משילות ג''''

משבר המשילות ב''''
 
 
נחמיאס,ד. וא.ארבל-גנץ,,   "משבר המשילות: המינהל הציבורי ואי היציבות השילטונית",
 
המשך הדיון האמפירי:
נמשיך לבחון את המדדים האלה בישראל. נמשיך בבדיקת היציבות השלטונית על סמך המדדים שפרטנו  קודם:
 
הדיון האמפירי (הניתוח) על פי מדידת משך כהונת הממשלה  המדד הראשון
יש לבחון יציבות הממשלה על בסיס 3 פרמטרים:
ü      אחוז כהונת הממשלה מתוך כ 4 שנות כהונה על פי החוק
ü      חילופי ראש הממשלה בתקופה נתונה
ü      מספר חילופי שרים בתוך כהונת ממשלה אחת
על פי המימצאים:
ü      משלימות הממשלות בממוצע – פחות מ 70% מזמנם הקבוע בחוק.
ü      בכל ממשלה התחלפו בממוצע 5 שרים
ü      בין השנים 1992 ועד 2003 כיהנו 5 ראשי ממשלה
ü      בתקופה זו, מידי חודש וחצי מתחלף שר:   10 שרים התחלפו במשרד הפנים
                                                                    9    שרים במשרד התשתיות
                                                                    6 שרי אוצר 
                                                                    5 שרים לאיכות הסביבה
 
ברור שאי אפשר ליישם כך מדיניות ציבורית במשרדי הממשלה. תוכניות קופאות לשנים.
הניתוח על פי מדידת הפיצול בכנסת ובקואליציה המדד השני
ככל שכוחה של המפלגה השלטת קטן, עולה מספר השרים (בשני העשורים הראשונים משלו ממשלות עם 16 שרים. בשלושים שנה האחרונות -   25 שרים בממוצע. מזוהה קושי בתהליך קבלת החלטות במובן הטכני ובמובן המהותי . טכנית – קבלת החלטת מסורבלת ונתונה ללחצים. מהותית – בקואליציה קשה לתאם מדיניות כוללת והומוגנית . עצם הצורך בניווט בין אינטרסים שונים יוצר מצב של  משילות נמוכה .
כשבאים לבחון את מדד הריכוזיות יש לדעת: מבנה שילטוני רב מפלגתי עם מפלגה אחת  שהיא מפלגת ליבה ריכוזית המהווה כ  40% מחברי הכנסת יוצרת יציבות מסויימת (עם המיפגעים שלה, כמובן).  בדיקת מדד הריכוזיות מראה כמובן את ההפך. ככל שמספר המפלגות גדול, מידת הריכוזיות של המפלגה השלטת קטן.  באותו אופן ובאותו יחס בדיוק נראה את מדד פיצול הקואליציה. גם היא מפוצלת באותו היחס כמעט. יכולת המשילות יורדת !!!הערה: קיצרתי כאן באופן מהותי. המעוניינים ייגשו לעמודים 16-17 בתוך המאמר שבמקראה
 
הניתוח של נקודת האיזון בין סמכויות הכנסת לפטר את רה"מ וההפך -  התפטרות רה"מ מביאה לבחירות   (ראה המדד השלישי לעיל)
האופוזיציה מבקרת את הממשלה בעיקר באמצעות הבעת אי אמון. מתוך מאות הצעות אי אמון רק פעם אחת ,  ב  מרץ 1990 , הודחה הממשלה בהצבעה.
הכנסת יכולה להצביע לפיזור עצמה ע"י הבעת אי אמון . כדי לשמור על יציבות ניתן היה בחקיקה נכונה לדאוג לכך שהכנסת תפיל את הממשלה ברוב של 61 ,  אך תציב מועמד חליפי ללא צורך בבחירות היוצרות אי יציבות.
 
הניתוח על פי מדידת העמידה בנורמה של אחריות אישית ויושר ציבורי (המדד הרביעי)
ללא אלה, הדמוקרטיה הייתה הופכת למסכה המסתירה אוליגרכיה (שילטון מעטים על רבים) דיקטטורית. הנורמה של מסירת דו"ח לציבור והנו

סיכומים נוספים אודות משילות ג''''