אסכולת פרנקפורט אסכולת מדענים שהתקבצו במכון בפרנקפורט, אשר פעלו כדי להתאים את המרקסיזם לאור המציאות והיוו את
הגרעין הקשה של הניאו-מרקסיזם. הם ביקרו את הדטרמיניזם
המטריאליסטי של מרקס: לדעתם מרקס ייחס חשיבות גדולה מדי למציאות היומיומית, על חשבון ''מבנה העל'' (תרבות, לשון, יחסים בחברה). המציאות אינה מספקת כדי להבין את התודעה: יש להבין את מנגנוני התרגום של המציאות לתודעה. לכן נוצרת תודעה כוזבת: אנשים לא תופסים את המציאות כפי שהיא, למשל, כי השפה יוצרת מבנה כוח. טענה נוספת היא כי תרבות הצריכה גם היא מסלפת את המציאות בדרכה לתודעה.
הניאו-
מרקסיסטים מאסכולת פרנקפורט מקבלים את טענתו של מרקס לגבי המעמדות וניצול המדינה את המעמד החדש, אבל מדגישים את הפן התרבותי על חשבון הפן המטריאליסטי. הדיכוי התרבותי חזק מהדיכוי הפיזי, היות והפרולטריון מאמין כי טוב לו וכי אין טעם למהפכה. כך ניתן הסבר לשאלה ''למה לא התקיימה מהפכה במדינות המתועשות?''.
חלק מהניאו-מרקסיסטים אימצו תפיסות פוסטמודרניות כביקורת על הסדר הקיים, וחלקם דבקו במודרניזם (האמינו כי המין האנושי, דרך הקדמה הטכנולוגית והחברתית, יגיע למימוש חזון השוויון).