לעלות או לא לעלות?זו השאלה!

/ עדי סגל ויסברגר, מרפאה בעיסוק,מפתחת חוברת העבודה ''''מצליחים מ-א'' '''' הרישום לשנת הלימודים, חל ביותר משישה חודשים לפני תחילת השנה. בתקופה זו, ישנם לא מעט הורים מתלבטים (בעיקר בילדי הסתיו), ועליהם להגיע להחלטה בנושא כבד משקל זה. האם להסכים להעלות את הילד לביה''''ס או להשאירו בגן שנה נוספת? מדוע מתלבטים? בישראל, כמו ברב המדינות, נקבע שגיל 6,הוא הגיל בו מתחילים ללמוד. המוכנות למעבר זה, מושגת לא על פי צו כולל, אלא באופן אינדיבידואלי. הבשלות הנדרשת ללמידה כוללת תהליך פיזיולוגי, וכמו בתהליכי התפתחות אחרים, ניתן למצוא תפקודים ברמות שונות בין פרטים בני אותו גיל. כאשר עורכים השוואה בין תפקוד הילד לבין המצופה מגילו ומתגלה פער גדול מדי, אזי יש מקום לתהות- האם אכן קיימת בשלות לעליה לכיתה א''. ההחלטה על תזמון המעבר בין מסגרת הגן לביה''''ס, נסמכת אם כן על הבשלות האישית ולא על הגיל בלבד. מהו ההבדל בעצם? העליה לכיתה א'', הינה בעלת משמעות רבה לילד ולהוריו. יש עליה ניכרת בדרישות העומדות בפני הילד, ובמערכת החוקים שיוצבו בפניו. כמו כן, יידרש למשימות חדשות עבורן יזדקק למיומנויות מגוונות ומורכבות. מעבר זה, ידוע כאחד המעברים החשובים בחיי אדם, ולאופן צליחתו נודעת חשיבות נוספת שהינה מעבר לנקודת הזמן בהווה. יש לכך בסיס רגשי וחוויתי עבור הילד, ביכולתו לצלוח מעברים נוספים בחייו. ההורים, רואים חשיבות בהשתלבות ילדם במערכת החינוך בצורה המיטבית, ולרב נרגשים לקראת המעבר. לעתים, מתלווים חשש ולחץ, הנובעים מחוסר בטחון בהצלחת הילד לעמוד בדרישות העתידיות. חשוב לציין כי מידת ההסתגלות של הילד לביה''''ס, ואף קצב ההסתגלות, מושפע מאוד מעמדתם של הוריו למעבר זה וגישתם כלפיו. שיחה פתוחה בנושא וגילוי הבנה למגוון הרגשות המתעוררים, יכולה להיות תרומה משמעותית מצד ההורים להקל על התהליך. מה כוללת הבשלות ? נדמיין את אחת הפעולות השגרתיות והנפוצות בביה''''ס, כתיבת קטע במחברת בהקראת המורה. כדי להצליח במשימה זו, הילד נדרש לשלוט במספר רב של מיומנויות, בו זמנית: הוא זקוק ליכולת גופנית שתאפשר לו יציבה טובה, לתנועתיות חלקה של היד הכותבת ואחיזה נכונה של העפרון,כך שיכתוב בלחץ מותאם. היד השנייה, נדרשת בו זמנית, להחזיק במחברת שלא תזוז. השמיעה מאפשרת לו קליטת המשפט המוקרא, והמוח של הילד אחראי על תהליכי עיבוד, זכירה ופירוק המשפט למרכיביו כדי ליצור אותו מחדש,כתוב במחברתו. חשוב שישלוט בכתיבה בגודל המתאים. במטלת העתקה מהלוח- מצטרפים מרכיבים חזותיים לתהליך. יש צורך בהתמצאות במרחב, בהבנת כיווני הקריאה, בהבחנה בשורה הנכתבת, בהבדלים קטנים שבין האותיות ועוד. לאלו, מצטרפים תהליכים מוחיים חשובים של ריכוז, קשב וזכרון. אם נדמיין מצב, שבעוד המורה מקריאה משפט, מחשבותיו של הילד נודדות למשחקי ההפסקה, או שבכל פעם שצפירת מכונית או ציוץ ציפורים, נשמע מבחוץ- הריכוז שלו מופר...