חיפוש
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

צור חשבון חדש בשוונג

משתמש רשום? כניסה!
×

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

או

עדיין לא נרשמת? הירשם!
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

דף הבית של Shvoong>מדעי החברה>פסיכולוגיה>התיאוריה של מלאני קליין סיכום

התיאוריה של מלאני קליין

סיכום מאמר   מאת:Noale     מחבר : מלאני קליין
ª
 
קליין היא הראשונה שהובילה את תיאורית יחסי אובייקט. מקורו של המושג - התיאוריה של פרויד. אובייקט- מושא ההתייחסות של הדחף ( לאן הדחף מופנה , מי מספק את הדחף ). לדוגמא: אם התינוק רעב- השד של האם יהיה האובייקט. על פי קליין- אין דחף בלי אובייקט ( בניגוד לפרויד שראה בדחפים את מקור ההנעה ). תיאורית יחסי האובייקט מדגישה את היחסים הנוצרים בין העצמי ( התינוק ) לבין האובייקט ( האם ) כמקור להנעה ולהתפתחות האישיות. מינקות האדם שואף ליצור יחסים עם אובייקטים שהם משמעותיים ולא רק לשם מילוי צרכיו . קיים צורך בסיסי ביחס מההורה- חום , אהבה ותשומת לב. המושג "יחסי אובייקט" מתייחס לא רק ליחסים הממשיים במציאות בין התינוק לאובייקט אלא גם ליחסים המופנמים שבין הייצוג של העצמי לבין הייצוג הפנימי של האובייקט. כלומר, התינוק מפתח ייצוג פנימי מנטלי של התחושות והחוויות שהאם מעוררת בו- והייצוג הזה קיים גם כשהאם לא נמצאת פיזית לידו. לתינוק יש "דיאלוג פנימי" עם הדמויות המופנמות- לדוגמא אם התינוק עושה משהו רע הוא מסוגל לדמיין את תגובותיה של האם למעשיו. ( דומה לסופר-אגו). היחסים הראשוניים הנוצרים בין התינוק לאם מהווים למעשה מודל ואבטיפוס להתייחסות האדם הבוגר לסביבה / לאנשים אחרים. חוויה של סביבה דואגת / בעייתית תעצב את תפיסת עולמו של האדם לגבי סביבתו. הנחה בסיסית: בני אדם מרגישים הרבה קנאה ותוקפנות כלפי האנשים הקרובים ביותר אליהם שלאהבתם הם זקוקים. המגמה המרכזית של החיים: פיתוח דרכי הגנה מפני קנאה ותוקפנות כלפי אנשים קרובים כדי שאלה לא יגרמו להשמדה , השחתה נטישה או אובדן של הייצוג של האובייקט והעצמי הטוב. לכן , המשימה ההתפתחותית המרכזית היא פיתוח מנגנונים המונעים מהקנאה והתוקפנות להגיע למודעות ולהתבטא בהתנהגות. הדגש המשני: מקסימום הנאה יצרית במינימום אשמה. עמדות פסיכולוגיות בסיסיות (או שלבי התפתחות) לפי קליין: קליין מתמקדת בתיאור ההתפתחות הנפשית של התינוק בשנה הראשונה לחיים – והיא מחלקת אותה ל2 פוזיציות כלפי העצמי והאובייקט. הפוזיציה היא צורה של ארגון פסיכולוגי של חוויות , כשלכל פוזיציה יש יחסי אובייקט , חרדות והגנות מאפיינות. הפוזיציות יכולות ללוות את האדם כל החיים – וניתן לעבור בין הפוזיציות ( לא מדובר במודל התפתחותי של מעבר בין הפוזיציות ) העמדה הפרנואידית- סכיזואידית : צורך עיקרי: להתמלא בדברים טובים ( חלב אם, חיבוק ) , צורך תובעני המלווה בקנאה חזקה. צורך זה מתפתח לרוב בשנה הראשונה : התינוק חש רע , רעב וצמא ולא מסוגל לטפל בעצמו ß תחושה חזקה של ריקנות , חוסר , חולשה ß צורך "להתמלא" ובתוך כך "לרוקן" את האם. צורך נוסף: להתקיף ולהרוס ( לנשוך ולבלוע ). שני הכוחות הללו קיימים בתינוק- ומתגלם בהם קונפליקט. התינוק מתמודד עם הדחפים הללו בעזרת מנגנונים המסייעים לו באינטראקציה עם הסביבה: הפנמה , השלכה ופיצול. 