"שימוש בסימולצית וידאו ככלי טיפולי בהתערבות התנהגותית קוגנטיבית"

"שימוש בסימולצית וידאו ככלי טיפולי בהתערבות התנהגותית קוגנטיבית"

 מאת: תמי רונן ויוטה שכטר.

 הקדמה:

ההתפתחות הטכנולוגית הכניסה לחיינו אמצעים אודיו-ויזואליים אשר הפכן לחלק בלתי נפרד מחיי החברה והתרבות שלנו.

 אמצעים אלו חדרו גם לחיים המקצועיים העוסקים בטיפול והדרכה, ואכן הוכח כי אמצעים אלו יעילים, מקדמים ומקצרים תהליכי טיפול.

המאמר שלפנינו, מציג שימוש בסימולציית וידאו כדרך יעילה להשגת מספר מטרות בטיפול.

המאמר מציג מקרה של נער בן 15 שבפניו הוצג הסרט כלי טיפולי בהרטבת לילה והסרט שימש ככלי עיקרי לשינוי התנהגות ההרטבה.

יש לזכור כי הוידאו הוא רק כלי עזר!!  אין לראות בו טכניקת טיפול עצמאית.

ואין הכוונה שיחליף את מרכיבי הטיפול: אמפטיה, קבלה, חיזוק, תמיכה או עימות.  הוא חלק ממגוון התערבויות שעומד לרשות המטפל בהתאם למטרת הטיפול Heilveil:1983) ).

כלומר, טכניקת סימולציית וידאו היא חלק מתוכנית התערבות התנהגותית קונטיבית ומטרת הסימולצייה באמצעות הסרט- לגרום לשינוי התנהגותי.

השאלה המתעוררת מדוע דווקא שימוש בוידאו מה יש בוידאו שאין בטיפול האישי?

שימוש בוידאו ככלי עזר - המטרות:

•       אמצעי יעיל, מקדם ומקצר תהליכי טיפול

•       מסייע למטפל, להעלות את רמת המודעות של המטופל

•       מסייע למטפל להקנות מיומנות

•       מסייע למטפל לשנות דפוס התנהגות

•       מסייע למטפל לשנות עמדות (Berger:1979’ Baker,Udin Vogler:1975)

הסרט  שהוכן במיוחד למטרה זו מדגים טיפול בבעייה דומה לבעיית המטופל.

זהו משחק תפקידים עם טכנולוגיית הוידאו טייפ.

בסרט מוצג מצב/אירוע – שהוא חיקוי והקטנה של המציאות הקיימת.

המטופל מתבקש להגיב עליו. - והחשיפה נעשית בהדרגתיות

המטופל מגיב ומתרגל מיומנויות במצב שאינו מעורר חרדה כי אינו מעורב בו באופן ישיר eilveil:1983) ).

סימולציית הוידאו מאפשרת:

חשיפה הדרגתית – המטופל נחשף למצב המאיים באופן הדרגתי המקלה על החרדה מפני ההתמודדות (Wolpe:1982 )

המטופל צופה בזולת ולא בעצמו בהתאם לקצב שלו יכול להיכנס לסיטואציה ולהיות מעורב תוך הזדהות או מתוך חיקוי הדמויות.

למידה תצפיתית ( Modeling)- למידה דרך צפייה מלמדת ויעילה. המטופל יכול לחקות וללמוד מהדמות שבסרט. המטופל צופה במטפל ששפתו, סגנון דיבורו ודרך ההתערבות שלו מוכרת לו הוא יכול להבין וללמוד ממנו ואין גירוי חדש שמבלבל.

 שימוש בחיזוקים – המטופל הצופה בסרט יכול לזכות בחיזוקים סימבוליים:

"בעד האחר"- דרך צפייה שמקבלת המטופל בסרט מהמטפלת.

 חיזוק ישיר- בזמן הצפייה  מחזקת המטפלת תגובות של הצופה בסרט.

חיזוק עצמי.- הצופה נותן לעצמו תוך כדי הצפייה בסרט ושיש לו חיזוק גם מהמטפלת.

