כתוצאה מהמודעות ההולכת וגוברת לתפקידו המרכזי של הילד בתהליך הלמידה, החלה לנבוע ההכרה כי בכיתה הטרוגנית טבעית קיימת שונות לא רק באופני הלמידה של התלמידים אלא גם ביכולותיהם האינטלקטואליות.
בשנת 1904 הורכב לראשונה סולם אשר ניסה למדוד יחידות משכל. הסולם פותח על ידי הפסיכולוג הצרפתי בינה (Binnet), אשר טען כי אינטליגנציה ניתנת למדידה וכימות אובייקטיביים, ולכם מבחן ה-IQ יכול למדוד את כישורי התלמידים ואת סיכויי הצלחתם בתחומים הקונבנציונליים כגון יכולת מילולית, יכולת לוגית-מתמטית וזכרון (שמעוני ולוין, 2000).
במשך עשרות שנים נעשה שימוש נרחב במבחני ה-IQ, עד שבשנים האחרונות החלו לעלות ביקורות – הן על עצם הגדרת המונח "אינטליגנציה" כפי שמודד המבחן והן על דרך הבדיקה. מבין התיאוריות החלופיות שהועלו, בולטת במיוחד התיאוריה של גארדנר, תיאוריית האינטליגנציות המרובות.
גארדנר קרא תגר על ההגדרה הקודמת של אינטליגנציה, וטען כי עקב השונות הרבה בין בני האדם, יש להרחיב את שדה הראיה של הפוטנציאל האנושי מעבר לתחומים הקונבנציונליים שהוזכרו לעיל. גארדנר מגדיר את האינטליגנציה כיכולתו של האדם לפתור בעיות בהם הוא נתקל בחיים האמיתיים, במסגרת תרבותית וחברתית מסויימת, כך שפתרון הבעיה יביא לתוצרים הניתנים למדידה והערכה (גארדנר, 1996).
הדגש בתורתו של גארדנר הוא על המימדים המרובים של האינטליגנציה האנושית. בהתאם לכך, הצליח גארדנר לסווג עשר סוגים שונים של אינטליגנציות מובחנות אשר נמצאות פוטנציאלית אצל כל אדם. גארדנר טוען כי בכל אחד מאיתנו קיימות כל האינטליגנציות במינון כזה או אחר (גארדנר, 1996) ולכל אדם יש "פרופיל אינטליגנציות" ייחודי משלו המעצב את אישיותו, את תפיסותיו והבנתו את העולם ואת התנהגויותיו.
להלן עשר האינטליגנציות על פי גארדנר (וליצקר, 2007):
מימד האינטליגנציה
מאפיינים
לוגית מתימטית
"כשרון" למספרים, ללוגיקה ומדעים; חשיבה אנליטית, מופשטת, הגיונית, מאורגנת, סדירה ומושכלת, רגישות לדפוסים מספריים ולוגיים, חקירה ופתרון בעיות לוגיות ומתמטיות.
לשונית (ורבלית, מילולית)
"כשרון" למלים, "הבנת העולם" באמצעות המילה הכתובה והמדוברת.
תקשורת באמצעות השפה, שימוש אפקטיבי במלים (בע"פ ובכתב).
מרחבית (ויזואלית)
חשיבה חזותית בתמונות וב"מפות דמיוניות", תפיסה מרחבית וחזותית מדוייקת, מזוויות שונות, ייצוג גרפי, התמצאות במרחב, "שפה טופוגרפית".
מוסיקלית
"כשרון" למוסיקה והבעה באמצעותה, רגישות לצלילים ולקולות בסביבה, למקצבים ולמנגינות, יכולת שירה ונגינה.
גופנית-תנועתית (קינסטטית)
"חכמת שפת הגוף", "כשרון" לספורט או מלאכת כפיים, קשר גוף-מחשבה, הבעת רעיונות, תחושות ורגשות באמצעות תנועות גוף, שליטה בתנועות גוף.
בין-אישית (חברתית)
"כשרון" להבנת אחרים ורגישות אליהם, אבחון רגשות, צרכים, מצבי רוח, ציפיות, ורצונות של אחרים, פתיחות לרעיונות של אחרים, תקשורת מילולית ולא-מילולית, עבודת צוות.
תוך-אישית
מודעות עצמית פנימית גבוהה, רפלקציה, הערכה עצמית (נקודות חוזק וחולשה), יכולת הבנה של העולם הפנימי (רגשות ומחשבות).
נטורליסטית
התבוננות בסביבה הטבעית(בע"ח וצמחים), איסוף נתונים וארגונם, מעקב אחר תופעות בטבע.
השרדותית
יכולת לחוש את הסביבה הטבעית, להיות קשוב לה, להסתגל ולהתאים לשינויים בה, ולשרוד במצבים מורכבים.
מוסרית
רגישות לערכי צדק ומוסר, משמעות ערכית של "טוב ורע", שיפוט ופעולה לפי ערכים מוסריים.
הקבלה של תיאוריית האינטליגנציות המרובות מצריכה לא רק הפנמה של תפיסה חדשה, אלא גם מהלכים של שימוש בחשיבה הנ"ל בתכנון מערכי שיעור, בהעברת חומרי הלימוד ובהערכת התלמידים. על בסיס התיאוריה קמו יישומים רבים אשר ניתן למצוא להם הד הולך וגובר בזמן האחרון.