אחד הסיפורים הנפוצים בהיסטוריה הוא סיפורו של
רובין הוד וחבורתו.
הם חשו אי נחת מהשלטון העריץ והמדכא של הנסיך ג''ון, והחליטו
לשנות את האמונה שלהם בחשיבות הציות למלך, והחליטו למרוד במלך העריץ.
ריצ''ארד לב הארי, המלך האהוב, יצא למסע צלב, ואחיו המרושע ג''ון השתלט
על כס המלוכה והטיל על ההמונים מיסים כבדים.
רובין הוד וחבורתו פעלו בלוחמת גרילה, ונהגו לגנוב מהעשירים ולהעביר את השלל לעניים.
הם עשו זאת למען הצדק על פי אמונתם החדשה.
נשאלת השאלה :
האם הם אכן בחרו בדרך הנכונה והצודקת ?מה הופך את המעשה למעשה טוב ?
מדובר בשאלה מהותית המלווה כל אדם המתלבט בדרכו בחיים ובשינוי אמונותיו
ביחס לציות לחוקי הממסד, ציות למוסר הכללי והאישי-פנימי.
התשובה היא ממש לא חד משמעית ופשוטה.
לשאלה זו אפשר לענות במגוון אפשרויות שונות זו מזו מהיבטי הסתכלות שונים
וגישות פילוסופיות שונות – 12 תיאוריות התיחסות שונות :
-
ציות לחוקי המוסר.
חוקי המוסר קובעים כללי
התנהגות צודקים, ובין היתר חל איסור על גניבה,
ומכאן שרובין הוד הפר צו מוסרי בסיסי ("לא תגנוב" - עשרת הדיברות).
רובין הוד פעל מכוונות טובות, והעביר את כל השלל לעניים, אך על פי הצו המוסרי
הוא נקט בדרך שגויה, מכיוון שהצו הוא חד משמעי ללא טיפול בחריגות.
חוקי המוסר קובעים שאסור להרוג אדם אחר ("לא תרצח"), ואילו במציאות
יש הרבה חריגות : הריגה מתוך הגנה עצמית, הריגת נאשמים בעבירה חמורה,
הרג של עובר פגום בבטן אימו, התאבדות (הרג עצמי), הריגת בעל אלים,
הריגת מחבלים.
מעשה של גנבה ושוד יחשבו תמיד למעשה רע, וגם אם יש כוונות טובות הרי שהן
יאפשרו לשופט להקל בעונש בלבד.
-
מבחן תוצאת המעשה גישה זו מתמקדת בתכלית, במטרה ובתוצאה של הפעולה :
כל מעשה הוא נכון או לא נכון כתלות בתוצאה הטובה או הרעה שהוא מביא בעקבותיו.
על פי תפיסה זו רובין הוד עשה מעשה נכון בכך שגנב מהעשירים המדכאים
לטובת המוני העניים - מספרם של אלו שהפיקו תועלת מהמעשה היה גדול משמעותית
ממספר אלו שנפגעו מהמעשה.
הריגת מחבלים מוצדקת כדי למנוע את ההרג הצפוי מפעילותם שנמנעה.
הסכנה בגישה זו היא שניתן להצדיק באמצעותה כל פעולה זדונית ככל שתהיה.
בעיה נוספת בגישה זו היא ההגדרה של מה טוב ומה רע בחיינו.
הנאצים הצדיקו את ההרג של חפים מפשע לתועלתו של הרייך הגרמני, והם
עשו מעשה צודק וטוב בעיני כל מי שהסכימו עם השלטון הנאצי.
-
תורת המידות הטובות על פי אריסטו, בודהא וקונפציוס
תיאוריה זו של גדולי הפילוסופים שמעשה טוב הוא תוצאה של יישום מידות טובות
והימנעות ממידות רעות. גניבה נחשבת למידה רעה ופסולה.
