הנוירונים מהווים רק כמחצית הנפח של מערכת העצבים המרכזית. השאר מורכב מתאי
תמך שונים. כיוון שקצב חילוף החומרים גבוה מאד בנוירונים ואין להם כל אמצעי איחסון משלהם, הם זקוקים לאספקה מתמדת של מזון וחמצן, אחרת ימותו במהרה והרי אין להם תחליף.תאי התמך משמשים כממלאי תפקיד ספקי החמצן והמזון ולכן תפקידם חיוני ביותר.
קיימים כאמור מספר סוגי תאי תמך:
1. תאי הנוירוגליה – משמשים כתאי תמך של מערכת העצבים המרכזית. הם מדביקים ומחברים את מערכת העצבים המרכזית, ומפרידים את הנוירונים מיתר בגוף מבחינה פיזית וכימית.הם מספקים לנוירונים חומרים הנחוצים להם לחילופי שדרים עם נוירונים אחרים, ומבודדים את הנוירונים זה מזה, לבל יתערבבו השדרים העצביים. בנוסף כשהנוירונים מתים מחמת פציעה או זקנה, תאי הנוירוגליה, דואגים לסלקם. ישנם כמה סוגי תאי גליה, וכל אחד מהם ממלא תפקיד חשוב. החשובים ביותר האם
האסטרוציטים והאוליגודנדרוציטים.
א. האסטרוציט, נראה כמו כוכב, והוא מעניק תמיכה פיזית לנוירונים ומחזק אותם למקומם, הוא מסלק פסולת הנוצרת במח. הוא מספק לנוירון חומרים שדרושים לתיפקודו, מעניק לו מזון (מקבלים גלוקוז ומפרקים אותו ללקטט) ומסדיר את ההרכב כימי של הנוזל המקיף את הנוירונים: האסטרוציט מקיף ומבודד את הסינפסות, ומצמצם את פיזור הטרנסמיטרים שמפרישים הכפתורים הסופיים. כשנוירונים מתים, האסטרוציטים מסלקים את השרידים שלהם בתהליך הפגוציטוזה – הם נעים במערכת העצבים המרכזית, פושטים את שלחותיהם, ומתקדמים בגלישה לעבר התא המת. כשהם פוגשים בפירור פסולת האסטרוציטים מקיפים אותם, נצמדים אליו ובולעים אותו. כש יש כמות גדולה של רקמה פגועה, מתחלקים האסטרוציטים ומוסיפים
תאים חדשים בכמות מספקת למלא את המשימה. מכשפורקה הרקמה המתה, יישאר במקום גוש אסטרוציטים שימלא את החלל הריק וסוג מיוחד של אסטרוציטים ייצור רקמת צלקת המגדרת את האזור.
ב. האוליגודנדרוציט שוכן בתוך מערכת העצבים המרכזית ותפקידו העיקרי לתמוך באקסונים ולייצר מעטפת
מיילין שמבודדת את מרבית האקסונים זה מזה. מעטפת המיילין נבנית בצורת צינור בעל מקטעים. החלקים החשופים מכונים מרווחי ראנוויה. במרווחים אלה העשירים בתעלות יונים, נוצר פוטנציאל הפעולה שמתפשט באופן פסיבי לאורך האקסון עד למרווח ראנוויה הבא. מאוליגודנדרוציט יכולים להווצר כמה מקטעי מיילין. כל "משוט" שיוצא ממנו נעשה מקטע אחד במעטפת מיילין של אקסון סמוך.
ג. המיקרוגלייה, הם הקטנים שבתאי תמך של גלייה. הם פועלים כפגוציטים, אך בנוסף יש להם תפקיד במערכת החיסון המוחית: הם מגינים על המח מפני מיקרואורגניזמים פולשים והם האחראים לתגובה הדלקתית המתפתחת בתגובה לנזק מוחי.
2. תאי
השוואן – אלו תאי תמך במערכת העצבים ההיקפית הממלאים תפקיד דומה לתפקידם של תאי האוליגודנדרוציט. הם נכרכים סביב אקסון בעל מיילין ויוצרים מקטע אחד של מערכת מיילין. בשונה מתאי האוליגודנדרוציטים, תאי השוואן מסוגלים לתת מיילין רק לאקסון אחד בלבד, והתא כולו מקיף את האקסון ולא רק שלוחה שלו. הבדל נוסף חשוב הוא שבמקרה של פגיעה בעצב, תאי השוואן מסייעים בעיכול האקסונים המתים והפגועים ועוזרים לאקסונים חדשים לצמוח. לצערנו, תאי הגלייה שבמערכת העצבים המרכזית אינם כה יעילים כתאי השוואן. במקרה שאקסונים של המח או כל מח השדרה נפגעים, הם אמנם יצמיחו נצרים חדשים, אך נצרים אלו יתקלו ברקמת צלקת בלתי-חדירה שיצרו האסטרוציטים.
סיכומים נוספים אודות תאי התמך