תופעה שכיחה היא שסם הניתן שוב ושוב,
השפעתו איננה נשארת קבועה. לרב השפעתו תלך ותדעך, מצב המכונה סבילות. במקרים אחרים, השפעתו תלך ותגדל, מצב המכונה סנסיטיזציה.
אנשים הנוטלים את הסם בקביעות ומפתחים סבילות, הפסקה פתאומית בנטילת הסם תגרום לסימפטומי גמילה. סימפטומי גמילה הם בעיקר
היפוך היפוך ההשפעות של הסם עצמו: אם הרואין גורם להתרוממות הרוח, גמילה ממנו תביא לדכדוך, אומללות וחרדה.
סימפטומי הגמילה נגרמים מאותם מנגנונים שבגללם נוצרת סבילות.
סבילות באה כתוצאה ממאמצי הגוף לקזז את
השפעות הסם. כשהסם משנה את המערכות האלה באופן מתמשך, מתחילה פעילות של מנגנונים מפצים היוצרים תגובות נגד, ואלה מחזירים את המערכת באופן חלקי לפחות, לערכיה הרצויים. המנגנונים האלה הם המסבירים את הצורך במנות גדולות והולכות של שם כדי להשגי רמה רצויה של השפעתו. אם בשלב כזה נפסק מתן הסם, נעשית פעולת מנגנוני הפיצוי מורגשת, ללא איזון נגדי של פעולת הסם.
קיימים מס` סוגי מנגנוני פיצוי:
סמים רבים המשפיעים על המח עושים כם כשהם נקשרים לקולטנים. מנגנון הפיצוי הראשון כרוך בהפחתת יעילות הקישור, אם בגלל ירידה ברגישות
הקולטנים לגבי הסמים (ירידה בזיקתם לסם), ואם מפני שמס` הקולטנים פוחת. מנגנון הפיצוי השני מתייחס לצימוד של הפעלת הקולטנים עם פתיחת תעלות היונים שבממברנה, או עם ייצורם של שליחים שניונים. לאחר גרייה ממושכת של הקולטנים, עשוי לחול פגם באחד מצעדי הצימוד או בכמה מהם.
במקרים רבים יש לסם מס` אתרי פעולה, ולכן הוא יוצר כמה השפעות שונות. כלומר- מתפתחת סבילות לכמה מהשפעות הסם אך לא לאחרות. למשל אדם מפתח סבילות לתרופה שמקלה על כאב, אבל לא סבילות לגבי השפעתה על אופן הנשימה שלה.
סנסיטזציה היא כאמור היפוך מצב של סבילות: ככל שנוטלים סם יותר, השפעתה הולכת וגדלה. מנגנוני ויסות נוטים לתקן סטיות מהערכים המיטביים של תהליכים פיזיולוגים ולפיכם
סנסיטיזציה נפוצה פחות מסבילות. לעיתים מתפתחת סנסיטיזציה של כמה מהשפעות הסם בבד עם סבילות לגבי השפעותיו האחרותת. למשל שימוש חוזר בקוקאין מביא לעוויתות והפרעות תנועה, אך התרוממות הרוח עוברת סבילות.
סיכומים נוספים אודות פסיכופרמקולוגיה - השפעות של מתן חוזר של סמים