אזי,צץ קושי מסויים ביכולת למילוי המשימה ביעילות... מכאן, אנו למדים שכדי להצליח להתמודד עם המשימה הרווחת ביותר בביה''''ס, נדרשת מהילד שליטה רב תחומית במספר מיומנויות, אשר בהן הוא נדרש לפעול בשילוב מסונכרן. המרכיב הרגשי מרכיב חשוב נוסף הוא התחום הרגשי. בשלות בתחום זה, תאפשר לילד להסתגל ולהתמודד נכון מבחינה רגשית, במעבר מהגן לביה''''ס, על כל הכרוך בכך. התחום הרגשי כולל מרכיבים רבים כגון: יכולת ההשתלבות בקבוצה, יכולת קבלת משמעת ומרות ממבוגר סמכותי, עמידה בכללים חברתיים וחוקים , דימוי עצמי חיובי ובטחון, שליטה ברגשות, דחיית סיפוקים, ביטוי רגשות המותאם למצב, והתמודדות עם קושי, תחרותיות ותסכול. יש מצבים בהם נראה שילד שולט היטב בחומר הלימודי, בעל שפה עשירה וידע עולם נרחב, מסוגל לפתור תרגילי חשבון מתקדמים ו/ או מצייר ברמה גבוהה –אך מאוד ילדותי בתגובותיו. אז מה משמעות מצב שכזה? האם הילד בשל או לא לעלות לכיתה א'', במידה ואלו המאפיינים שלו? מצב שכזה עלול מאוד לבלבל. במצב זה, אנו עדים לתמונה הטרוגנית של בשלות בתחומים מסויימים (שכלי וביצועי-תנועתי) ולצידה, חוסר בשלות בתחום הרגשי. הורים רבים לילדים שכאלו, מתקשים להבין כיצד ייתכן וניתנת המלצה להשהות את המעבר לביה"ס בשנה נוספת. בחוסר הבנה זה, טמונה התעלמות מהמרכיבים הרגשיים של הילד החיוניים כל כך לתפקודו. חשוב להבין, כי כאשר הילד אינו בשל רגשית, הוא חווה תסכולים רבים ומצבו הרגשי המשתנה/ המדוכדך/הילדותי, משפיע על האפשרות שלו למיצוי יכולותיו השכליות. כך שבפועל, הוא לא יממש את יכולתו המלאה. חוסר בשלות רגשית הינו בעל משקל מכריע, במערכת השיקולים. ניתן לומר שחסר בשלות רגשית מאפיל על יכולות ביצועיות, ומפחית מאוד מעוצמתן בפועל. זאת,כיוון שבהעדר ההנעה הפנימית והיציבות, לא יתיו. והגודל כן קובע ? פן נוסף של הדברים הוא הפן הפיזי. גודלו הפיזי של הילד, האם נחשב ''''קטן לגיל''''? האם בד''''כ נראה לעיני זרים כמי שהוא גדול מכפי גילו האמיתי? למימדי הגוף יש השפעה רבה על הדימוי העצמי ועל היכולת לבסס תחושת שייכות לקבוצת בני הגיל. כששוקלים לשלב ילד שנראה שונה מאוד משאר הילדים בקבוצתו, מומלץ לקחת בחשבון, תחושות אפשריות של תסכול עתידי, תחושת ניכור וזרות. העלאת ילד קטן מימדים לכיתה א'', או לחלופין, השארת ילד בעל מבנה גוף גדול יחסית לשנה נוספת בגן, עלולה ליצור מצב של חוסר שייכות ובולטות שלילית הנראית לעין. לסיכום, אם כן, מידת המוכנות של ילד לקראת כניסתו לבית הספר,מתייחסת למספר תחומים : גופני- תנועתי, שכלי, רגשי וחברתי, וההחלטה לגבי המועד המתאים לעלייתו לכיתה א''- נשענת על מערך שלם של שיקולים ועל הערכת יכולותיו ובשלותו בכל אחד מהתחומים הללו. המלצה אישית של המחברת במקרה בו הוחלט להשאיר שנה נוספת, כדאי לנצל את הזמן שנותר לטובת מתן הכלים הדרושים לילד וסיוע בידיו לשיפור המיומנויות. השגת התמיכה הנדרשת לילד חשובה בתקופה זו. תמיכה זו, לעתים תושג באופן ישיר,בעבודה עם הילד, כמו קבלת סיוע מגננת שי''ח, או טיפולים פארארפואיים (ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת,פיזיוטרפיה), לעתים פנייה לטיפול רגשי, ולעתים ניתן להסתפק. הכל בהתאם למקרה הפרטי והמערך המשפחתי, ומוטב להתייעץ עם גורמים מקצועיים מוסמכים. המאמר המקורי נכתב ע''''י עדי סגל ויסברגר מרפאה בעיסוק לילדים מפתחת חוברת העבודה '''' מצליחים מ-א'' '''' החוברת החדשנית והמעמיקה ביותר למוכנות לביה''''ס sews@zahav.net.il

סיכומים נוספים אודות לעלות או לא לעלות?זו השאלה!