קבוצה - יחידה חברתית המורכבת משני אנשים או יותר המקיימים בניהם
אינטראקציה.
קבוצה ראשונית – משמשת
מסגרת חברתית אינטימית ויציבה, מעניקה לחבריהן תמיכה רגשית וההתקבלות אילה אינה כרוכה בדרישות פורמליות כלשהן.
קבוצה שיש בה קשרים אישיים, רגשיים, בדרך כלל ארוכי טווח, היא מאופיינת ביחסים ראשוניים, התייחסות לאדם כולו כאשר
היחסים הם המטרה של הקבוצה.
קבוצה משנית – קבוצה שהתארגנה לטובת ביצוע משימה כלשהי, או להשגת מטרה מסוימת. (בית-ספר)
קבוצה בה לאנשים יש אינטרס משותף ומטרה משותפת, לרוב הקבוצה קיימת לטווח קצר, מאופיינת ביחסים משניים, וזיקה רגשית חלשה.
עפ"י קולי – ההתייחסות לחברי הקבוצה היא מצומצמת יותר ומבוססת על התפקיד שהם מקיימים בתוך הקבוצה.
סוציומטרייה (של מורנו): בעזרת הסוציומטרייה מתארים את היחסים הבלתי פורמליים בין חברי הקבוצה והתיאור הגרפי של יחסים אלו מכונה סוציוגרמה.
כלי מדידה שבאמצעותו ניתן לתאר את האינטראקציה בתוך הקבוצה: וכך ניתן ללמוד על הקבוצה עצמה וגם על האנשים שבתוכה. לפי : עוצמת היחסים ומיפוי לאלה שקיים ביניהם יחסים ראשוניים, יחסי ידידות, משיכה או דחייה, סוגי תקשורת, תגובות, מי פופולרי ומי פחות, מידת הליכוד הקבוצתי, ההשפעה ועוד.
השרטוט הסוציומטרי תלוי לעיתים ברצונם של הנחקרים לקיים משימה זו או אחרת עם חבריהם לקבוצה, אפשר שמערכת היחסים תראה בצורה מסוימת ואפשר ששרטוט על ביצוע משימה יראה בצורה אחרת לגמרי.
ניתוח תהליכי אינטראקציה (של בייליס): כלי מדידה המאפשר למדוד תווך יותר רחב של תהליכים.
ביילס גיבש שיטה לחקר האינטראקציה באמצעות התבוננות בפעולות השונות ומיונן לקטגוריות התנהגותיות. הצופה שוהה במחיצתה של קבוצת האנשים ומסווג את דפוסי התנהגותם המילולית והלא מילולית לפי 12 קטגוריות:
א. תגובות רגשיות חיוביות:
1. מפגין סולידריות, תומך.
2. מפיג מתח, מתבדח.
3. מסכים מראה קבלה פסיבית.
ב. תגובות של פתרון בעיות – תשובות:
4. מציע הצעות, מכוון.
5. מביע דעה, מעריך, מבטא רגשות.
6. מספק מידע, הבהרות ואישורים.
ג. תגובות של פתרון בעיות – שאלות:
7. מחפש כיוונים, מידע, אישורים.
8. מבקש דעות, הערכות וניתוחים.
9. מבקש הצעות, ודרכי פעולה.
ד. תגובות רגשיות שליליות:
10. אינו מסכים, פסיבי, מונע עזרה.
11. מפגין מתח, מבקש עזרה, עוזב את שדה התצפית.
12. מפגין התנגדות, מפחית ממעמדם של אחרים, מגן על עצמו.
במהלך התצפית החוקר רושם כל תגובה התנהגותית ובסופה הוא מסכם את מספר התגובות בכל קטגוריה (כך שניתן להציג את הנתונים בגרף, ובאחוזים).
תצפית משתתפת: החוקר נמצא בתוך הקבוצה "חבר בקבוצה" ולוקח חלק פעיל באינטראקציה החברתית, ורושם את פרטיה מנתח אותה ומפרש אותה.
בשיטה זו מצד אחד מאמינים שמכיוון שהחוקר השתלב בקבוצה והוא מבין את ערכיה הוא גם יוכל לנתחה בצורה טובה, אך מצד שני האם הוא אובייקטיבי?
דוגמא: מחקרו של וייט – "חבורת נורטון" על קבוצת צעירים בשכונת עוני גדולה באמריקה.