מה היא הפרעה טורדנית-כפייתית ובמה התופעה המתבטאת?
האובססיה בתופעה זו מתבטאת בעיקר
במחשבה הטורדנית והכפייתית שיש לסובל מההפרעה ומהמעשים, הטקסים והתופעות שבעות בעקבות מחשבות אלו.
לדוגמה, אדם אשר מציק לו החשש שלא סגר את כל דלתות הבית באופן אובססיבי. פעולתו הכפייתית תהיה לדוגמא כאשר פעם אחר פעם ישוב ויסובב את המפתח. פעולה זו תהווה קומפולסיה הבאה לשכך את החרדה שעורר החשש.
לעיתים הביטוי של החרדה\ חשש במעשה תהיה דומה לזה של אמונות תפלות.
לדוגמא: אדם עלול לחשוב שהוא יצליח בראיון עבודה רק אם לאורך כל הדרך אליו יקפיד שלא לפסוע על המרווח שבין המרצפות. אם בטעות תגע רגלו במקום האסור, ישוב על אחוריו ויעשה את אותם צעדים שוב.
האדם המבצע מעשים אלו בד"כ מודע לכך שהם בלתי רציונלים אך מבצע אותם בכל אופן בשל הקושי להפטר מהמחשבון הורדניות.
בשל ההבנה שמעשיו הם בלתי- רציונלים, יחוש לעיתים אותו אדם בושה וכתוצאה מכך- נסיון להסתיר את התופעה, על אף היותה תופעה נפוצה ביותר.
אחד הראשונים שתיארו את ההפרעה, ועמדו על הפער שבין תפוצתה הרבה לבין מיעוט המודים בקיומה היה זיגמונד פרויד.
פרויד היה בין החוקרים הראשונים אשר טענו שמחלה זו הינה נפוצה ביותר למרות שקשה לזהות חולים הסובלים ממנה, כיוון שהם מסתירים אותה בצורה יעילה.
דרך ההתנהגות האובססיבית משתלטת על חייהם של הלוקים הקיצוניים בהפרעה עד למצב של קושי בתפקוד יום יומי רגיל.
מדוע היא נוצרת ואיך מטפלים בה?
בשנים האחרונות המודעות להפרעה גוברת, וכך גם דרכי הטיפול בה כגון, פיתוח תרופות חדשות לטיפול בחרדה (בעיקר תרופות ממשפחת SSRI) ושיטות טיפול פסיכולוגיות חדשות.
ישנה סברה שהגורמים להפרעה זו הינם גנטיים כגון פעילות יתר באיזורים במוח האחראים על דחפים "פרימיטיביים". פעילות זו קשורה בהפרשה מופחתת או בלתי-מאוזנת של סרוטונין בגוף האדם.
כיום, טיפול יעיל במחלה כולל גם טיפול תרופתי וגם טיפול פסיכולוגי המלמד את החולה לשלוט בתסמיני המחלה.
הן הטיפול התרופתי, והן הטיפול ההתנהגותי מצליחים להקל על חיי החולה ולשפר את תפקוד המוח.
קוראים יקרים,
מקווה שחידשתי לכם בנושא או סתם נהניתם לקרוא את הסיכום שלי (:
אתם מוזמנים להגיב ולדרג.
ממני,
LunaStar