התיאוריה יוצאת מנקודת מבט אופטימית שהמשפחה והחברה מסוגלים לחנך ולעצב
אנשים עם מידות התנהגות טובות.
אם הנהגה מנצלת לרעה את הסמכויות שניתנו לה, ונוהגת באזרחיה בעריצות ובחוסר
צדק, ומביאה אותם לידי עוני ורעב, מן ההכרח לתקן מצב זה, ובמקרה זה יש הצדקה
למעשה של רובין הוד. הוא פעל בנסיבות חריגות, ולכן יש צדק במעשהו.
בחברה המודרנית תשומת הלב אל המידות הטובות הופחתה משמעותית, ואת הכוח
הפוליטי אנשים רוכשים בכסף : בעלי הון שולטים בעולם.
במצב שכזה אנשים בוחרים במידות הרעות ולא במידות הטובות כדי להיטיב את מצבם.
גם רובין הוד חרג מהמידות הטובות ואימץ מידות רעות כדי להשיג את מטרתו.
- אתיקה דתית , השגחה אלוהית
דתות שונות שותפות להשקפה שאלוהים ברא את העולם, וברא את האדם בצלם אלוהים
כדי שהוא יהיה מעשים טובים ויקבל על כך גמול בעולם הבא – בגן העדן.
מי שיעשה מעשים רעים יענש על מעשיו בעולם הבא – בגיהינום.
גישה זו רואה בסבל מצב שנועד לבחון את אמונתו של האדם, ומי שעומד במבחן
הסבל יזכה לגמול בעולם הבא או בגלגול הבא : שכר ועונש.
הדתות מציעות למאמינים תקווה לתיקון כל הרעות של העולם הזה בעולם הבא.
היהדות טוענת שכאשר יגיע המשיח, הוא יתקן את כל העוולות של העולם,
ועד אז אסור ליהודים להתנגד לרע באמצעות מעשים רעים.
היהודים הצליחו לשרוד מכיוון שהם עמדו בסבל הרדיפות של כל הדורות.
רובין הוד נחשב לעבריין בעיני היהדות> הנצרות סולדת משפיכות דמים, אך מצדיקה מלחמה צודקת, כמו מלחמת הנוצרים בנאצים.
בגישה זו יתכן ורובין הוד היה מתקבל בברכה, למרות שיש חילוקי דעות בנצרות
באשר לגישה זו.
האיסלאם רואה בשלטון של הנסיך ג''ון הרע עונש של אללה על הכופרים האנגלים בשל
פלישתם אל המדינות המוסלמיות במלחמות הצלב שניהלו.
על פי תפיסה זו רובין הוד משבש את העונש שהטיל אללה.
האיסלאם המתון פועל למען השלום ומנהל ג''יהאד נגד העוולות הקיימות בעולם.
ההינדואיזם מטיף למילוי חובה שאדם מקבל בכל אחד מגילגוליו, כאשר יתכן
שאדם יסבול בגלגול אחד ויזכה לחיים טובים בגלגול שלאחריו.
רובין הוד מילא אחר החובה שהוטלה עליו בגילגול זה במלחמתו בשליט העריץ.
-
האקזיסטנציאליזם – הקיום החומרי של החיים קודם לקיום הלא חומרי
גישה מודרנית זו (סוף המאה ה- 19) פוסלת את הגישה הדתית, וטוענת שאדם
עושה מעשים בהתאם לכוונות והעדפות אישיות שלו – אין אלוהים.
על פי גישה זו בעולם יש רצף של אירועים המתפתחים ללא סיבה, ואין בעולם
הזה גורם עליון שמכוון את האדם לעשיית מעשים מוסריים.
הוגים בולטים בגישה זו (סארטר, קאמי) טענו שכל אדם צריך להשתדל לעשות בחייו
מעשים מוסריים, וחובה על כל אדם לקחת אחריות ולהתנהג בצורה ראויה,
ולא לסטות מדרך הישר.
