הסיבות למלחמת רוסיה-יפן

  המערכת הבינלאומית כרקע למלחמה:
סוף

המאה ה-19 התאפיינה במאבקן של המדינות האימפריאליסטיות על השליטה במזרח הרחוק ועל חלוקתה של סין לאזורי השפעה. היחסים הדיפלומטיים בין רוסיה ליפן התפתחו במסגרת המאבק האימפריאליסטי של המעצמות וללא ספק הושפעו ממנו בצורה ישירה ועקיפה. האימפריה הסינית הפכה לזירת התגוששות בין המעצמות לאחר שחולשתה נחשפה לעיני כל במלחמת סין-יפן. בתום המלחמה החלה חלוקתה של סין ברדיפה חסרת מעצורים אחרי זיכיונות בשטחיה. בתום המלחמה, הגישו שרי החוץ של רוסיה, גרמניה וצרפת תזכיר המציע ליפן להחזיר לסין את חצי האי ליאוטונג. ההתערבות המשולשת השפיעה על יחסה של יפן כלפי רוסיה. ביפן השתררה תחושה כי היא נמצאת בחסדיו של האימפריאליזם המערבי. במאי 1896 נחתם הסכם סודי בין רוסיה לסין. באמצעות הסכם זה הצליחה רוסיה להמשיך ולהפעיל את מדיניותה האגרסיבית במזרח אסיה. בקיץ 1900 פרץ בסין מרד הבוקסרים. התגובה המהירה של רוסיה היתה כיבוש מנצ'וריה כשתגובת המדינות האימפריאליסטיות הבולטות היתה שליחת גייסות לסין במטרה לשמור על האינטרסים. לאחר דיכוי המרד נסוגו רוב הכוחות הזרים, אך רוסיה התנתה את נסיגת כוחותיה ממנצ'וריה בחתימת הסכם שאמור היה לחזק את זכויותיה הבלעדיות באזור. סין התנגדה וסירבה בכל תוקף לחתום על הסכם כלשהו. במהלך שנות ה-90 של המאה ה-19 נחתמה שורה של הסכמים בין המעצמות לבין עצמן ובין המעצמות לבין מדינות מזרח אסיה. התחרות בין המעצמות היתה בעיקרה כלכלית כשידה של בריטניה על העליונה, מכיוון שהיתה בעלת הכלכלה הגדולה והפרודוקטיבית ביותר ונחשבה למעצמה ימית. באפריל 1901 הציעה גרמניה ליפן לחתום על ברית משולשת בינן לבין בריטניה, אולם ברית זו לא יצאה לפועל בשל המבוי הסתום אליו נקלעו השיחות בין בריטניה לגרמניה. מאפריל 1901 החל המו"מ הראשון בין יפן לאנגליה שהביא לברית בין שתי המדינות במטרה לעצור את התפשטותה של רוסיה.
המצב הפנימי ביפן:
אחת המטרות החשובות בפניהן עמדה האוליגרכיה היפנית - ביטול ההסכמים הבלתי שווים. לשם כך היה צורך בחיזוקה הצבאי של המדינה. מטרה נוספת - שמירה על "עצמאותה" של קוריאה. התקופות לפני ואחרי מלחמת רוסיה-יפן מאופיינות בחילוקי דעות בין דעת קהל חזקה וקולנית מאוד לבין מדיניות זהירה של הממשלה. נקודת ההסכמה בין הפעילים הפוליטיים לבין הממשלה - נקיטת מדיניות fukoku kyohei (העשרת האומה וחיזוק הצבא). לאחר ההתערבות המשולשת,היפנים איבדו את בטחונם הלאומי והרגישו מושפלים. מתוך תחושות אלה נוצרה לאומיות חדשה שהתבטאה בהתארגנות קבוצות חברתיות שיצאו בסיסמאות המטיפות לפתרונות מידיים. לפני פרוץ המלחמה נוצרו קבוצות לחץ אשר הטיפו לנקוט מדיניות ברורה כלפי רוסיה.
המצב הפנימי ברוסיה:
המחצית השניה של המאה ה-19 התאפיינה בשינויים רבים אשר השפיעו על מדיניות האימפריה הרוסית: חדירת רעיונות מערביים, הגברת תחושת הלאומיות, רפורמות בתחומי המשפט, הצבא והממשל המקומי, ביטול הצמיתות, התארגנות קבוצות מהפכניות, גידול באוכלוסיה ותחילתה של המהפכה התעשייתית. בשנת 1891 הוחל בבנייתה של מסילת הברזל הטרנס-סיבירית, אשר היתה אמורה לשרת בעתיד את האינטרסים הכלכליים והפוליטיים של רוסיה.
