו בבית לצריכה פרטית).
מהפכות אלו היו חלק משינוי ארוך טווח בארגון החברתי, כאשר בו זמנית התרחשו שינויים בסביבה הפיזית, והתפתח
מעמד הסוחרים.
קולמן מתאר מס'' צירי שינוי: 1. אופן היצור- ייצור תעשייתי שהחליף ייצור חקלאי, והמפעל שהחליף את בית האחוזה.
2. אופן המגורים- מעבר מקהילה בכפרים לחברה בערים.
3. הייעוד- מייעוד מקומי-משפחתי-אישי לייעוד לאומי וגלובלי. בעקבות הטכנולוגיה יש אפשרות לתקשור ב"שלט רחוק", ההגבלות הגיאוגרפיות כבר לא משחקות תפקיד.
4. מסגרת חברתית- מעבר מהמשפחה אל התאגיד, מקום העבודה.
ארגון פרימורדיאלי: ארגון ראשוני, התחלתי. מוסד המשפחה. קשרים בין בני אדם שמבוססים על זיקה דתית, מוצא ויחסים חברתיים אישיים. אנו מכירים את הדמויות באופן ישיר.
ארגונים רציונאליים: תאגיד. סדר שבנוי על עמדות ותפקידים ולא על הכרות אישית.
קולמן מתאר תופעה שנקראת התרוקנות הבית- פעם תמיד היו בו אנשים, אט אט התרוקן, הילדים הולכים לביה"ס, המבוגרים הולכים לעבודה.
יחסים בין עמדות, בין אנשים והתאגיד- התאגיד קובע את ההתנהלות בין מאיישי העמדות, כאשר מערכת המשפט החיצונית לא מתערבת. למשל, כשמתעורר ויכוח בין מחלקה פנימית אחת בתאגיד למחלקה אחרת, בימ"ש אזרחי לא יתערב, מכיוון שזהו ויכוח בין שני חלקים באותו המבנה. לעומת זאת, יחסים בין אדם (שחקן עצמאי) לבין תאגיד (גם הוא שחקן עצמאי) הם שונים. לכל אחד מהשחקנים האלה יש זכויות בפני החוק מהיותם שחקנים עצמאיים.
הקריטריונים ליכולת הקיום- בארגון רציונלי, לסוכנים יש קשר לא רק עם מנהל, אלא גם אחד עם השני (מעצם היותם מאיישי עמדות). אך הם גם בעלי יכולת קיום עצמאית. המנהל יוצר מבנה של יחסי גומלים בין העמדות. כל סוכן מאייש עמדה ומספק שירותים לאותה עמדה, כאשר הפעילויות המשותפות של אותן עמדות יוצרות דבר בעל ערך לארגון.
מה ההבדל בפיקוח החברתי בשני ארגונים חברתיים אלו? במשפחה, הפיקוח החברתי מבוסס על
מוסר, אמון, ערכים ונורמות משותפים, יש לנו מוניטין ושם. הענישה גדולה. בארגון הרציונאלי הפיקוח החברתי מתבצע ע"י תמריצים, למשל, תמריצים חיוביים- מתן תגמולים וע"י כך מפקחים עלייך. עובד שיעמוד בתפוקה הרבעונית שלו, לדוגמה, יזכה לחופשה מפנקת עם המשפחה. כך מעודדים את העובד לעבוד בצורה היעילה ביותר שתשרת את התאגיד, ללא פיקוח צמוד כמו שהיה נהוג בעבר. התיאום החברתי כאן חלקי בהשוואה לתיאום החברתי במשפחה. המדינה לוקחת יותר ויותר חלק בפיקוח על הפרט.
