הסטייה מוגדרת כתופעה יחסית – לזמן, לתרבות, למקום ואף למעמדו של הסוטה.
התנהגות או פעולה המפרה ציפיות חברתיות הנחשבות
מחייבות במקום מסוים ובזמן מסוים..
שונה מהמקובל: בהתנהגות, במראה, באידיאולוגיה, משהו שנתפס כחריגה.
כל מי שלא נוהג כפי שנהוג בחברה נחשב ל- סוטה.
כנגד
הסטייה מופעלות סנקציות: חיוביות או שליליות הבאות לפקח או לעודד סטייה.
סנקציה חיובית: מראה לשאר החברה מה לעשות.
סנקציה שלילית: מראה לשאר החברה מה לא לעשות.
מספר תיאוריות / גישות המנסות להסביר את תופעת הסטייה:
(ג''ונסון) - אדם שסוטה זהו "כשל" בתהליך החיברות.
(רונג) - קשור לאישיות של האדם, הקונפליקט של האדם בין הרצונות שלבין
הנורמות הנכפות עליו מבחוץ.
(בקר) - חיברות בתת תרבות סוטה. אנשים עוברים תהליך חיברות של אותה חברה שהוא שייך לה, ולומד את הנורמות שלה שנחשבות סטייה חברתית עבור
החברה הדומיננטית.
גודפרסון והרשי
– תיאוריית הפיקוח העצמי – הסטייה נעוצה ברמת פיקוח עצמי נמוכה, היא מאופיינת בסיפוק מיידי קל ופשוט של רצונות ודחפים.