לפי פרויד קיימים אצל האדם 5 שלבים של התפתחות מוטיבציונית, אלו שלבים קבועים שכל אדם עובר אותם. אופן המעבר הוא השונה בין אדם
לאדם.
1. השלב האוראלי - (0-1.6 שנים) -
שלב שבו
האזור הארוגני של התינוק מתרכז בפה. התינוק בודק את העולם, חוקר ומבין אותו דרך הפה, כל מערך המגע עם האם נעשה גם הוא דרך הפה. התינוק תלוי בשלב זה באופן מוחלט באם, חש חוסר הפרדה מוחלט בינה לבינו ומזדהה איתה.
תוצאות אפשריות: שליליות -
קיבעון אוראלי - אם שתנהג בילדה בנוקשות, תעזוב אותו לעתים תכופות ובמהירות, לא תספק את צרכיו במגע אוראלי בצורה סבירה, התינוק יתקשה להתמודד עם עזיבותיה, לא יחוש כי צרכיו סופקו. הוא יפתח כאדם בוגר התנהגות תלותית, חוסר בטחון, חוסר יציבות, תחושה של הזדקקות לאדם / חומר לשם הרגשת שלמות וזהות מלאה.
חיוביות - אם שתיפרד מהתינוק בצורה מעודנת, רציפה, תספק את צרכיו במגע, תאפשר לו לעבור את השלב בצורה סבירה.
2. השלב האנאלי - (1.6-3 שנים) -
שלב שבו האזור הארוגני של התינוק מתרכז בישבן. התינוק מתחיל להרגיש לפתע עצמאות מסוימת. היכולת לשלוט בצרכיו, הוא נהנה מהשליטה, מהאוטונומיה המסוימת ומכך שהוא מייצר בעצמו משהו. הוא מתחיל לגבש זהות נפרדת מהאם ע"ס עצמאות זו.
תוצאות אפשריות:
שליליות - קיבעון אנאלי - נוצר מהגבלת יתר או התרת יתר, הגבלת יתר .הורים שייאבקו עם התינוק בעת עשיית צרכיו, ינקו אחריו וימנעו ממנו את ההנאה שבעצמאותו, יגרמו לו תחושה שאין מכירים בזהותו. הוא יתחיל לשמור בקשיחות על עצמאותו, ינהל נגדם מלחמת כוחות ויעשה את צרכיו בסתר.
התינוק יבנה לעצמך בסיס זהות נפרד לגמרי מהוריו כמייצגי מציאות ויפתח אופי עקשן ("דווקא"), התרת יתר . הורים שיתנו לילדם לעשות את צרכיו בחופשיות לגמרי, לא יהוו לתינוק אובייקט מציאותי להתנגח איתו ולבדוק מולו את זהותו. האני שהתחיל לגבש לעצמו יתמוסס, והתינוק יגדל להיות אדם המתקשה בדחיית סיפוקים, חסר זהות, פסיבי.
חיוביות - אם ההורים יבינו שבעשיית הצרכים התינוק לא מנהל עימם מאבקי כוח, אלא ששחרור צרכיו הוא חלק מגילויי העצמאות שלו בדרך ליצירת זהות משלו, יאפשרו לו לעבור את השלב בצורה סבירה.
3. השלב האדיפלי - (3-5 שנים) .
שלב שבו
האזור הארוגני של התינוק מתרכז באיברי המין. לילד מתעורר רגש מיני ישיר כלפי ההורה בן המין השני, הוא חש תחרות ואיום מנד ההורה בן אותו המין, ולבסוף פותר את העניין בהזדהות עם הורה זה שחוסמת את משיכתו להורה השני.
התפתחות השלב אצל הילד:
תסביך אדיפוס - הילד רוצה לחדור אל אימו ולהפרותה, נמשך אליה, הוא הופך את הזדהותו הראשונית עם האם למש1כה מינית וכתוצאה מכך חש מאוים ע"י האב. הילד סובל גם
מפחד סירוס - הוא חרר שאיבר המין שלו יילקח ממנו.