1. מנגנונים מולדים הפנמה: התינוק מפנים מאפיינים של האובייקט. 2. השלכה: התינוק משליך חלקים של העצמי על העולם החיצון. לדוגמא- חרדת רדיפה הנובעת מהשלכה של דחפים תוקפניים של הילד על הסביבה ). התינוק משליך תחושות חיוביות ושליליות כאחד על הסביבה. 3. פיצול- יפורט בהמשך. « אחד המאפיינים של פוזיציה זו: יחסי אובייקט חלקיים: מצב בו הילד לא יכול לתפוס את האם בחלקה כטובה ובחלקה כרעה . הייצוג נחשב לחלקי מכיוון התינוק לא מבחין בין הייצוג של האם לייצוג של העצמי ( לא יודע להבחין שהיד של האם היא נפרדת ממני וחלק משלם אחר) – ההבחנה היחידה הקיימת היא בין חוויות נעימות לשליליות . « קיימת כאן צרות עין וקנאה בשניים – הרצון לרוקן את אם לא עובד ולכן יש רצון להרוס ולקלקל – אם לי לא יהיה גם לך לא יהיה. ( מתפתח סביב גיל 6 חודשים ) רצון לקרוע ולהרוס את השד- רצון לשרוט ולפגוע. « למעשה , בפוזיציה זו קיים פיצול בין אינסטינקט החיים לדחף התוקפנות – כאשר דחף התוקפנות מושלך החוצה ונחווה כאיום. « רצון זה , מוביל אצל התינוק לחרדה ( הנובעת מהאמונה שהאם יודעת מהם רצונותיו שלהתינוק ולכן הוא מפחד ממנה ) – כלומר , קנאה זו מזיקה לילד. החרדה מאוד גדולה כיוון שבשלב זה אין הפרדה בין ייצוגי האם לעצמי, רק בין טוב לרע. לכן, קיים חשש של הילד מהכחדה - בגלל היעדר הפרדה בין עצמי רע לאם רעה, גובר מאד החשש מהכחדה, וכן גוברת החרדה מכך שהעצמי הטוב – ובעיקר האם הטובה – ייהרסו ע"י האם הרעה והעצמי הרע. לחרדה זו , קיימות מספר הגנות : 1. פיצול בין רע לטוב: SPLITTING: במצבים של קנאה חזקה , יש נטייה להפריד בין טוב לרע ולא לקחת בעלות על כל ההתנהגות. בהגנה זו תהיה חלוקה ברורה ודיכוטומית לטוב ורע.
מטרת התינוק- לשמור ולהפנים כמה שיותר חוויות מספקות וטובות בכדי לעצב תפיסה חיובית של העולם ושמירת החוויות התוקפניות מחוץ לעצמי. במצבים טובים / רצויים הרע שמושלך והתחושות של כאב, תסכול ורעב יהיו "מרוככות" באמצעות חוויה טובה מצד הסביבה. החוויה של הטוב תתחזק וזה יוביל לאגו חזק ובריאות נפשית. 2. העלמות / ריסוק לרסיסים: מנגנון פסיכוטי שלא מופיע אצל מרבית האנשים. פנטזיה על רצון לפגוע באובייקט אהוב מובילה לחרדת השמדה שכתוצאה ממנה תהיה הגנה של העלמות / ריסוק לרסיסים: כיוון שעולות בי תחושות אשמה על הרצון לפגוע במישהו קרוב וחשש שיפגעו בי- מופיע בי רצון להעלם. תחושה של השקפה מחוץ לגוף. פוגע קשות בבוחן מציאות. 3. הזדהות השלכתית: הפקדת החלק ה"רע" (תוקפני) של העצמי בתוך הזולת תוך שמירה על תחושת השליטה בו. חלקים מהעצמי מושלכים לתוך אובייקט חיצוני שכתוצאה מכך- נעשה מזוהה עם אותם חלקים שהושלכו. לדוגמא: תינוק שכואבת לו הבטן משליך את תחושת הכאב והאי-נוחות על אמא ( האובייקט ) ואז האם חשה מצוקה. אם האם חשה ביטחון ומרגיעה את עצמה ואת הילד – הילד יוכל להתמודד עם הכאב. אם האם לא מסוגלת לעשות כך- המצוקה תחזור לילד כשהיא מועצמת. ( דומה לתהליך של העברה והכלה בטיפול). בכדי