גורמי משיכה
תכונות מצב- יש נטייה ליחס תחושות חיוביות לזולת אם הפגישה איתו מתרחשת בעט חוויה נעימה, למרות שהזולת אינו
אחראי למתרחש. מוסיקה נעימה או תאורה נוחה גם הם יוצרים חיבה לאובייקט שנמצא שותף לחוויה.
דגם החיזוק באמצעות הרגש- בירן נותן לתופעה זו הסבר לפי עקרון ההתנייה או למידה אסוציאטיבית. התחושות שאנו חשים לזולת ילוו אותנו בהמשך כלפיו אם חווינו איתו חוויה נעמה שלו דווקה הוא היה הגורם לה. כך גם לגבי תחושות שליליות.
תכונות הזולת- ניתן לומר כי החשיבות של התכונות בעינינו אשר ישנן או לא לזולת הן אלה שקובעות את התייחסינו לזולת.
הדגם המתמטי של אנדרסון מדבר על נושא זה וטוען כי היחס החיובי שלנו שווה ליחס התכונות שלו. לפי אנדרסון ניתן להעריך כל תכונה בסולם הנע למינוס ולפלוס.
הדגם החיבורי של המודל המתמטי מסביר כי עוצמת החיבה היא חיבור של כל התכונות יחד, והוספת תכונה כלשהי בין אם היא לחיוב או לשלילה היא תשפיע ביחס ישר על מידת החיבה או הדחייה.
הדגם המיצועי של אנדרסון מדבר על חיבור של כל התכונות וחילוק של הסכום במס' התכונות, ממוצע, שאומר שהשפעה של תכונה נוספת תיהיה מזערית אם היא קרובה לערך הממוצע.
ההבדל בין השניים בתייחסות לתכונה חדשה, נוספת. בפועל הדגם המיצועי מדיק יותר.
הסתופפות בזוהר הזולת- המשיכה של האדם אל אדם מוכשר ומצליח היא אינטרס שניתן להפיק ממנו, כגון הימצאות האדם בסביבת אדם מצליח תיראה בעיני הזולת גם כהצלחה שלו. ישנה נטייה לזולת להכליל את תכונות המצליח לסובבים אותו. הנסיבות אשר לפעמים אין להן כל קשר למבסר לפעמים חורצות את גורלו לטוב ולרע.
דגם שמירת הערך העצמי- טסר מסביר כי אדם מונע וחשוב לו לשמור על ערך העצמי ולעלות אותו כיוון שחשוב לו להיראות טוב וחיובי בעיני הקרובים אליו וחשובים לו. השוואה חברתית נערכת רק עם אנשים החשוביםלנו ודומים לנו וטובים מאיתנו מזערית ואם הצד השני הצליח בתחום שבו חשוב לנו להצליח הערכה העצמית שלנו פוחתת בעיני עצמינו. אם יש פער גדול בהערכה של הזולת אז הצלחתו תסייע לנו אם יש פער קטן בהערכה שלנו אז הצלחתו לפגע בערכתינו.
דגם חיזוקים- אדם נוטה לחבב יותר את הזול אם הוא מקבל ממנה חיזוקים חיוביים, ולהיפך. דגם זה נובע בעיקר מדימיון בדעות אשר מחזקות את הקשר בין הפרט לזולת. זולת אשר מביע דעה דומה לשלנו בעצם מחזק את העמדה האישית שלנו וכך מחזק את הערכה העצמית שלנו, נותן חיזוק חיובי- תוקף של הסכמה. הפרט יגביר את תחושתו החיובית לזולת כאשר יש ביניהם הסכמה בנושאית רבים ויחזק עוד יותר את הקשר בין השניים כאשר יש הסכמה בנושאים חשובים לפרט. אולם רוזנבאום מאמין כי אי הסכמה בדעות בין הזולת לפרט לא היא המשפיע על הפער אלא החוסר נעימות והרגשות השליליים שאופפים אותם וגורמים להתרחקות.
הדדיות- קרנגי טוען כי המשיכה בין שני אנשים אשר עמדותיהם דומות נובעת לו דווקה מהזהה בין השניים אלא בגלל ששניהם מוכנים ומצפים לתקשורת חיובית וזה האפקט אשר מקרב בין השניים. אם יש הסכמה בדעות אז עולה ההשערה שיש רגשות חיוביים אז יש הדדיות בין השניים.
חריגים
חיסרון אנושי מגביר חיבה- נותן לומר לאור המחקרים שחיסרון או פעולה מרושלת יכולה לעורר לדמות יחס חיובי כיוון שהיא נתפסת כאנושית. אצל דמות מצליחה ומוכשרת בעיני הזולת התנהגות לא מוצלחת נתפסת כחד פעמית, כמקרית ולא מסבירה דפוס התנהגות קבועה, הרי הוא נחשב בעיני הזולת ומושלם. אולם דמות אשר מוערכת בעיני הזולת כבינונית התנהגות מרושלת נתפסת כהתנהגות תיפוסית והחיבה כלפיו פוחתת לעומת המצליחן ששם היא עולה.
אבדן יחודיות- אדם שואף להיות יחיד במינו ומיוחד בעיני הזולת. כאשר יש דימיון רב בין הפרט לזולת הפרט ניסוג ויוצר רגשות שליליים. הפחד מהזהות בין הפרט לזולת נובעת גם מהחשש לראות את התכונות השליליות בזולת וליחס אותן לעצמו הרי הדימיון רב כל כך.
דגם הרווח וההפסד של ארונסון ולינדר
*הערכה שלילית ואחריה הערכה חיובית
*הערכה חיבית ואחריה הערכה שלילית
*הערכה חיובית
*הערכה שלילית
הדגם מסביר כי רגשות חיוביים יותר יווצרו כאשר הערכה שלילית ואחריה הערכה חיובית לעומת הערכה חיובית לאורך כל הדרך.
לעומת זאת הדגם מסביר כי רגשות שליליים יותר יווצרו אשר הערכה חיובית ואחריה הערכה שלילית לעומת הערכה שלילית לאורך כל הדרך.
ההסבר לתוצאות הוא:
ניגוד- יש משקל יתר להערכה האחרונה.
אמינות המעריך- מעיך אשר משנה את דעתו נותן אחון יתר כיוון שיש לו רייאה כוללת.
חרדה- הרגשה שלילית נוצרת עם הערכה שלילית והיא מתגברת כאשר היא באה בסוף, לעומת זאת היא נחלשת כאשר היא באה ראשונה ואחריה הערכה חיובית.
כשירות המוערך- במעבר מהערכה שלילית לחיובית הפרט מרגיש ששינה את דעת הזולת לחיוב וזהו מצב רווח. לעומת זאת כאשר המעבר הוא מהערכה חיובית לשלילית הפרט מרגיש שהוא איכזב את הזולת והזיק לעצמו וזהו מצב הפסד.
חנופה- היא הענקת תגמולים חיוביים לזולת למען שירות מטרה אישית. אבל כאשר הזולת חושד כי החיזוקים החיוביים משקפים השגת מטרה השפעת החיזוקים יורדת.