301.82 הפרעת אישיות נמנעת
המאפיין העיקרי של הפרעת אישיות נמנעת הוא דפוס חזק של עכבות חברתיות, תחושה של
חוסר התאמה או שייכות, ורגישות יתר להערכה שלילית המתחילה בבגרות המוקדמת וקיימת במגוון רחב של הקשרים.
אנשים עם הפרעת אישיות נמנעת נמנעים מפעילויות כמו עבודה או לימודים, שכרוכה בהם מידה רבה של מגע בין אישי, עקב פחד מביקורת, חוסר אישור, או דחייה (
קריטריון מס. 1). הצעות לקידום בעבודה עשויות להדחות כיוון שייתכן שלאחריות החדשה תהיינה השלכות כמו ביקורת מצד עמיתים לעבודה. אנשים כאלה נמנעים מליצור חברויות חדשות, אלא אם כן הם בטוחים שיהיו אהודים ויתקבלו ללא ביקורת (קריטריון מס. 2 ). עד שהם עוברים מבחנים קפדניים המוכיחים אחרת, אנשים אחרים נחשבים כביקורתיים ומסתייגים. אנשים הסובלים מהפרעה זו לא יצטרפו לפעילויות חברתיות אלא אם כן יקבלו הצעות נדיבות, חוזרות ונשנות, המבטיחות תמיכה וטיפוח. אינטימיות בין אישיות קשה לאנשים אלה לעיתים קרובות, אם כי הם מסוגלים לפתח יחסים אינטימיים, כאשר הם בטוחים שיתקבלו ללא ביקורת. הם
עשויים לנהוג בריסון, להפגין קושי לדבר על עצמם, ולהימנע מלהביע רגשות אינטימיים מפחד החשיפה, הלעג או הבושה (קריטריון מס. 3).
כיוון שאנשים הסובלים מהפרעה זו עסוקים מאד במחשבה שיבוקרו או יידחו בסיטואציות חברתיות, עשוי להיות להם סף נמוך בצורה יוצאת דופן לזיהוי תגובות כאלו (קריטריון מס. 4). אם מישהו מסתייג או ביקורתי כלפיהם אפילו במעט, הם עשויים להיפגע בצורה קיצונית. הם נוטים להיות ביישנים, שקטים, מופנמים ו"בלתי נראים" מהפחד שתשומת לב כלשהי עשויה להביא להשפלה או דחייה. הם מצפים שלא משנה מה יגידו, אחרים יראו את האמירה כ"שגויה", ולכן עשויים לא לומר דבר. הם מגיבים בחוזקה לרמזים דקים ללעג כלפיהם. למרות השתוקקותם לקחת חלק פעיל בפעילויות החיים, הם מפחדים להפקיד את רווחתם ואושרם בידי אחרים. אנשים עם הפרעת אישיות נמנעת מפגינים עכבות בסיטואציות בין אישיות חדשות, כיוון שהם מרגישים שלא במקום וכיוון שהם בעלי הערכה עצמית נמוכה (קריטריון מס. 5). ספקות לגבי יכולתם החברתית ומשיכתם החברתית באה לידי ביטוי בעיקר במצבים של מפגשים עם זרים. אנשים אלה רואים עצמם כלא-מתאימים מבחינה חברתית, לא מושכים באישיותם, או נחותים מאחרים (קריטריון מס. 6). הם מהססים בצורה יוצאת דופן לקחת סיכונים אישיים או להעסיק עצמם בפעילות חדשה, כיוון שהם עשויים להביך את עצמם (קריטריון מס. 7). הם נוטים להפריז בהערכת הסכנות הפוטנציאליות הטמונות בסיטואציות רגילות, וייתכן שייפתחו סגנון חיים מוגבל עקב הצורך שלהם בוודאות וביטחון. אדם עם הפרעה כזו, עשוי לבטל ראיון עבודה כיוון שיפחד להביך את עצמו באופן לבושו. סימפטומים סומטיים (גופניים) שוליים או בעיות אחרות עשויות להפוך סיבה להימנע מפעילויות חדשות.
