כיצד יתכן שאדם יבצע דברים שיפגעו בו עצמו – באושרו האישי ?
במאמר זה אנסה להציג
מצבים שגרתיים בהם בצורה לא מודעת
אדם פועל בדרך הפוגעת בו עצמו, ובמקרים רבים גם במקורבים לו.
כל מצב המתואר בהמשך ניתן לתיקון עם מעט רצון, מעט מאמץ ונכונות לשינוי התנהגותי.
אני מציע לכל אחד לאחר קריאת מאמר זה לצאת ולבדוק קודם כל את עצמו ואת הסובבים אותו בשאיפה להיות מאושרים ולחיות בחברה מאושרת.
לכל אחד מאיתנו יש מינון שונה מההתנהגויות שיוצגו במאמר זה, וכנראה שרובנו זקוקים לשינוי התנהגותי, כדי שנוכל לעבור את הזמן שהוקצב לנו בעולם הזה באושר ולא ביסורים.
כל מצב המתואר בהמשך רלבנטי גם לגברים וגם לנשים. - הקושי לבקש עזרה מאחרים
הרבה מאוד אנשים מתקשים לבקש עזרה מאחרים, ויוצרים לעצמם מצבי עומס
ומתח קשים להתמודדות – כל אחד זקוק לעזרה בשלב כלשהו בחייו.
דוגמה : מתכנת מנסה להתמודד עם בעיה בתוכנית שכתב.
הוא מבלה שעות, לילות ולעיתים ימים אך ימנע מלפנות לעזרה לחבר
לעבודה או לגורם חיצוני שהתנסה כבר בדברים דומים : המתח רב, הוא
מבלה שעות רבות בעבודה ואולי אף מפגר בלוח הזמנים…
השאלה המתבקשת : מדוע אנשים נמנעים מלפנות לאחרים בבקשת עזרה ?
יש לכך מספר סיבות עיקריות כדלקמן : חשש מדחייה, חוסר רצון "להרגיש חייב",
תחרותיות, רצון "להיות החזק" - "אני החכם" לא זקוק לעזרה.
- השאיפה לשלמות – "אני תמיד צודק והכי צודק…" אדם יעיל מאוד, שחושב שכל דבר חייב
להתבצע בצורה מושלמת, עלול להפוך
לאדם כפייתי, לחוץ, ומאוד לא אהוד על הסביבה, למרות שיחשב לאדם "חכם
ומצליח".
כאשר מדובר באישה, המתח גובר
מכיוון שאין אישה מושלמת (“Super Woman")
המסוגלת ללא פשרות להתמודד עם קריירה מקצועית ועם מטלות הבית
והמשפחה.
אדם השואף לשלמות מקדיש שעות רבות לעבודה, פועל על פי לוח זמנים מאוד
מדוייק כאשר כל איחור או סטייה מסדר היום שהגדיר לעצמו עלולים לגרום לו
למתח ולכעסים.
מדובר באדם שבדרך כלל יקדיש זמן רב לקרוא מידע מקצועי ,ולא יכול שלא לקרוא
את כל המידע המגיע אליו.
מכיוון ששעות היום מוגבלות (גם בעבודה ב"שעות הקטנות" של הלילה) , האדם
יארגן לעצמו ניירת , ויקרא בכל רגע פנוי כדי להתמודד עם "הר המסמכים" שרק
גדל עם חלוף הזמן.
האדם השואף לשלמות בדרך כלל משתדל שלא לטעות , לא להודות בטעות כאשר
היא מתרחשת ("מגלגל" את הטעות על מישהו אחר) , וגם מאוד מתקשה להגיד
את צירוף המילים "לא יודע" – מעדיף את "השקר הלבן" של מענה כלשהו , לא
בהכרח רלבנטי לשאלה שנשאל.
תחושת "הלא יודע" גורמת לאדם כזה סבל רב, תחושת כישלון אישי.
מכיוון שהאדם השואף לשלמות לא מוכן להודות בטעות, הוא
לא ינסה להפסיק
פעילות שגויה שהוא מעורב בה , מכיוון שפעילות שכזו תתפרש בעיניו כהודאה
בטעות.
לכן, אדם השואף למושלמות יתמיד בנישואין אומללים, לא יפסיק פרויקט שנכשל
(ימשיך להשקיע מרץ וכספים…), וגם לא יעזוב מקום עבודה שבו הוא חש
"מבוזבז".
בעולם מסתובבים הרבה אנשים שואפי שלמות מתוסכלים ומיואשים, הרבה רופאים
שפנו למקצוע הרפואה בלחץ ההורים ולא עומדים בלחץ העבודה הקשה, אך לא
נסוגים כדי לא להודות בטעותם וכדי לא להצטייר בפני ההורים והחברה ככישלון.
אדם השואף לשלמות יחשב כנאמן ומסור מאוד בבית ובעבודה, אך יתקשה מאוד
להביע רגשות ותחושות, מכיוון שהכל מאורגן מאוד ולא ספונטני : רומנטיקה תלויה
מאוד בהפתעות וחריגה משגרה ונוקשות.
מי שעסוק מדי, טרוד מדי, וחש כל הזמן שהוא לא מספיק לעמוד במשימות שהטיל
על עצמו, יתקשה מאוד להיות מאושר וגם להיות מאהב חושני.
