סגנונות מחקר:
סגנון מחקר משמע בחירת תוכנית פעולה המכוונת את החוקר בכל תהליך מחקרו.
1. בדיקת השערה – הניסוי – מאפשר לחוקר לבחון את הקשר הסיבתי בין תופעה מסוימת לתופעה אחרת או להפך. מחקר ניסיוני שואף להסביר לנו מה קורה ומדוע. מערך הניסוי מבוסס על שלושה שלבים:
(א) מדידת המשתנה התלוי (התוצאה הרלוונטית למחקר) בקבוצת הניסוי ובקבוצת הביקורת.
(ב) חשיפת קבוצת הניסוי למשתנה הבלתי תלוי (בסיבה לשינוי לפי טענת המחקר).
(ג) מדידה חוזרת של המשתנה התלוי כדי לבדוק אם חל בו שינוי.
יתרונו של תהליך זה הוא בכך שהוא מעניק לחוקר שליטה מרבית על הגורמים העשויים להשפיע על הקבוצה .
2. הסקר – המחקר הנפוץ בסוציולוגיה, בעזרתו הנחקרים מגיבים על סדרה של נושאים באמצעות שאלון או ראיון, בד"כ עמדות שהחוקר אינו יכול להתבונן בהן באופן ישיר (אמונות, פוליטיקה...) מטרתו של הסקר היא להבין את עמדתו של הנחקר בנושא מסוים. יתרונות:
ניתן לאסוף מידע רב בזמן קצר יחסית.
הנתונים נאספים בצורה נוחה לעיבוד סטטיסטי.
חסרונות:
מסקנות מוגבלות לשאלות ספציפיות.
לא תמיד ידוע אם הנחקרים עונים בכנות (לדוגמא לגבי הכנסה).
לפעמים אין התאמה בין האפשרויות המוצגות בשאלון לבין דעת הנחקר.
תופעות וקבוצות חברתיות רבות לעיתים לא מתאימות למחקר מסוג זה .
3. חקר המקרה - התמקדות במקרה יחיד אותו לומדים לפרטי פרטים לעיתים כמחקר מקרה יחיד ולעיתים כהשלכה על מקרים דומים. במקרה זה החוקר יאסוף נתונים במספר דרכים: תצפית משתתפת, או שימוש בחומר ארכיוני.
יתרונות:
מאפשר חקירה מעמיקה של התופעה.
ניתן להיעזר בשיטות רבות של איסוף נתונים ללא תלות ושיתוף פעולה מצד הנחקרים.
חסרונות:
איסוף המידע אורך זמן רב.
לא תמיד ניתן באופן ברור להשליך ממקרה אחד על אחרים.
שיטות לאיסוף נתונים:
קיימות שיטות רבות לאיסוף נתונים: תצפית משתתפת, ראיונות, שימוש בנתונים קיימים, שימוש בגופים המציעים נתונים (הלמ"ס – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה).
איסוף נתונים מחומר ארכיוני:
שיטה זו היא השיטה העיקרית לאיסוף מידע ע"י הסוציולוגים, ההתמקדות העיקרית בשיטה זו היא מחקר תופעות שקרו בעבר אם זאת עדין נעזרים בה לחקר תופעות מן ההווה.
המסמכים השונים הם חומר הגלם של החוקר, הם שונים באופיים ולכן גם מפיקים מידע שונה .
בקטגוריה זו נכללים: עיתונים, ספרים, פרוטוקולים, רשימות (ציונים, נוכחות), צוואות, יומנים, תעודות, חומר מצולם (סרטים, תמונות) ועוד.
החומר הנ"ל משקף את המציאות החברתית בה הוא נוצר ולכן ניתן לדלות ממנו סוגים שונים של מידע.
ניתוח משני של נתונים קיימים:
לעיתים יכול הסוציולוג לבדוק השערות ולהסיק מסקנות מנתונים סטטיסטיים או מחומר ארכיוני שגורמים אחרים אספו לצורכיהם, קיימים שני סוגים:
סטטיסטיקות רשמיות - תרומתו המדעית של החוקר במקרה זה אינה באיסוף הנתונים אלה בניתוחם וההסברים הסוציולוגים שניתנו לממצאים מהחומר הסטטיסטי.
נתונים ממחקרים קודמים – בדיקת השערת מחקר תוך שימוש בחומר שנאסף ממחקרים קודמים.
שיטה זו נפוצה בעיקר כאשר חוקר מעוניין לבדוק השערה המתייחסת לכמה תרבויות שונות ולכן עליו להשתמש במחקרים שנעשו (כדי לא לצמצם את מחקרו ל 2-3 תרבויות בלבד.
חסרונות:
לא כל החוקרים הגדירו באותו אופן את המשתנה הנבדק.
הממצאים לא תמיד נכתבים באופן חד וברור.
לא כל המחקרים תקפים גם לימנו , ישנם מחקרים שנעשו שחל באובייקט הנחקר שינוי מהזמן שנחקר ועד לזמן עיבוד הנתונים המשני המבוסס עליו.