היבטים מוטיבציוניים של העצמי

 הצרכים העיקריים הנוגעים למושג העצמי והמשפיעים על התנהגותנו : הצורך להשיג מידע מדויק אודות עצמי תיאורית ההשוואה החברתית- Festinger ) מניח שלאדם יש מניע להעריך במדויק את יכולתו ועמדותיו. בהיעדר מדד אובייקטיבי (קריאת עיתון באנגלית – מדד להבנת השפה), המציאות החברתית תשמש כמדד להערכה עצמית. אדם ישווה את דעתו/יכולתו לשל אדם אחר, יש העדפה לאדם הדומה לך כי כך יקבל יותר מידע. לכן ובגלל הצורך בהערכה עצמית מדויקת, אדם יעדיף להיות עם אנשים דומים לו. * לכן גם בקבוצה הטרוגנית יפעלו לצמצם הבדלים. * במחקרים נמצא כי מטרת ההשוואה החברתית אינה רק להערכה מדויקת אלא יש גם מניעים נוספים. תיאורית ההכרות עם העצמי- גם מניחה שלאדם מוטיבציה להכיר את עצמו. לפי התיאוריה, אנו שואפים לקבל מידע בתחומים בהם אין לנו ביטחון. אנשים מעדיפים לבצע מטלות שעשויות לספק להם מידע חדש על יכולתיהם, שאינו מצוי בידיהם. בנוסף, לפי טרופה, קל יותר להתמודד עם חסרונותינו ויש לנו יותר מוטיבציה להכיר אותם כשאנו במצב רוח חיובי, התמודדות עם מידע שלילי דורשת משאבים נפשיים שלא תמיד יש לנו, לכן לא תמיד המוטיבציה תבוא לידי ביטוי. הצורך בהאדרת העצמי ובהגנתו הצורך לראות את עצמי באור חיובי. לרוב יש לנו דעה חיובית על עצמנו ואנו תופסים את כישורינו, יכולותינו והתנהגויותינו כחיוביים יותר ממה שהם (תופסים את עצמנו כאינטליגנטים, טובים, בריאים וכו' יותר מאחרים). למוטיבציה להערכה עצמית חיובית 2 היבטים: א)שאיפה להאדרה עצמית- הביטוי בהתנהגויות להעלאת הערכה העצמית (שאיפה להצליח באתגר, לזכות באהבה...( ב) הגנה על הדימוי העצמי - הביטוי בהתנהגויות המונעות פגיעה בהערכה עצמית (השאיפה לא להכשל, להדחות...).
ביטויים שונים של הצורך בהאדרת העצמי והבנתו 1) ייחוסים המשרתים את המוטיבציה להאדרת העצמי והגנתו- הטיה לטובת העצמי- הנטייה לייחס את כישלונותינו לגורמים חיצוניים והצלחותינו לגורמים פנימיים. הטיה בדבר תכונות חשובות להצלחה. דנינג - אנשים נוטים לתאר תכונות של מנהיג מוצלח לפי תכונותיהם. 2)חבלה עצמית- מצבים בהם אנו מתנהגים באופן המחבל בסיכויינו להצליח, דווקא במטלות הנתפסות בעניינו כחשובות במיוחד. למשל סטודנט שחרד מהרצאה מול הכיתה וישכח (כביכול בטעות) את השקפים, במקרה כישלון (ההרצאה משעממת) הוא יסביר לעצמו שזה לא באשמתו, ואם יצליח זה גם יתרום לדימוי העצמי כי למרות ששכח, עדיין הצליח. אך, לבסוף המשמעות המעשית של חבלה עצמית היא פגיעה בסיכויים להצלחה. *חבלה עצמית נפוצה יותר שיש לה אפשרות,באיום על ממד חשוב בעצמי, וכשהתגמול לא מוחשי (הערכה ולא כסף...) 