הצד הרוסי:
ההתפשטות הרוסית מזרחה החלה במאות ה-16 וה-17. מחד גיסא, היתה זו תנועה לא מאורגנת של יחידים שחיפשו בעיקר הרפתקאות, ומאידך, תקופה זו התאפיינה בסחר פרוות תחת השגחת הממשלה. במאה ה-18 ובראשית המאה ה-19 המניע העיקרי מאחורי נסיונותיה של רוסיה לקיים יחסים עם יפן היה פיתוח המסחר. עד מחצית המאה ה-19 היחסים הוגבלו בעיקר לעסקים בין סוחרים והרפתקנים יחידים. מאמצע המאה ה-19 בשל התפשטות האימפריאליזם בעולם הופיעו שיקולים נוספים אשר שינו את המדיניות כלפי המזרח הרחוק ובמיוחד כלפי יפן. בתקופת כהונתו של ניקולאי ה-II הושפעה מדיניות זו מאישים שונים המקורבים לו. השפעתם על הצאר הובילה אותו לשורת החלטות גורליות שהגבירו את המתח בגבולה המזרחי של רוסיה. בעיניה, הסכם הנסיגה ממנצ'וריה היה משפיל מדי ועל רקע זה התעורר ויכוח על דרכי פעולה אפשריות. שר האוצר Witte התעקש כי על רוסיה לשלוט במנצ'וריה באמצעות ניצול כלכלי והשפעה בפקין. ההצעה התקיפה יותר הוצגה ע"י בזובראזוב ההרפתקן שהרשים את הצאר בדעותיו הבלתי מתפשרות. לטענתו, נסיגה מהאזור תהייה צעד טפשי ורוסיה חייבת לחזק את אחיזתה במנצ'וריה ולחפש דרכים לחדור לקוריאה.
הצד היפני:
מן המאה ה-18 יפן חששה מפני התפשטותה של האימפריה הרוסית מזרחה ועם הזמן החששות האלה הוכחו כנכונים. תחילת בנייתה של מסילת הברזל הטרנס-סיבירית סימלה את נקודת המפנה ביחסים בין שתי המדינות. צעד זה הגביר את אי האמון היפני כלפי רוסיה. יפן היתה מודעת לכך שרוסיה היוותה איום לאינטרסים שלה בקוריאה ובדרום מנצ'וריה וזאת היתה אחת הסיבות העיקריות לחתימת ההסכם הראשון עם בריטניה בשנת 1902. באפריל 1903 נערכה ועידה במוריניאן במטרה להחליט על מדיניות כלפי רוסיה. יפן הגיעה להחלטה כי תכיר באינטרסים של רוסיה במנצ'וריה בתמורה להכרה של רוסיה באינטרסים של יפן בקוריאה. הממשלה היפנית ניהלה שורה של שיחות עם הממשלה הרוסית מיולי 1903, אולם רוסיה מצידה לא היתה מוכנה לויתורים וחיזקה עמדתה באמצעות התפשטות ביבשה ובים.
סיבות למלחמת רוסיה-יפן:
1. שאיפות אימפריאליסטיות מנוגדות של שתי המדינות במזרח הרחוק.
2. הנסיון של שתי המדינות לנצל את חולשתה של סין.
3. חילוקי דעות בין שתי המדינות לגבי שאלת קוריאה.
4. העלבון שנגרם ליפן כשנאלצה לוותר על חצי האי ליאוטונג.
5. שאיפות ההתפשטות של יפן אשר נתמכו על ידי בריטניה.
6. כיבוש פורת - ארתור ומנצ'וריה ע"י רוסיה ואי עמידתה בהסכם הנסיגה.
7. חוסר יכולתו של ניקולאי ה-II לנהל מדיניות חוץ יציבה והעובדה כי הושפע על ידי בזובראזוב ותומכיו.
8. שינוי העמדה הרוסית כלפי המזרח הרחוק בין אוקטובר 1903 לבין אפריל 1904.
9. שאלת השליטה וחלוקה לאזורי השפעה - תחרות על חומרי גלם, סחר עם קוריאה, הרכבת הטרנס-סיבירית.
10. יפן הרגישה מאויימת ע"י רוסיה, היא הרגישה כי רוסיה אינה מתחשבת בדרישותיה ועושה מה שהיא רוצה. לכן, מבחינתה היציאה למלחמה היתה אקט של הגנה עצמית.
11. גורם פסיכולוגי - יפנים פחדו מהרוסים, לעומת זאת, הרוסים לא פחדו מהיפנים.
12. עניין הפריסטיז'ה - ניקולאי ה-II רצה להראות לוילהלם ה-II כי הוא לא טומן את ידו בצלחת ומסוגל להצעיד את האימפריה הרוסית לנצחון מוחץ.