דף הבית של Shvoong > מדעי החברה > חינוך > השפעת מידת היצירתיות על ילדים מחוננים

.

השפעת מידת היצירתיות על ילדים מחוננים

Summary rating: 3 stars 3 דירוגים
סיכום מאת : Ayelet_ahavim
ביקורים : 315  מילים: 900   פורסם ב-: ספטמבר 19, 2007
Get Ahead (1995) Vanda North & Tony Buzan, bakinghampshir , England. שני המחברים חשבו איך לנצל את המשאב היקר ביותר הקיים על פני כדור הארץ – "ההון האינטלקטואלי". כשכוונתם הייתה בגישתם העדכנית, לא לראות אותם יותר כקטיגוריות נפרדות ומאובחנות: אינטליגנציה לחוד, יצירתיות לחוד ומחוננות לחוד. ( גישה זאת התאימה לי ביותר במחקרי זה, שיוכיח לי בתוצאותיו, כך אני מקווה, את ההטמעה בין התחומים, את הראייה האינטרדיציפלינארית, כפי שעולה ממחקרם של השניים.) וגם ממחקר חדשני ביותר שנערך בקנדה, וונקובר באפריל 2000 - Creative Learning International INC. Vancouver, B.C. בעיניהם של North & Buzan עמדו מטרות מורכבות שמטרידות אנשים רבים בישראל ובעולם הנוגעות ב – זיכרון, ריכוז, תכנון, ניהול זמן, מוטיבאציה, דיבור בפני קהל, ניתוח בעיות, פתרון בעיות, מבחנים, ארגון מחשבות, זכירות עובדות, יכולת התבטאות, ארגון סדר עדיפויות, למידה, קבלת החלטות, חשיבה לוגית, נתקים בחשיבה, חשיבה יצירתית, המצאת רעיונות, ראייה כוללת – איך להתחיל לחשוב. הם ניסו לפתח מיומנות שתסייע בנושאים אלה. לטענתם, בבית הספר הקונבנציונאלי לא מלמדים את הילד: - לארגן את המחשבות בהתאם לאופן פעילות המוח לתת למחשבות לזרום, כדי לראות מה ידוע לילד על נושא מסוים? להכין הרצאה, בלי קשר לאורכה, על גבי דף אחד ובחצי מהזמן שהיה דרוש עד עכשיו לאסוף מידע רב על דף אחד, על מנת שיתגלה הקשר בין פרט מסוים לבין כל פרט אחר. לשפר את הזיכרון עי'' ניצול התהליכים הטבעיים של המוח לשקול מגוון רב של דעות ולהגיע למסקנה להפוך את הלימוד והחשיבה לחוויות מהנות כיוון שהמוח אוהב סמלים ודימויים השניים השתמשו בסמלים רבים: "במפת חשיבה" – "מפה" המורכבת בצורה משולבת מ: שילוב בין: יצירתיות – אינטליגנציה – שכל – למידה – תפיסה – תובנה – חשיבה – זיכרון – חישוב. "כוחו של הדמיון חזק יותר מכוחו של הידע, משום שהידע מוגבל ואילו הדמיון אינסופי" אלברט איינשטיין. North & Buzan ראו והמחישו את מיומנות המוח כך שקליפת המוח (החלק החיצון) מחולקת לשני חצאים – השמאלי והימני. כל אחד משני החצאים אחראי למיומנויות שכליות דומיננטיות, המתואמות ביניהן ומתקשרות ביניהן, באורח דומה לתקשורת בין שני אנשים! כל אחד ואחד מאתנו מנצל את המיומנויות הללו מידי יום ביומו. בין המיומנות הימנית נמצאים ה: העשרת המודעות כנושא ליצירתיות, קצב, מרחב, חלומות בהקיץ, דמיון, צבע, כוללניות – ובין המיומנות השמאלית נמצאים ה: רשימות, הלוגיקה, השורות, המילים, המספרים, הסדר והשליטה. בין המיומנויות האלה, מתקיימים יחסים הן של תמיכה והעשרה, והן של פיקוח וסיוע הדדי. Buzan אמר בכנס הבינלאומי על יצירתיות (1992): "אם מפעילים את שני צדי המוח כראוי, ומנצלים את היצירתיות, ייווצרו חיבורים רבים יותר בין תאי המוח, וכך עם הגיל יתרחש שיפור ולא נסיגה. "היצירתיות שלנו, מעצם הגדרתה, מופלאה. לא נגמרת לעולם. כל עוד אנו מיישמים אותה כראוי, וממשיכים להאמין בפוטנציאל המדהים שלה וביכולתה המופלאה…". "אם המוח "משתעמם" – הוא מכבה את עצמו, הוא מתנתק, הוא נסתם, נסגר, נאטם, או במילים אחרות: המוח מפסיק ללמוד, לחשוב, לזכור, ליצור. כלומר, בלא כוונה הכנסנו את עצמנו למצב של שעמום שהוא מצב אנטי-יצירתי." (Buzan 1990 ) "מפת חשיבה" יכולה לעזור גם ביצירת רעיונות חדשים. בדרך כלל קוראים לתהליך זה "סיעור מוחות". בתהליך זה מועלים כל הרעיונות, כל האסוציאציות וכל החיבורים האפשריים בנושא מסוים. Buzan & North קראו לזה "פריחת המחשבה". וזאת הדרך בה הולכים בתי הספר לילדים מחוננים בארץ: תהליך המאפשר להם – לבלוב, פריחה, חיבור, קישור וזרימה של המחשבות, הרעיונות והעובדות שנאספו על-ידם. (מורכבותו של T.A.C.T יוכיח זאת בהמשך מחקרי). אם במוח – המחשב הביולוגי המופלא של כל אחד ואחד מאתנו , התאים, תאי המוח, הם החומרה… מיומנויות והקישורים האסוציאטיביים הם כמו – מערכת ההפעלה, אם כך, הרי ברור לכל כי… מפות החשיבה הן התוכנה, תוכנה המותאמת לחומרה של המחשב הביולוגי, המוח! In Vancouver, Canada there was a Creative Learning International INC this April 2000. With psycoloches they write a paper “Creative Learning” that (מדגיש The need to preparing Citizen Leaders for the 21st Century: We have to learn the skills of creating a good future for everyone. In the 20th century we saw the beginning of three great revolutions in knowledge: 1. The Quantum Revolution.2. The Computer Revolution. 3 The Biomolecular revolution. All of this new knowledge will bring with it increasing complexity and change at a faster and faster rate. All of this demands that as cizens we must embrace a new kind of learning – creative learning. This is built on three skills: 1. Anticipation. 2. Participation. 3.Creativity. they talked about 5 themes of creative learning: 1. Learning to learn 2. Learning to know 3. Learning to think 4. Learning to Achieve 5. Learning to Vision זו הטכנולוגיה המצטברת של תכנית הלימוד בלמידה יצירתית. היא מרכזת את כל הטכנולוגיות הקודמות ומשתמשת בהן ליצירת מצב עתידי מועדף, לא רק עבור הפרט, אלא גם עבור ארגונים וקהילות. להיות יצירתי כאשר החלטה כזו מתקבלת, השאלה הבאה החשובה היא כיצד זה יכול להיעשות, מאחר וזה דורש לא רק שינוי אלא שינוי עמוק, הפיכה, טרנספורמציה של תהליך החשיבה. זו משימה גם קלה וגם קשה. ההחלטה מאד קשה, כיון שעל מנת לעשות זאת אתה חייב לשלוט או להילחם נגד חיים שלמים של חיוך שמזהיר נגד דבר זה. "אל תחלום בהקיץ", "המשך בעבודתך", הם חלק מקול השיפוט הפנימי שלנו. מעבר לכך, אנו מאומנים להסתכל בכל דבר חדש עם חשד ביקורתי, כך שקשה מאד לעשות את הצעד הראשון לשינוי בתהליך, שהוא להשהות את השיפוט והביקורת לפחות מספיק זמן כדי לאפשר לתוכן היצירתי לזרום ומאידך זה גם מאד קל. המחשבה שלנו כמנגנון עובד בנויה להמשיך הלאה את התהליך היצירתי, בין אם אנו מבינים בדיוק כיצד זה קורה או לא. המחשבה שלנו היא "ידידותית למשתמש" וניתנת לשליטה עי'' החשיבה. וכך לאחר שפעם אחת למדנו חלק מהמיומנות הנדרשות לחשיבה יצירתית, אנו יכולים לתת את דעתנו בשקט וביעילות למשימה, ואנו יכולים לעשות זאת בכל גיל בו אנו מרגישים תכליתיים ונותנים את דעתנו לעשות זאת. התהליך היצירתי. יחד עם הידע החדש על פעולת המוח/ מחשבה – באה הבנה טובה יותר של התהליך היצירתי. מספר נקודות בולטות הן: יצירתיות היא חלק מהירושה הטבעית שלנו כבני המין האנושי, כל דבר בעולמנו שהוא לא חלק מהטבע נוצר עי'' מחשבות ורעיונות של אחד (מישהו) מהמין האנושי. 