הבעיה בגישה זו היא להגדיר מה נחשב ל"ראוי" ומה נחשב ל"בלתי ראוי".
רובין הוד נחשב לגיבור על פי גישה זו, מכיוון שהוא הקריב את חייו למען ערכיו הראויים
כאשר הגדיר לעצמו מטרה להפחית את מספר המדכאים והמדוכאים בעולם.
הבעיה בגישה זו היא שלא כל בני האדם מוכנים ליטול אחריות ולנהוג במוסריות,
וחלקם עלולים להפוך למפלצות (היטלר, סטלין) כאשר הם מערערים על קיום האלוהים
ועל כל מוסכמות המוסר, והופכים עצמם למעמד של אלים.
- האתיקה האובייקטיביסטית (איין ראנד - המאה ה- 20)
גישה זו מצדדת בהעדפת הצרכים והרצונות של היחיד על פני הצרכים והרצונות
של הקבוצה, אשר בטווח ארוך משרתת גם את הקבוצה.
הגישה טוענת שאדם פועל מתוך אינטרסים אישיים גם כאשר הוא עוזר לאחרים.
מדובר בקידום המצוינות והתחרות בהנחה שהשליטים ידאגו להמונים -
נגד כל משטר דיקטטורי מסוג כלשהו.
במקרה של רובין הוד השליטים דיכאו את ההמונים, ולכן הגישה הזו היתה
מצדיקה את פעולת הגניבה שלו במטרה לפגוע במשטר העריץ.
במדינות המערב המתקדמות משתמשים בגישה זו, אך למרבה הצער בעלי הון
דואגים לעצמם יותר מאשר לעובדים שלהם, מה שמביא לאבטלה ופגיעה כלכלית.
- תורת החובות המובנות מאליהן (ויליהם רוס - המאה ה- 20)
גישה זו רואה בכל אדם שותף בהסכם חברתי, שממנו נובעים זכויות חוקיות ויתרונות
מוסריים מסוימים לצד חובות חוקיות ומחויבויות מוסריות מסוימות.
כל אדם במדינה נהנה מזכויות וכפוף לחובות.
הבעיה בתיאוריה זו היא שיש מקרים שבהם יש התנגשות בין חובות :
אדם חש חובה לעבוד עד שעות הלילה המאוחרות, ובדרך זו מפר את החובה שלו
כלפי משפחתו.
רובין הוד בחר בחובו להיאבק בעריצות, ומוותר על חובתו להיות אזרח צייתן לחוקי המדינה
ולחובה להתחתן ולהקים משפחה משלו.
- הסוציוביולוגיה (וילסון וריצ''ארד דוקינס - המאה ה- 20)
גישה זו רואה כל התנהגות חברתית במונחים של תהליכים ביולוגיים שהם הבסיס
להתנהגויות אלו. על פי גישה זו הגנים קובעים באופן כמעט בלעדי כל התנהגות מוסרית.
התיאוריה מתאימה יותר לתיפקוד של בעלי חיים מאשר לתפקוד של בני אדם, ומסבירה
את התמסרות הנמלים והדבורים לקן שלהם, וכל שאר בעלי החיים פועלים על בסיס
אינסטינקטים ביולוגיים ללא שיקול מוסרי.
על פי גישה זו לשליט העריץ יש גנים הגורמים לו לדכא את ההמונים,
לרובין הוד יש גנים המכתיבים לו להילחם בשלטון, ולהמונים יש גנים של מדוכאים -
כל אחד פועל על פי הגנים שלו ללא יכולת שינוי.
על פי גישה זו לאדם אין יכולת בחירה או אחריות על מעשיו : הכל נקבע גנטית.
- האתיקה המתמקדת באחר (עמנואל לוינס)
גישה זו טוענת שרעיון המוסר כרוך ביחסים עם אחרים, ומוסריות פירושה
מחשבה על אחרים.