הפתרון: הפנמת האב לתוכו - כך נעלם הפחד ממנו, יש הזדהות עם האב ועם רגשותיו כלפי יחסי הירד עם האם, דבר שגורם לילד לאסור על עצמו את הקרבה המינית לאם וליהנות מכוחו של האב, מתחושת הביחד עם האם.
התפתחות השלב אצל הילדה:
תסביך אלקטרה - הילדה רוצה שאביה יחדור אליה ויפרה אותה, נמשכת אליו, וכתוצאה מכך חשה מאוימת ע-י האם. הימה סובלת גם
מקנאת הפין - היא מקנאה על כך שלאב יש איבר שחסר לה.
הפתרון: הפנמת האם לתוכה . כך נעלם הפחד ממנה, יש הזדהות עם האם ועם רגשותיה כלפי יחסי היתה עם האב. דבר שגורם לילדה לאסור על עצמה את הקרבה המינית לאב וליהנות מחומה של האם, מתחושת הביחד עם האב.
תוצאות אפשריות:
שליליות -
קיבעון אדיפלי - אם ההורים היו מאיימים ונוקשים, ראו בילד אובייקט לקשה ותחרות, הוא יפתח בעיות בהתקשרות עם המין השני או אפילו מניעה מוחלטת מקשר כזה ויהיו לו בעיות בזהות המינית,
חיובית - אם ההורים יתייחסו ברגישות למצב הנפשי בו נתון הילד ולא יחושו מאוימים מכך, יאפשרו לו לעבור את השלב בצורה סבירה.
4. שלב החביון -(6-12 שנים) .
שלב שבו
האנרגיה המינית של הילד כמעט ולא באה לידי ביטוי. במקום זה הוא עסוק בחברה, ביצירת קשרים בעיקר עם בני אותו המין. בהישגיות בלימודים, בתחביבים. בגיל זה מתפתחים חלקים קוגניטיביים רבים אצל הילד.
תוצאות אפשריות:
שליליות - אם לא פתר היטב את אחד מהשלבים הקודמים, תהייה לילד פחות אנרגיה חופשית להשקיע בקשרים חברתיים, בהישגיות, בתחביבים והוא ייתקל בקשיים בתחום,
חיוביות - אם תושקע מספיק אנרגיה בסביבה בצורה מוצלחת - הילד ייצור קשים חברתיים מספקים, ישקיע בלימודים ויפתח עיסוקים אחרים, יוכל לעבור את השלב בצורה סבירה.
5. השלב הגניטלי -(12-18 שנים) -
שלב המלווה בשינויים פיזיים והורמונליים עצומים. שינויים אלה גוררים גם שינויים נפשיים:
יש מוטיבציה ישירה של משיכה לבני המין השני. מאחר ורוב האנשים גוררים עימם שרידים לא פתורים מהשלב האדיפלי, המשיכה לבני המין השני גוררת איתה חרדה לגבי ההתקשרות החדשה אולם ע"פ רוב חרדות אלו מתמוססות והנער מתגבר עליהן, סוף השלב הזה הוא סיום ההתפתחות המוטיבציונית - אישיותנו מעוצבת ואנו מסוגלים להתרבות.
תוצאות אפשריות: שליליות - אם אנו גוררים עוד קיבעון מהשלב האדיפלי, הקשר עם בני המין השני יגרום לנו לחרדות קיצוניות, נתקשה בגיל ההתבגרות ביצירתו ולכן או שנפנה את התעניינותנו לתחומים אחרים (לימודים, משפחה) או שנערוך הפרדה בין קשר מיני לקשר חברי עם בני המין השני. פתרונות אלו מעידים על בעיה בזהות המינית.
חיוביות - התגברות על חרדות מהקשר עם בני המין השני תביא לסיום סביר של שלב זה.