המאמר מציג התערבות קוגנטיבית שבוצעה דרך צפייה בוידאו שהוכן לצורך הטיפול. בסרט היה משחק תפקידים שמדגים טיפול קוגנטיבי בהרטבה.

הטיפול בוצע בהתאם למודל, שנועד להקנות מיומנויות של שליטה עצמית ע"פ רונן ווזנר (1990) בחמישה שלבים:

1. קבלת אחריות על הבעיה


2. ניתוח רציונאלי של ההתנהגות


3. הגברת הרגישות לגירויים פנימיים


4. פיתוח שליטה עצמית


5. הפחתת ההתנהגות המפריעה

בסרט ניסתה המטפלת לפתח תחושה של שליטה אצל הנערה דרך שימוש בשאלות, תרגילים והמחשות. נבחר מודל דומה למקרה שיוצג – רק מרכיב המין היה שונה.

המטפלת – אותה מטפלת שטיפלה בנער והתהליך דומה

המחשבה שעומדת מאחורי דרך זו קשורה בעובדה כי התנהגות האדם מושפעת מהדרך, שבה הוא תופש את עולמו.( הרי בעיות רבות נובעות מפירוש מוטעה, המעורר רגשות שליליים ואז- דפוסי התנהגות לא רצויים)

הטיפול נועד לזהות בעיה במבחן המציאות, לתקן ולהמשיג את האמונות שמאחורי הקוגניציה.

תיאור מקרה

אורי, בן 15, הגיע לטיפול יחד עם אמו, שנמצאת באותה עת בהליכי גירושין.

סיבת הפנייה – הרטבה מתמשכת.

לנער היסטוריה של ארבעה טיפולים שונים: שיטת הפעמון המעורר,טיפול תרופתי, טיפול דינאמי בארגז חול וטיפול משפחתי מערכתי. 

לפיכך הוחלט לטפל באורי לפי המודל הקוגניטיבי, שפותח על ידי רונן, ושנועד להקנות לילדים שליטה עצמית.

הטיפול נמשך שישה חודשים.

במהלך חודשים אלו, למד הנער לשלוט על ההרטבה, ונגמל.

ארבעה חודשים אחר כך הודיעה האם שהיא עומדת להינשא לחבר, שגר בביתם, והנער חזר להרטיב שוב, וחזר לטיפול.

עם חידוש הטיפול ולאחר שיחת בירור ראשונית, התרשמה המטפלת שמיומנויות השליטה העצמית, שרכש הנער בטיפול הקודם, קיימות אך הוא איננו מפעיל אותן. המצב החדש נתפש בעיניו כמשבר, וטען שאינו מסוגל לשלוט על עצמו ולהפסיק להרטיב.

ההודעה הפתאומית על הנישואין גררה תגובת הרטבה, לאחר שהיה יבש תקופה ארוכה. ההתנהגות הלא רצויה חוזקה, כשקיבל תשומת לב מיוחדת מאמו, שהייתה עסוקה בבעיותיה האישיות. המשך ההרטבה גרם לאובדן האמונה ביכולתו לשלוט עליה, והוא ראה בכך סימן לכישלון. התוצאה- הפסקת יישום המיומנויות שרכש, והמשכת ההרטבה.

הסיבות לשימוש בסימולציית וידאו בכמקרה הנ"ל:

ü      הערכת המטפלת שמיומנויות השליטה קיימות, וביכולתו להפעילם ללא טיפול מתמשך. 

ü      המטפלת ראתה חשיבות בכך, שהילד יבחר, מתוך החלטה עצמית שלו, לשוב ולהפעיל את המיומנויות, כך שבעתיד יוכל להפעילן גם במצבי משבר.   

ü      זוהי דרך שמזכירה לימוד קודם מבלי לחזור ולטפל בו, וכך משמשת קטליזאטור לחזור ולהפעיל מיומנויות קיימות.

תהליך הטיפול:

מפגש א' –  אורי צפה בחלקו

סיכומים נוספים אודות "שימוש בסימולצית וידאו ככלי טיפולי בהתערבות התנהגותית קוגנטיבית"