2. יש לנו אלופים טבעיים ביצירתיות. עי'' הסתכלות בגאונים שבינינו כמודלים, למדנו הרבה על התהליך היצירתי וכיצד הוא מופיע ומתגלה. 3. יצירתיות ניתנת להגדלה בכולנו. כמו אפקט האימון על אתלט טבעי, אימון ולמידה על התהליך היצירתי יכול להגדיל את הביצועים היצירתיים ברוב חברי המין האנושי. 4. הצעד הראשון הוא פעולה מרצון. עי'' נתינת הדעת וקבלת החלטה להשתתף בתהליך ההפיכה לאדם יותר יצירתי, רכשת לעצמך את הכוח של הפוטנציאל המעורר יראת כבוד שלך להיות יצירתי. (במקרה של מחקר זה, אחת ההשלכות שיהיו לי היא להשפיע בעזרת הילדים המחוננים הנחשפים לחוגי העשרה בבתי הספר למחוננים בארץ, על קהילת הילדים "הרגילה" הלומדת במשך כל ימות ה שנה תחת קורת גג אחת ואחידה, "למשוך אותם למעלה" ולהעשיר את מידת יצירתיותם. ליצור מגוון של פעילות בין ספרית עשירה ומגוונת. כך יצאו נשכרים שתי האוכלוסיות הלומדות – זו "הרגילה" וזו המחוננת, המתעשרת אחת לשבוע לפי הרציונאל המועלה גם בוועידה העדכנית ביותר – לפני מספר חודשים בוונקובר קנדה.) אולי לכתוב בפרק ה"דיון"! מאמץ משמעותי בהקשר זה נעשה עי'' המרכז ללמידה יצירתית שבקנדה. תכנית לימודים ללמידה יצירתית. תכנית הלימוד כוללת ארבע נקודות חשובות: גמישות המחשבה – מוכנות להתנסות, לקחת סיכונים, לעשות טעויות וללמוד מהם. חשיבה שמצפה – חזון של האפשרי, יחד עם תחושת יכולת, מגרה וממריצה את החשיבה היצירתית. חשיבה שיתופית – היכולת והמוכנות לפעול הדדית עם אחרים בבניית חזון משותף היא חיונית. זה כולל מיומנויות של הקשבה, סובלנות ושימת לב לתחום רחב של רעיונות וגירויים חיצוניים. יצירתיות דורשת חוזק של מחשבת הפרט שבא מאמונה עמוקה בעצמך, ואמון שהחזון והפעולה שנוצרים דרך שיתוף פעולה עם אחרים הם מוצקים, חזקים, תכליתיים ושווים עשייה. יצירתיות ומחשבת הגאון (לשקול אם לתרגם) כל דבר ביקום שמעבר לטבע התחיל כמחשבה בודדת, רעיון בודד במחשבה של בן אנוש יחיד. מחשבת האדם היא מקור כל העושר והשפע. היא תיבת האוצרות של המוזיקה והאמנות. היא שפה של המצאות בכל מידע וכל סוג של הנדסה. היא אחראית לכל התקדמות ברפואה, לכל הבנה בפילוסופיה ודת ולכל עיסוק בחינוך ובעסקים. היכולת היוצאת מן הכלל שלה אפשרה לנו לגלות את האוקיינוסים הכי עמוקים שלנו ולחקור את המרחבים של החלל. חלק מבני המין שלנו, הגאונים שלנו, הכי מוכשרים ומחוננים, פיתחו הצטיינות טבעית לכאורה במיומנויות אנושיות אלו. עי'' בדיקה של החומרים של איכויות המחשבה המורכבות עד אין סוף, שאנשים אלו מביאים למשימות הנבחרות שלהם, אנו יכולים להתקדם מספר סמ'' קדימה לקראת הבנת הפוטנציאל שנמצא בכולנו למימוש הטבע היצירתי של מחשבתנו להיקף הפוטנציאל הייחודי העצמי שלנו. מחקר שנעשה לאחרונה ב –Harvard Hernstein et al, 1986) )

סיכומים נוספים אודות השפעת מידת היצירתיות על ילדים מחוננים

תגובות להשפעת מידת היצירתיות על ילדים מחוננים

קראו סיכומים בחינם - כתבו ותרויחו!

תקצרו את הידע האנושי בShvoong. הצטרפו אלינו!

------