ישנם מספר מוסדות בהם הארגון החברתי הראשוני כבר אינו אפקטיבי, אך התארגנות חברתית רציונלית עדיין לא התרחשה. כמו למשל בכל הנוגע לגידול
ילדים. כוחה של המשפחה ירד, ופונקציות רבות שלה עברו אל מחוצה לה, כולל גידול ילדים. ארגון חברתי מובנה בדמותו של בית הספר ומעונות היום תפסו חלק נרחב מחיי הילדים, אך בתי הספר כיום אינם עומדים במטרתם – הגדלת הערך של הילדים והגדלת יכולתם לתרום לחברה ולהסתדר בחיים. סוציולוגים עדיין לא השלימו עם שינוי זה ולכן לא שואלים איך ניתן לעצב את מוסדות הלימוד כך שימקסמו את ערך הילדים, על ידי מתן תמריצים פורמליים ובלתי פורמליים. בטרם המהפכה התעשייתית, זרימת ההון נעה מהצעירים למבוגרים. כל מה שהרוויחו הילדים עבר להורים, ואם לא יכלו לעבוד יותר – פירנסו אותם. דבר זה יצר תמריץ להורים לספק את החינוך הטוב ביותר בעבור ילדיהם. בחברות תעשייתיות, זרימת ההון היא מהמבוגרים לצעירים. יורד הצורך של הילדים לדאוג להוריהם בעת זקנה. ההשלירידה בתמריץ של ההורים לגדל את ילדיהם להיות יצרניים, או למקסם את ערכם לחברה. למדינה, לעומת זאת יש עניין למקסם את ערך הילדים לחברה ולצמצם את מחירם. המחיר של הון אנושי לא מפותח משפיע על המדינה: מחיר הפשיעה, תשלומי רווחה, עלות השירותים הרפואיים, ומהצד השני– הרווח של המדינה מתשלומי מיסים. המדינה תרוויח אם תשקיע בילדים. עניין זה הוא עניין לשיטות במדעי החברה, שיכולים לנבא מבחינה סטטיסטית, על סמך הרקע של הילד, את תרומתו לחברה ולהציע כיצד למקסם את תרומתו למדינה.
* התארגנות חברתית ספונטנית בעלת יחסים בלתי פורמליים, נורמות חברתיות ומעמד, לא מתה כאשר הארגון הפרימורדיאלי הוחלף בארגון הרציונלי. היא צומחת בכל מקום בו יש תנאי סגירות והמשכיות שמהווים בסיס להתפתחות ההון האנושי הנחוץ להתארגנות כזו. בחברה המודרנית התארגנות כזו מתרחשת בארגונים המובנים. עובדה זו מקשה על עיצוב אופטימלי של הארגונים המובנים.
* בארגון פרימורדיאלי, מנגנוני פיקוח היו תלויים בהון חברתי מסוים, ולא הובנו יחד עם הסדר. ההון החברתי הזה התפורר. הסגירות של רשתות חברתיות נהרסה ע"י השינויים הטכנולוגיים, שהגדילו את המעגלים החברתיים ושברו את התלות של הקשרים החברתיים בגיאוגרפיה. קהילות נוצרות לא סביב מקומות פיזיים, אלא סביב נושאים משותפים. אך מכיוון שקהילות אלו נסמכות רק על פן אחד של חבריהם, הן חסרות את הכוח שעליהן מתבססים נורמות, מעמד ומוניטין. קהילה זו לא יכולה לכפות קודים בתחומים אחרים של חבריה. מכיוון שההון החברתי של הארגון הפרימורדיאלי נעלם, נוצרה מדינת הלאום שמספקת חוקים הנאכפים ע"י סוכנים ייעודיים של החוק ואלה מחליפים את הנורמות, המעמד והמוניטין.
מהי הטעות הקריטית שסוציולוגים מועדים בה? הסוציולוגיה לא צריכה להיות נוסטלגית היא צריכה להכיר בכך שנעשה שינוי. תפקיד הסוציולוגים הוא לא רק לתאר ולנתח את החברה, אלא לעצב מוסדות. יש לבנות מוסדות שיתרמו לחברה ולא לנסות לתקן את אלה שהתפרקו.
השינוי הגדול הזה הוא בלתי הפיך וטומן בחובו גם הזדמנויות וגם סכנות.
סיכומים נוספים אודות בנייה רציונלית מחדש של החברה