הפרעות ומאפיינים קשורים:
אנשים עם הפרעת אישיות נמנעת מעריכים בתשומת לב את התנועות וההבעות של אלה שעמם הם באים במגע. ההתנהגות החששנית והמתוחה שלהם עשויה לעורר לעג ובוז אצל אחרים, שבתורם מחזקים את ספקותיהם העצמיים. הם מאד חרדים שמא יגיבו לביקורת בהסמקה או בבכי. הם מתוארים על ידי אחרים כ-
"ביישנים", "נחבאים אל הכלים", "בודדים" ו- "מבודדים". הבעיות העיקריות הקשורות בהפרעה זו מתרחשות סביב התפקוד החברתי והתעסוקתי. הערכתם העצמית הנמוכה ורגישותם היתרה לדחייה קשורות למגעים חברתיים מוגבלים. אנשים אלה עשויים להיות מבודדים יחסית, ובדרך כלל אין להם רשת תמיכה גדולה שתעזור להם להתגבר על משברים. הם משתוקקים לחיבה ולקבלה ועשויים לפנטז על יחסים אידיאליים עם אחרים. ההתנהגות הנמנעת עשויה בעקיפין להשפיע גם על התפקוד התעסוקתי, כיוון שאנשים אלה מנסים להימנע מסיטואציות חברתיות העשויות להיות חשובות מבחינת הדרישות של העבודה או הקידום החדש.
הפרעות אחרות אותם מאבחנים לעיתים קרובות כהפרעת אישיות נמנעת כוללות הפרעות mood והפרעות חרדה (בעיקר פוביה חברתית מהסוג הכללי). אנשים בעלי הפרעת אישיות נמנעת מאובחנים לעיתים כסובלים מהפרעת אישיות תלותית, כיוון שאנשים עם הפרעת אישיות נמנעת נהיים מאד קשורים לאנשים המעטים שהם חברים שלהם, ונעשים מאד תלויים בהם. יש נטייה גם לאבחן אנשים עם הפרעת אישיות נמנעת כסובלים מהפרעת אישיות גבולית ומהפרעות אישיות מקבוצה A (כלומר, הפרעות אישיות פרנואידיות, סכיצואידיות או סכיזוטיפיות).
מאפיינים ספציפיים לתרבות, לגיל ולמגדר:
עשויים להיות הבדלים ברמת השונות או ההימנעות אותה מחשיבות תרבויות וקבוצות אתניות מסוימות כראויה ומקובלת. יתרה מכך, התנהגות נמנעת עשויה להיות תוצאה של בעיות באימוץ תרבות זרה, עקב הגירה. יש להיזהר מאד כאשר מאבחנים ילדים ומתבגרים כסובלים מהפרעה זו, כיוון שאצלם ההתנהגות הביישנית והנמנעת עשויה להיות מתאימה מבחינה התפתחותית.
שכיחות:
השכיחות של הפרעת האישיות הנמנעת באוכלוסייה הכללית נעה בין 0.5% ל-1.0%. דווח על קיומה של הפרעת אישיות נמנעת אצל כ-10% מהמטופלים במרפאות בריאות הנפש (ללא אשפוז).
מהלך ההפרעה
ההתנהגות הנמנעת מתחילה לעיתים קרובות בינקות או בילדות כביישנות, בידוד ופחד מפני זרים וסיטואציות חדשות. למרות שביישנות בילדות היא סימן מוקדם נפוץ להפרעת אישיות נמנעת , אצל רוב האנשים היא נעלמת בהדרגה כאשר הם מתבגרים. בניגוד להם, אנשים המפתחים הפרעת אישיות נמנעת עשויים להפוך יותר ויותר ביישנים ונמנעים במהלך גיל ההתבגרות והבגרות הצעירה, כאשר יחסים חברתיים עם אנשים חדשים הופכים להיות חדשים במיוחד. ישנה תמיכה מסוימת להשערה, שהפרעת אישיות נמנעת נוטה להיות בולטת פחות, או לסגת עם הגיל.
אבחנה מבדלת
נראה שיש חפיפה רבה בין הפרעת אישיות נמנעת לבין פוביה חברתית מן הסוג הכללי, עד שייתכן ששתי ההפרעות מהוות המשגות שונות של אותו מצב, או מצב דומה. ההתנהגות הנמנעת מאפיינת גם את הפרעת האישיות הנמנעת וגם הפרעת פאניק עם אגורפוביה, והן לעיתים קרובות מופיעות יחד. ההימנעות בהפרעת הפאניק עם אגורפוביה מתרחשת לאחר הופעתם של התקפי פאניק ועשויה להשתנות על פי תדירותה ועוצמתה. בניגוד לכך, ההימנעות בהפרעת אישיות נמנעת נוטה להתחיל בגיל מוקדם, להיות מחוסרת גורמים מזרזים ברורים, ובעלת מסלול יציב וקבוע.
