כדי לדעת כיצד מאורגנת החברה אנו יוצרים מערכת מושגים שמאפשרת לנו לפרק
את החברה ולדעת מה מרכיב אותה.
ישנם מושגים
שבעזרתם אנו ננתח מערכת החברתית:
מבנה חברתי – מורכב מסטטוסים ותפקידים. דפוסים יציבים יחסית של התנהגות חברתית
הוא נתון ראשוני עפ"י התיאוריה של מרטון. במבנה נתון זה פועל האדם.
בעיותיו וגם מנגנוני הפתרון האפשריים נובעים מעצם טיבו של המבנה
החברתי.
סטטוס – מייצב: מציין את מיקומו של האדם במערכת חברתית מסוימת.
לאדם יכול להיות מגוון
סטטוסים המתחלקים בד"כ לשני סוגים עיקריים: סטטוס שיוכי, וסטטוס הישגי.
לסטטוס נלוות מערכת של זכויות וחובות החלות על האדם שממלא אותו, כמוכן לסטטוס נלוות יוקרה חברתית מסוימת (גבוהה או נמוכה) ומשאבים חברתיים המתאים לו.
סטטוס הישגי:סטטוסים שהאדם יכול להשיג בכוחות עצמו, וכך גם לשנותו כראות עיניו.
סטטוס שיוכי: סטטוסים השייכים לאדם מיום היוולדו (בד"כ), סטטוסים אלו אינם ניתן לשינוי.
סטטוס בולט: סטטוס שמאפיל על שאר הסטטוסים , בעל חשיבות מיוחדת לקביעת הזהות החברתית. כגון: גבר או אישה, או נכה.
מערך סטטוסים: סך מכלול הסטטוסים של אדם אחד.
סמל סטטוס: סימן היכר מוחשי או לא הנותן לנו אינפורמציה על האדם (בד"כ שותף לא מוכר לאינטראקציה).
סמלי הסטטוס הם הדברים השונים המקיפים או קיימים באדם כגון- פרטי לבוש, אביזרים המאפיינים את סביבתו החיצונית, מבטא – המעניקים לנו ידע על עמדתו ותפקידו של האדם במסגרות חברתיות שונות.
את סמלי הסטטוס אנו שואבים מתוך הידע שלנו על העולם והכרתנו עם הסמלים שהסביבה מציגה.
עפ"י גופמן קיימים שני סוגים של סמלי סטטוס: אלו המועברים במודע ובמכוון כדי ליצור רושם מסוים, ואלו המועברים בצורה נסתרת אשר לפעמים משנים את הרושם הראשוני שנוצר ולפעמים נסתרים גם לשותף לאינטראקציה עצמו.
דימוי סטטוס: מערך סטטוסים של אדם אשר נבנה עפ"י סטטוס ידוע ובולט אחד מתוך דימויים מקובלים בחברה אשר הושלכו על האדם כתוצאה מהסטטוס הבולט האחד.
דימויי הסטטוס לעיתים מעוגנים בחוק ולעיתים נובעים מנורמות חברתיות בלתי פורמליות.
סטריאוטיפ: קישור בין סטטוס מסוים לבין תכונות אישיות של אותו אדם, הסטריאוטיפ אמור לשמש אותו ככלי בהכרת האדם עמו אנו מעונינים לקיים אינטראקציה אך מכיוון שהוא נובע מהכללות הוא בד"כ טועה ומכשיל אותנו במצבים מסוימים.
קונפליקט סטטוס: מצב הנוצר בד"כ ע"י ריבוי סטטוסים, כאשר החובות במילוי סטטוס אחד מתנגשים במילוי חובות סטטוס אחר (באותה הסיטואציה) במערך הסטטוסים של אדם.
סיטואציה זו מניחה את האדם במצב של בחירה בין שני סטטוסים השייכים לו, הפתרון למצב זה הוא למעשה יצירת העדפות בין הסטטוסים כשהחשוב יותר ינצח.
אי הלימת סטטוס / סטטוס לא מאוזן: מצד אחד יש לי סטטוס בעל יוקרה חברתית ומצד שני יש לי סטטוס בעל יוקרה חברתית נמוכה לדוגמא: כושי – רופא.
תפקיד: דפוס התנהגות הצמוד לסטטוס.
למעשה, התפקיד הוא התנהגות הצפויה מבעל בסטטוס (כאשר אין בהכרח התאמה מלאה בין ההתנהגות הצפויה להתנהגות בפועל).
זהו היבט דינמי ופעיל המדבר על 3 מרכיבים:
הגדרה פורמלית של התפקיד.
תפיסת התפקיד (הגדרה אישית),
מערכת ההזדמנויות והלחצים במצב נתון.
מערך תפקידים: מספר תפקידים קשורים לסטטוס אחד. לדוגמא: סטטוס – סטודנטית : תפקידים: ללמוד, לבוא לשיעורים, להגיש ממנים, לשלם למכללה.
שותפי תפקיד: האנשים שסביב הסטטוס הנ"ל העוזרים לאדם למלא את תפקידו בעיקר ע"י הגדרת צפיותיהם מדרך מילוי התפקיד שאליו הם שותפים.
שותפי התפקיד נבדלים זה מזה במעורבות שבה הם מביעים את צפיותיהם מבעל התפקיד וכן גם בכוחם והשפעתם עליו.
קונפליקט תפקידי: מתייחס לקונפליקט בין שני תפקידים באותו הסטטוס.
בדרך כלל הקונפליקט נוצר כאשר ציפיותיהם של שותפי התפקיד לא תואמות (ולעיתים נוגדות) אחת את השניה ועל בעל התפקיד להחליט כיצד להתנהג בכל מקרה.
יש קונפליקט בין הציפיות שלי לתפקיד לבין מה שמגדירים לי האנשים איתם אני עובדת
נטישת תפקיד:כאשר אדם נוטש תפקיד חברתי חשוב משום שהתעוררו בו ספקות לגבי יכולתו או רצונו למלא תפקיד זה.
חיבוק תפקידי: מצב שבו אנו מבצעים תפקיד מתוך השלמה והזדהות ורצון מלא לבצע את התפקיד.
על מנת שיתקיים חיבוק תפקידי חייבים להתקיים שני תנאים:
1.על בעל התפקיד לגלות רצון והזדהות עם התפקיד .
2.על בעל התפקיד להראות יכולת בביצוע התפקיד
מרחק תפקידי: מתייחס למצב שבו על הפרט לבצע תפקיד שאין הוא שלם עמו או מזדהה איתו, אין מצב זה מצביע על חוסר יכולת במילוי התפקיד אך בזמן מילוי התפקיד עלולים להתגלות רמזים המעידים על הריחוק התפקדי (בעיקר מול שותפי התפקיד).
מתח תפקידי: אי התאמה בין תפקידים שונים הנובעים מאותו סטטוס.