האדם השואף לשלמות מקבל התקפי זעם מכל דבר שנראה לו חורג מהמושלמות
שהגדיר לעצמו : דיווח שלא הגיע אליו בזמן, אי הגעת משתתפים לישיבה בזמן,
לכלוך על הרצפה או חדר מבולגן של הילד – הוא דורש גם מאחרים לבצע כל דבר
במושלמות שהוא מטיל על עצמו.
לאדם השואף למושלמות קשה מאוד לשנות דעתו ולקבל דעה של מישהו אחר, ולכן
מפגש של שני אנשים עם שאיפה למושלמות הוא בסיס לוויכוח חסר פשרות…
אדם כזה גם לא מוציא בקלות כספים בעיקר כשמדובר על הוצאה גדולה : הוא
יערוך במשך חודשים סקרים והשוואות בטרם יחליט על נסיעה לחו"ל, רכישת
טלביזיה או מכונית ועוד.
האדם השואף לשלמות הוא בדרך כלל מוסרי מאוד ונאמן ("ישר כסרגל"), הגורם
המוביל בחברה, שעלול בקלות להפוך לגורם מתנשא, שליט ו"רומס" אחרים
בתחושה של : "הכל מוטל עלי – האחרים עצלנים….".
יחס מסוג זה בבית ובעבודה גורמים לריחוק ולקושי בתקשורת עם אנשים אחרים :
כל מפגש חברתי נחשב בעיניו כבזבוז זמן … - הוא לוקח את העבודה איתו אפילו
לנופש הנכפה עליו על ידי בת הזוג … (לקיחת מחשב אישי או חומר לקריאה).
האדם המוצלח, המבין הכל תורם לאחרים אבל בדרך כלל לא זוכה לחיבה , ולכן גם
בחיי הנישואין הוא צפוי למאבקים קשים עם בת הזוג, למרות שמבחינה מינית יש
סיכוי לשני בני הזוג לחוש טוב ולאהוב אחד את השני.
(גם היא נחשבת ללא מושלמת ולפחות טובה בעיניו…).
האדם השואף לשלמות יתקשה להקשיב לתלונות או לחוויות של אשתו, וכאשר
ינסה להשתיקה הוא עלול לגרום לה לזעם רב.
מילות המפתח המניעות את האדם השואף למושלמות הן : "אני חייב לעשות…",
"אני צריך…" – כדי להתקדם וכדי להצטיין .
"הצריך…" לא מאפשר לאדם כזה לצאת לחופשה או סתם להסתלבט.
אי עמידה בעומס המטלות שמטיל עליו האדם עלולה לגרום לו לחוסר ביטחון,
עייפות, אבדן שליטה, חוסר סיפוק : השיגעון להתחרות , להצליח ולשלוט באחרים
עלולים להוביל לקיצוניות ולטירוף.
תחושת הפחד מכישלון עלולה להוביל למחלות נפשיות ופיזיות : כל דבר בחיים
הופך למעמסה -
האדם הופך ללא מאושר ! לאדם השואף למושלמות קל יותר להיות רווק, מכיוון שחיי הנישואין ומשפחה
מהווים מגבלה, מטרד וסיבה לעימותים – אך חשוב לזכור שנושא המשפחה הוא
אחד הנושאים המצויים ברשימת המטלות לביצוע , ולפעמים נושא זה נדחה לגיל
מאוחר.
בסופו של דבר כל אדם ויהיה המושלם ביותר, זקוק לאושר ואהבה , והדרך להשיג
זאת היא על ידי שינוי התנהגותי ורגשי : הפחתת דרישות מעצמו, העברת אחריות
וסמכות לאחרים, הפחתת ביקורת על אחרים, יציאה לבילוייים באופן ספונטני ,
ביצוע תרגילי הרגעה רוחניים (מדיטציה, יוגה) ,הפחתת שעות העבודה והקשבה
וקבלה של האחרים :
רגיעה ואהבה הם הבסיס לאושר האמיתי.
- חשש מדחייה
יש אנשים הפועלים כל העת עם
תחושת הפחד של דחייה על ידי אחרים.
נבחן מספר דוגמאות מחיי היום יום :
אישה המשקיעה את זמנה במשך חודשים רבים בתוכנית דיאטה להפחתת
משקלה, עושה זאת במקרים רבים כדי להיראות יפה בעיני האחרים ,כדי שלא
ידחו אותה, וגם לאחר "דיאטת רצח" היא עדיין תסתובב במחשבה שירכיה יכולות
להיות חטובות יותר…
אנשים עובדים חוששים מלגשת ולבקש העלאה בדרגה או העלאה בשכר בשל
החשש מדחיה.
אנשים רבים בעולם (גברים ונשים) נותרים בודדים שלא מבחירה (יש הבוחרים
בכך ורואים ברווקותם אושר) ,מכיוון שהם חוששים ליזום פניה לבן זוג מחשש
לקבל דחייה וביקורת.
החשש מדחייה עלול במקרה זה לפגוע באושרו של האדם : הוא לא יוצא לבילויים
או לנסיעות מכיוון שלא נעים להיות לבד, הוא משתדל לא להשתתף בארועים
חברתיים כדי לא לחוש בודד ונלעג : "מאחורי הגב" אנשים ישאלו :
"מה – אין לה מישהו – אין לו מישהי…" , והטובים מביניהם אף יפנו ויציעו לו
היכרות עם מישהו.
בגיל צעיר האדם החושש מדחייה יכול ליהנות מבילוי עם חברים קרובים, אך
במשך הזמן כאשר גם החברים מקימים משפחה , הוא יכול למצוא עצמו בגיל 40
או יותר גם ללא החבר