האדם הפוליטי

קיומה של מערכת הפוליטית היא מחובת המציאות, מתוך כך קיימות ארבעה קבוצות: השכבה הבלתי פוליטית, הרובד הפוליטי, מחפשי השררה והשליטים.
1. השכבה הבלתי פוליטית
אזרחים רבים הם אפוליטים, ברוב הפוליארכיות (=משטר הנותן זכות בחירה נרחבת והגנה על זכויות הפרט) בין חמישית לשליש מקרב בעלי זכות הבחירה אינם מצביעים בבחירות כלל ארציות.
מדוע אנשים בוחרים שלא להיות פעילים פוליטית?
- מעורבות בפוליטיקה להערכתם תזכה אותם בתגמול קטן לעומת עיסוקים אחרים שיזכו אותם בתגמול גדול יותר ויגרמו להם גם יותר הנאה, הכנסה, ביטחון. האדם נתלה בצרכים ביולוגיים.
- האדם אינו רואה הבדל משמעותי בין האלטרנטיבות (מפלגות) ולכן הוא חש כי הצבעתו חסרת משמעות.
- אנשים סבורים שהצבעתם לא תשנה את התוצאות. התוצאות צפויות/ידועות מראש.
- אנשים מאמינים שגם ללא התערבותם תתקבל ההחלטה הנכונה. אמון גבוה.
- תחושת אדם כי ידיעתו מוגבלת מכדי שיוכל להיות יעיל אם יתערב.
- אי נוחות בתהליך ההצבעה- דרישות לרישום מוקדם, מרחק ממקום ההצבעה, גשם וכו.
* בתקופות שפל בד"כ יש יותר הצבעות בזמן בחירות, לעומת זאת בתקופות פריחה יש בד"כ פחות הצבעות.
2. הרובד הפוליטי
מתי אדם נוטה להיות פעיל פוליטית?
- כאשר הוא מעריך את התגמול.
- האלטרנטיבות חשובות בעיניו.
- הוא מאמין שהוא יוכל לשנות את התוצאה.
- הוא מאמין שאם לא יצביע לא תתקבל התוצאה הרצוייה בעיניו.
- הוא בעל ידע וביטחון עצמי- אנשים בעלי ביטחון עצמי גבוה מצביעים יותר מתוך הרצון לבטא את השקפותיהם.
- יש פחות מגבלות בתהליך ההצבעה.
תכנות אמפיריות של מערכות פוליטיות:
- רצון להשפיע על מדיניות, חוקים והחלטות ממשלה.
- ההשפעה הפוליטית מתחלקת באופן בלתי שווה בין חברי המערכת הפוליטית.
בתוך הרובד הפוליטי יש פעילים יותר ופעילים פחות (הצבעה בבחירות, אסיפות פוליטיות, פעולות למען מועמד/מפלגה), יש הרוצים לזכות בשררה יותר או פחות. 3. מבקשי השררה
מדוע אנשים מבקשים שררה?
- מבקשים שררה לטובת הכלל ולטובת המדינה במטרה להגן על אינטרסים של האזרחים כגון: צדק, חופש, אושר. (עפ"י סוקרטס ואפלטון).
- מבקשים שררה מתוך אינטרס אישי. לעיתים האינטרס האישי הוא אינטרס הכלל ולעיתים לא (דאגה למשפחה, לשכונה וכו). (עפ"י טרסימכוס).
- מבקשים שררה מתוך מניעים בלתי מודעים על מנת לקבל פיצוי על קיפוח בילדות. האדם מבקש שררה על מנת לזכות ביותר כיבה, כבוד והערצה.
מגבלות: מבקש שררה  יכול לבקש אותה לא רק בתחום ממשל. בקשת שררה יכולה להסתיים גם בויתור ונסיגה. בקשת שררה יכולה להסתיים גם בחוסר חיבה מצד הזולת.
4. השליטים
השליטים הם אלו שכבר קיבלו את השררה.
למה אחדים זוכים ביותר שררה מאחרים?
- יותר משאבים (כסף, זמן) והידע כיצד להשתמש במשאבים אלו.
- יותר מיומנויות כתוצאה מהבדלים תורשתיים, הבדלים בהזדמנויות ללמוד והבדלים במוטיבציה ללמידה. האדם הדמוקרטי והאדם הרודני
האדם הדמוקטי מתאפייין ב:
- יחס האדם כלפי עצמו (אמונה בערכו ובכבודו העצמי).
- יחס לזולת (אמונה בערכם ובכבודם).
- יחס לשלטונות (דגש על אוטונומיה והעדר הצורך לשלוט או להיכנע).
- יחס לחברה (גלוי לב, קבלת דעות מנוגדות, נכונות לפשרות ושינויים).
- יחס לערכים (הרבה ערכים, נטייה להתחלק).
האדם הרודני מתאפיין ב: חוסר ביקורת כלפי הסמכות, קשיחות, ציניות, סמכות.
התועמלן מעוניין להכיר את דעת הקהל על מנת לשנות אותה ולעורר את תגובת הקהל. הוא מתייחס לדעת הקהל כעל אובייקט שיש לשנות.
הפרגמט (המתווך) שומע את דעת הקהל, מקבל את הדעות כפי שהן ומגיב עליהן תוך שהוא מתפשר בדעותיו. הפוליטיקאיים הפרגמטיים מסווגים:
- יש פוליטיקאים האוהבים את עבודתם יותר ויש האוהבים פחות.
- יש פוליטיקאים שפעילותם רבה יותר ויש כאלה שפעילותם פחותה.