ניתן לבלבל בין הפרעת אישיות נמנעת לבין הפרעות אישיות אחרות כיוון שיש להן מספר מאפיינים משותפים. חשוב, אם כן להבדיל בין הפרעות אלה בהתבסס על מאפייניהן הטיפוסיים. עם זאת, אם לאדם מסוים יש מאפיינים העונים על קריטריונים של הפרעת אישיות אחת או יותר, מלבד הפרעת אישיות נמנעת, ניתן לאבחן את כולן. גם הפרעת אישיות נמנעת וגם הפרעת אישיות תלותית מאופיינות בתחושות של חוסר התאמה, רגישות יתר לביקורת, וצורך באישור. אם בהפרעת אישיות נמנעת המיקוד הוא על ההימנעות מהשפלה ודחייה, בהפרעת אישיות תלותית המיקוד הוא בצורך שיטפלו בנו. עם זאת, יש סיכוי רב שהפרעת אישיות נמנעת והפרעת אישיות תלותית יופיעו יחד. כמו "הפרעת אישיות נמנעת"- הפרעת אישיות סכיזואידית והפרעת אישיות סכיזוטיפית מתאפיינות בבידוד חברתי, אם כי אנשים עם הפרעת אישיות נמנעת רוצים קשר עם אחרים וחשים בבדידותם בצורה עמוקה, בעוד שאנשים עם הפרעות אישיות סכיזואידית וסכיזוטיפית עשויים להיות מרוצים מהבידוד החברתי ואף להעדיף אותו. הפרעת אישיות פרנואידית והפרעת אישיות נמנעת מתאפיינות שתיהן בחוסר רצון לשתף אחרים ברגשותיהם. אצל אנשים עם הפרעת אישיות נמנעת התנהגות זו מתקשרת יותר בחשש להביך את עצמם או להראות שלא במקום, מאשר בחשד בכוונותיהם הזדוניות של אחרים.
יש להבחין בין הפרעת אישיות נמנעת לבין שינוי אישיותי כתוצאה ממצב רפואי כללי, שבו התכונות מופיעות עקב השפעת המצב הרפואי על מערכת העצבים המרכזית. יש גם להבחין בינה לבין סימפטומים העשויים להתפתח עקב שימוש כרוני בחומרים מזיקים (למשל- קוקאין, הפרעה קשורה ללא סיווג אחר).
אנשים רבים מפגינים תכונות אישיות נמנעות. רק כאשר תכונות אלה הנן לא גמישות, בלתי מסתגלות ומתמשכות, וגורמות להפרעה משמעותית בתפקוד או למצוקה סובייקטיבית, ניתן לאבחן אותן כהפרעת אישיות נמנעת.
קריטריונים אבחוניים עבור 301.82 הפרעת אישיות נמנעת: דפוס חזק של עכבות חברתיות, תחושה של חוסר התאמה או שייכות, ורגישות יתר להערכה שלילית המתחילה בבגרות המוקדמת וקיימת במגוון רחב של הקשרים. ניתנת לאבחון על ידי ארבעה (או יותר) מן המאפיינים הבאים):
נמנעים מפעילות תעסוקתית המערב מידה רבה של מגע בין-אישי, עקב פחד מביקורת, חוסר אישור, או דחייה.
לא מוכנים להיכנס למעורבות עם אנשים אחרים אלא אם כן הם בטוחים שיחבבו אותם.
עצורים ביחסים אינטימיים בגלל הפחד מפני לעג או בושה.
עסוקים במחשבה שיבוקרו או יידחו בסיטואציות חברתיות.
מפגינים עכבות בסיטואציות בין-אישיות חדשות עקב תחושות של חוסר התאמה.
רואים עצמם כחסרי כישורים חברתיים, לא מושכים מבחינה אישית, או נחותים לאחרים.
מהססים לקחת סיכונים אישיים או להיות מעורבים בפעילויות חדשות, כיוון שהם עלולים להביך את עצמם.