הסוציולוגיה מהי?

הסוציולוגיה הוא מדע חדש יחסית. השם ניתן על ידי אוגוסט קומט שמקובל לכנותו אבי הסוציולוגיה. משמעות השם שחציו לטיני וחציו יווני, הוא תורת החברה. הסוציולוגיה מוכרת כמקצוע אקדמי החל מהמאה העשרים והתפתחותה כדיסיפלינה נחשבת מהירה: מספר הסוציולוגים גדל,  נתפס כשיעור פופולרי באוניברסיטאות, נכתבו הרבה ספרים וירחונים. במקביל התפתחה גם ספרות טהורה אשר באה לענות על הביקוש הרב בחוגי האינטיליגנציה אשר מגלים עניין בממצאים ובתיאוריות של סוציולוגים. יש הטוענים כי הסוציולגיה היא מדע, אם כי ישנה בעיה בתפיסה זו, בשל אופי נושאי המחקר וחוסר האפשרות לנבא.
יש לציין כי לסוציולגיה תחומי עיון קרובים כגון היסטוריה, פסיכולוגיה מדע המדינה ואנתרופולגיה שזו האחרונה עוסקת בחקר התרבות.הסוציולוגיה למעשה עוסקת בשני תחומים עיקריים: הממשות החברתית, אופיה והשפעתה, לרבות, קבוצות, מעמדות, עדות וכדומה ואילו התחום השני הוא טיב הקשרים והיחסים שנרקמים בין בני אדם. למעשה שני מחקרים קלסיים עשויים לשפוך אור על תחומים אלו:
הסוציולוג אמיל דורקהיים ערך בשנות התשעים של המאה הקודמת מחקר מקיף על התאבדות.הוא ניסה להראות כי קיים הסבר משותף להתאבדותם של בני אדם בעלי סוגי אישיות שונים. הוא מצא כי לדת הפרוטסטנטית שיעור מתאבדים גדול יותר מאשר הקתולים, וזה גדול משיעור ההתאבדות בקרב יהודים. עוד מצא כי רווקים נוטים להתאבד יותר מנשואים ונשואים נוטים לכך יותר מנשואים עם ילדים. עוד, בתקופת שפל שיעור ההתאבדות נוטה לעלות ובזמן מלחמה השיעור יורד. ההסבר לכך הוא היחס שבין דרגת הלכידות של הקבוצה החברתית שאדם משתייך אליה לבין סיכוייו להתאבד. כך, ככל שרמת הלכידות של הקבוצה אליה אדם משתייך עולה, כך קטן בה שיעור ההתאבדות ולהפך. מכאן, בני אדם חיים במסגרות אשר מכתיבות להם את התנהגותם. מכאן האדם אינו חופשי גם בהתאבדותו אלא לקהילה יש השפעה רבה. את השפעת הקהילה על הפרט ניסח דירקהיים במונח עובדות חברתיות שמאופיינות בכך שהן קיימות מחוץ לתודעת הפרט והן מכתיבות לו התנהגותו. 
בשנת 1904 פירסם הסוציולוג הגרמני מקס וובר את מאמרו האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם אשר בו הראה כי לדת הפרוטסטנטית הכח לחולל אתוס רכושני אשר הביא להיווצרותה של מערכת קפיטליסטית מודרנית.
תפיסתו של וובר כונתה תפיסה רצונית וזאת בשל המקום הרב שיש לאופן השפעתם של רצונותיהם ותפיסותיהם של בני אדם על פעולותיהם החברתיות ומכאן גם על המציאות כולה. וובר הציג את תפיסתו באמצעות המושג פעולה חברתית: "פעולה חברתית היא אם על ידי המשמעות הסובייקטיבית שהיחיד הפועל מקנה לפעולה, היא מביאה בחשבון את התנהגותם של האחרים, ומכוונת במהלכה על ידי כך".חשיבותו של המושג היא בכך שוובר מציג את פעולתו של האדם כנובעת מתוך התכוונות.