נויברגר מבסס את ניתוח
המפלגות על התזה של עמנואל גוטמן שפורסמה בשנת 1977. התזה של גוטמן מתרכזת בשישה שסעים עיקריים המצויים
בחברה הישראלית:
1.ימין - שמאל, סוציאליזם מול ליברליזם.
2.ניציים - יונים, ארץ ישראל השלמה מול מדינת כל אזרחיה.
3.דתיים - חילוניים, מדינת הלכה מול מדינה חילונית ליברלית.
4.יהודים - ערבים, בשנת 67'' החל תהליך של ערבים ישראלים לכת לקראת הפלשתינאים ולא לקראת ישראל.
5.ספרדים - אשכנזים, החלה מחאה חברתית בשנות ה-80 שעברה לפת
המפלגות. ש"ס למשל בולטת מאוד בתחום זה.
6.ציוניים - לא ציוניים, למעשה כל המפלגות המכהנות בכנסת
מאמינות בקיום מדינת ישראל. שלא כמו בחברה שישנן קבוצות כמו נתורי כרתא שכלל לא מאמינות בקיומה של מדינת ישראל, על כן קיימת בעייתיות על שסע זה.
ניתן לסווג מפלגות גם ע"פ נושאים שונים:
·
הנושא העיקרי שהן מובילות, למשל "עלה ירוק" המקדמות את נושא התר חוקי לעישון מריחואנה. זאת מול מפלגות רבי נושאים העוסקים בתחומי כלכלה, ביטחון, חברה וכו'' (כמו העבודה והליכוד).
·מפלגות שקמות על סמך
אדם מרכזי אחד העומד בראש הפלגה, למשל מפלגתו של בגין ומשה דיין בעבר.
·
מפלגת היסטוריה (העבודה) מול מפלגות עונתיות שקמות על רקע תקופה מסוימת (למשל הדרך השלישית שקמה וירדה).