חיפוש
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

צור חשבון חדש בשוונג

משתמש רשום? כניסה!
×

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

או

עדיין לא נרשמת? הירשם!
×

הירשם

השתמש בחשבון הפייסבוק שלך להרשמה מקוצרת

או

כניסה

היכנס באמצעות חשבון הפייסבוק

דף הבית של Shvoong>מדעי החברה>מדעי המדינה>קהילות מדומיינות סיכום

קהילות מדומיינות

סיכום ספר   מאת:WP     מחבר : בנדיקט אנדרסון
ª
 
ספרו של בנדיקט אנדרסון, קהילות מדומיינות (1983), נחשב לאחד מהספרים החשובים הדנים בסוגיית הלאומיות והבנייתה בעידן המודרני. עבודה זו מציגה גישה אינטר-דיספלינארית לחקר הלאומיות המשלבת אנתרופולוגיה, היסטוריה, מדע המדינה, ספרות אנגלית במסגרת מחקר השוואתי. אנדרסון מתאר תרבויות ואת תחושת הקהילתיות והלאומיות שלהן כמרחב מדומיין, הנוצר על ידי עבר בדוי (תזה דומה ניתן למצוא אצל ההיסטוריון המרקסיסטי מבריטניה, אריק הובסבאום) והבניות תרבותיות. לכן, לאומיות וזהות לאומית אינן אמיתות קונקרטיות בלתי-נמנעות אלא יותר דמיון קולקטיבי של קהילה את עצמה. אנדרסון מצביע על המצאת הדפוס, בתחילת תקופת הנאורות, כשינוי התרבותי המשמעותי עבור המסורת הלאומית המדומיינת. התפתחות העיתונות המודפסת החלה להשפיע על ההמונים בצורה שלא התקיימה לפני כן בעולם המערבי – הקטנת פער המרחב הקהילתי היה האפקט הבולט, כאשר אנשים חברי אותה קהילה יכלו לקרוא את אותן ידיעות בה בעת חרף קיומו של מרחק עצום ביניהם. דרך ייצורם של ספרים וספרות פומבית, ניתן היה להעביר על דפוס את התרבות הלאומית בצירוף סיפור. לפיכך, אנדרסון טוען שיש להבין את התפתחות הלאומיות כתוצר של המערכות התרבותיות של הייצור ולא על פי המערכות הפוליטיות של הכוח. לדידו, התרבות היא זו שיוצרת את האומה, המסדירה את חוסר ארגונה על ידי פיתוח מובן תרבותי אחיד. האומה, כפי שטוען החוקר הפוסטקולוניאלי, הומי באבא, היא מרחב סיפי (לימינאלי) הממשיך להתפתח ולהיווצר דרך לכידת התרבות, דבר ההופך את האומה לדבר שתמיד ניתן לאפיין ובמקביל, לעולם לא בעל אפיון (כיוון שהתרבות נתונה לפרשנות פתוחה ולכן, קשה להצביע על משמעות אחת לגביה).
לפי אנדרסון, חשיבות הדמיון של האומות הייתה בלתי נמנעת כיוון שאופיין המפוצל של המערכות החברתיות בכל אומה נתונה הובילו לכך שהציבור למד להכיר את עצמו ואת רעיו דרך המרחב המדומיין (על גבי הדפוס ולא פנים אל פנים כבעבר). על מנת שכל אזרח יידע להכיר את "האחרים" ולזהות את עצמו בנבדל מאזרחים אחרים, היה צורך בכינון זהות קולקטיבית מוצקה שתכליתה הושגה דרך הדמיון. התפשטות תרבות הדפוס, החל מגוטנברג, עזרה לכונן את הקהילות הקולקטיביות על ידי חיבור בין המונים מפוצלים בעזרת תרבות משותפת. בעזרת המערכות התרבותיות, הציבור יכול היה לדמיין באופן קולקטיבי את הקהילה וליצור תחושת עצמיות דרך אותם דמיונות. בספר זה, ממקם את עצמו אנדרסון בין שתי האסכולות הדומיננטיות לגבי חקר התרבות: האסכולה האתנית, השמה דגש על המוצא האתני המשותף כבסיס לכינון קהילה (ההוגה המרכזי בגישה זו הוא אנטוני סמית'') והאסכולה התרבותית השמה דגש על המודרניזציה ותהליכי ההתפתחות שהניעו את האליטות התרבותיות לכונן את הלאומיות (כאן ההוגה המרכזי הוא ארנסט גלנר). עמדת ביניים זו, שניתן לאפיין אותה כפוסט-מודרנית קמעה, מחפשת את הדרך ליישב בין המודרניזציה לבין האתניות מבלי לוותר על חשיבותו של כל אחד מהמרכיבים הללו
פורסם ב-: 20 ספטמבר, 2008   
דרגו את הסיכום : 1 2 3 4 5
תרגם שלח קישור הדפס
X

.