תיאוריית שימור ההערכה העצמית- מניחה שלאדם צורך בהגנת/העלאת ההערכה העצמית וכי ליחסינו עם הזולת השפעה משמעותית על הערכה העצמית. הערכה העצמית עולה עקב השתקפות הצלחתו של הזולת על העצמי (שאדם שמתגאה בחברו המפורסם). תהליך ההשוואה- שהצלחת הזולת אינה נעימה והיא פוגעת בהערכה העצמית (שאדם מקנא בחברו המפורסם).  מידת הרלוונטיות קובעת אם יתרחש תהליך השתקפות או השוואה. תחום מסוים רלוונטי לאדם אם הוא שואף להצליח בו.  למשל יהיה תהליך השוואה אם הלימודים חשובים לשרון וחברתה דנה מאוד מצליחה בהם, לעומת השתקפות אם הלימודים לא מרכזיים אצל שרון. 4 אסטרטגיות פעולה בעקבות התהליכים: 1)השפעה על ביצועי האחר (שרון לא תיתן לדנה לצלם את מחברתה). 2) השפעה על ביצועי העצמי . 3) הגדרה מחדש של מערכת הקרבה (שרון תתרחק מדנה). 4) הגדרה מחדש של מידת הרלוונטיות (זה לא כ"כ חשוב) 
הצורך בהאדרה עצמית של הזהות הקבוצתית בגלל המוטיבציה לראות בחיוביות קב' אליהן אנו שייכים, יש נטיה להצדיק את מעשי חברי הקב' גם שהם שליליים. טיילור ויאג' (74)- תיארו להינדים בהודו התנהגות חיובית/שלילית של מוכר בחנות. נאמר להם שהוא מוסלמי/הינדי התנהגות שלילית (מוכר רימה לקוח) התנהגות חיובית (מוכר נדיב ללקוח) התוצאות ייחוס לגורם חיצוני (הלקוח גנב ממנו פעם) ייחס לגורמים פנימיים (ההינדים נדיבים) בן קבוצתי - הינדי ייחוסו לגורם פנימי (המוסלמים רמאים) ייחוס לנסיבות (מוכר חשב שהלקוח מהשלטון) קב' אחרת-מוסלמי הבדלים בין אנשים מתרבויות שונות מרקוס וקיטיימה-בתרבויות שרווח בהן מושג עצמי מקושר (ולא עצמאי) יש פחות הטיות לטובת העצמי. שאלו סטודנטים "מה % בעלי היכולת האינטלקטואלית הגבוהה ממך באונ'?" יפניים-50% לעומת אמריקאיים 30% תוצאות דומות נמצאו במחקרים נוספים, אך תמיד נבדק הטיות על היבטים אישיים של הזהות. יתכן ויש הבדלים בין תרבויות בביטויים בצורך ההאדרה עצמית של היבטים חברתיים של הזהות המצב שונה. הצורך להימנע מעמימות אנו מעדיפים גירויים צפויים, מוכרים, יציבים וכו'. ביטויי הצורך להימנע מעמימעת איך סובבינו יתנהגו, לנסוע באותו מסלול לעבודה, לשב במקום הקבוע... (קשור למניע לשמור על דעות ועמדות קיימות) תיאורית האימות העצמי מניחה שיש לנו צורך לשמור על מושג עצמי יציב ולהמנע משינויים בדרכים שאנו מעריכים את תכונותינו ויכולתנו. אנו מקבלים בברכה מידע שתואם את תפיסתנו העצמית כי הוא נתפס מדויק ואמין ומחזק את התחושה שאנו מכירים את עצמנו, לכן נעדיף שאחרים יראו אותנו בדומה למושג העצמי שלנו. שלאדם הערכה עצמית גבוהה אין בעיה, כי בד"כ המידע שיתקבל יהיה חיובי. אך שההערכה עצמית נמוכה רוב המידע שלילי (החסרונות) וזה יכול לסתור את תיאורית ההאדרה העצמית. סוון (89)- 4 נבדקים (מהם 3 משת"פ עם הנסיינים) לאחר שיחה ביניהם הנבדק קיבל 3 משובים: משוב חיובי התואם את התפיסה העצמית של הנבדק (למשל יכולת אינטלקטואלית שהנבדק הסכים שיש לו) משוב חיובי שאינו תואם את התפיסה העצמית של הנבדק (מוחצנות למרות שהוא תופס את עצמו כבישן) משוב שלילי התואם את התפיסה העצמית של הנבדק (בישנות) הנבדקים דירגו את מי היו רוצים לפגוש שוב: העדיפו את האדם הראשון, אח"כ את ה-3 (משוב אמיתי גם אם שלילי) # הממצאים תומכים בצורך בהאדרה עצמית+ בצורך באימות עצמי. ולפעמים צורך זה גובר על הצורך בהאדרה עצמית. אנו רוצים שסובבנו יראו אותנו בחיוביות, אך לעיתים גם שיכירו אותנו כמו שאנו (עם חסרונותינו).
www.moenymaking.fav.co.il
האתר להכנסה פסיבית