לצאת מהעמדה הסכיזו-פרנואידית, יש צורך ברגשות מאזנים: זהו מצב שהרגשות החיוביים כלפי האם עולים על השליליים. הפנמה של אובייקט / חוויות טובות שמעצימות את החלק הטוב בייצוג העצמי. במצב בו קיימות יותר חוויות חיוביות- התינוק יפנים יותר אובייקטים טובים ויחווה עצמו כטוב. האגו שלו יתחזק והוא פחות יפחד מהדחפים התוקפניים שלו וחרדת ההשמדה תפחת. אז תתחיל להתבצע אינטגרציה- חיבור בין החלק הטוב לחלק הרע שבי. האינטגרציה תתבצע הן בתפיסה שלי את עצמי והן בתפיסה של האובייקט. אם התינוק יחווה בעיקר חוויות מתסכלות, אזי הוא יידרש כל הזמן להשתמש בהגנות ולמעשה לא יוכל לצאת מהפוזיציה. הכרת תודה - Gratitude – מאזנת את רגשות הקנאה באדם הקרוב לי . האובייקט בו אני מקנא הוא גם האובייקט אותו אני מעריך. הפוזיציה הדכאונית: הפוזיציה הדפרסיבית תופיע כאשר התהליכים האינטגרטיביים יהפכו להמשכיים, יציבים ורציפים יותר ולכן – היא מסמלת שינוי במבנה האגו. הצורך העיקרי: לקבל חום והתייחסות מהאם – צורך תובעני טוטלי מלווה בקנאה חזקה. בניגוד לפוזיציה הסכיזו-פרנואידית, הרצון לקלקל לא מוליד חרדת השמדה – אלא חרדת נטישה. יחסי האובייקט בפוזיציה זו יהיו שלמים – הדמות המטפלת נתפסת כאובייקט שלם – טובה /רעה מספקת / מתסכלת. עם השינוי בתפיסת האובייקט יש גם שינוי בתפיסת העצמי – הילד מבין שגם בו , כמו באם יש חלקים טובים ורעים. כחלק מההכרה באם כאובייקט נפרד התינוק מתחיל להכיר ולזהות מערכות יחסים שהאם מנהלת שהוא אינו שותף להם- וזהו הבסיס לקנאה בשלושה קינאה בשלושה – הרצון שהדברים הטובים של האם יעברו לתינוק.פיתוח ניסיון לבעלות על אובייקט אהוב וסילוק "היריב". הילד מקנא ביחסיה של אמו עם אנשים אחרים. אופי התוקפנות בקנאה זו שונה: אין פנטזיה של קלקול האובייקט – אבל יש שאיפה לכך שהאחר לא יקבל מה שאני לא אקבל (ולכן זו קינאה קלה יותר מהקנאה בשניים). הילד חושש כי בעקבות הקנאה , התובענות והרצון שלו לקלקל – האם תרצה לנטוש אותו. בכדי להתמודד עם הפחד הנ"ל , קיימות הגנות מאניות – סוג הגנות שמאפיינת אותן הכחשה של המציאות הנפשית. התלות באובייקט והאמביוולנטיות כלפיו מוכחשות והיחס אל האובייקט / האם הוא של עליונות, אומניפוטנטיות ובוז, כפי שיפורט מיד. ישנן מספר הגנות בהן נעשה שימוש בשלב זה : ההגנות מכוונות נגד חרדת הנטישה שהילד פיתח. פירוט ההגנות: 1. מנגנונים לא בריאים בוז והפחתת ערך : התינוק מפתח תחושה של בוז / חוסר ערך כלפי אנשים שאני מקנא בהם / קשור אליהם. ניסי
פורסם ב-: 20 אוקטובר, 2007   
דרגו את הסיכום : 1 2 3 4 5
  1. ענה   שאלה  :    מהו המקור הנפשי ליצירתיות על פי קליין? צפה בהכל
  1. ענה   שאלה  :    מהי בריאות נפשית על פי קליין? צפה בהכל
  1. ענה   שאלה  :    מה הדומה והשונה בין המנגנונים המאנים ומנגנון הרפרציה? צפה בהכל
  1. ענה   שאלה  :    האם אובייקט יכול להיות מופנם ללא כיסוי חווייתי רגשי(אפקטיבי)? צפה בהכל
  1. ענה   שאלה  :    שלום, אני מתעניין בהבדלים התיאוריטיים בין הגישה של קליין לזו הקלאסית (אננה פרויד) בהקשר של תהליכים בהתפתחות האגו. אשמח לתגובה צפה בהכל
תרגם שלח קישור הדפס
X

.