רוני אבירם אבירם מתייחס לחינוך בעידן הפוסט מודרניסטי כמי שאיבד את המשמעות – ואף גורם לבעיות סמים, אלכוהול ואלימות מתגברת.
אבירם מציע את התוכנית ההומניסטית , שמקורה בגישה ההומניסטית – שתפקידה לסייע לאדם הצעיר לעצב את תפיסת עולמו וזהותו. חלק 1 – על הצורך האנושי במשמעת: לבני אדם יש צורך בסיסי במשמעת. בעבר , שירתה תוכנית הלימודים הליברלית את הצורך הזה. בעידן הפוסט – מודרניסטי , השתנה הדור באופן מהותי. א. עלייתה ונפילתה של ההצדקה לתוכנית הלימודים הליברלית: מקורה של תוכנית הלימודים הליברלית , ביוון העתיקה. יש לה 2 הצדקות : מעשית ופילוסופית. הטענה העיקרית של ההצדקה המעשית היא ששליטה בדיסיפלינות מסוימות ( למשל מתמטיקה , שפה וכו'') הכרחית להצלחתו של התלמיד בחיים ( הדיסיפלינות השתנו בהתאם לתקופה ). לעומתה , הטענה העיקרית של ההצדקה הפילוסופית היא שלימודים הם הדרך להכרה ב"אמת" , שהיא המטרה העליונה של חיי אנוש.( בתקופות מאוחרות יותר , ההצדקה הייתה שזוהי הדרך ל"תרבת" את התלמיד ולהפכו ל"אדם תרבותי". אבירם טוען כי גם בעבר
לימודים אלו היו משעממים , אך כיום הם גם אינם רלבנטיים. שתי ההצדקות , המעשית והתיאורטית כאחד מתערערות הן בשל תופעת "חינוך היתר" המערערת את הקשר שבין ידע תיאורטי להצלחה בשוק העבודה והן בשל תופעת הרלטיביזם, המערערת את הצידוק התיאורטי ללמידה. ב.החינוך המנכר: הפועל היוצא של קריסת ההצדקות המסורתיות לתוכנית הלימודים: אבירם מנסה להסביר את הבעייתיות במציאות שתיאר לעיל. המצב הקיים , כך הוא טוען, יוצר ניכור מהצורך האנושי העמוק במשמעות, המהווה צורך יסודי בחיים. אי הסיפוק של צורך זה, מניב לטענתו אלימות בני נוער, התמכרות לסמים והתאבדות. לתוכנית הלימודים הליברלית, 2 תוצאות הרסניות בטווח הקצר ובטווח הארוך: בטווח הקצר: קריסת 2 ההצדקות שצוינו לעיל. בזבוז של 12 שנים בחיי התלמיד לשווא ( מה שמסביר ירידה בהישגים הלימודיים, עליה ברמת הפשיעה וכו'' וכן , את תופעת השחיקה בקרב מורים ) . בטווח הארוך: השפעה שלילית על התפתחותם של התלמידים ועתידם. התוכנית הליברלית מעבירה באופן סמוי את המסר כי לחיים אין משמעות. הדבר מוביל לחולי פסיכולוגי בחברה , להורדת איכות החיים. החברה הופכת לאנומית ומנוכרת ומוביל אף להתפשטות אידיאולוגיות טוטליטריות. ג.תוכנית לימודים ליברלית חדשה: אבירם טוען כי יש לממש את המטרה העליונה של החינוך (לסייע לאדם למצוא משמעות) . הוא מציע הצגה של מספר אפשרויות רלבנטיות , ומתן אפשרות בחירה לתלמידים. על תוכנית הלימודים לכלול 3 תתי מטרות: הצגת הצורך האנושי במשמעות במובן הצר ( ביחס לפעולה ספציפית ) ובמובן הרחב ( ביחס לחיים בשלמותם ) הצגת זרמים ותהליכים האפשריים למימוש הצורך הזה. ( א.מציאת משמעות תיאורטית ב. מימוש תחום עניין מסוים ג.טיפוח יחסי אהבה ואכפתיות ). הצגת דוגמאות ספציפיות לכ"א מדגמי העל. ( למשל: א.פילוסופיות דתות ואידיאולוגיות ב.פעילויות אומנותיות, ספורטיביות או אינטלקטואליות ג.גישות שונות לחברות וליחסים אנושיים ) בנוסף , מציע אבירם כי את הידע הנ"ל ירכשו התלמידים על התנסויות משמעותיות ורפלקסיה. ד.תוכנית לימודים הומניסטית חדשה: אבירם מציע דגם , הראוי לטענתו להחליף את תוכנית הלימודים הליברלית. 1.רקע היסטורי ותיאורטי: ההשראה לתיאוריה זו היא ההומניזם הגרמני של סוף המאה ה18 שגרסה כי מטרת החינוך היא גילוי משמעות החיים ע"י גיבוש השקפת עולם אישית. כל אחד מהפרטים מושפע מהתרבות ומעשיר אותה בתורו. 2.הדגם האידיאלי של תוכנית הלימודים: לדגם זה שלושה רבדים. תיאורטי , דינמי והתנסותי. ברובד ה 1 , יש להציג לתלמידים 3 נושאים: משבר הפוסט מודרניסטיות. מושג העיצוב העצמי. מושג "השקפת העולם" ותשובות לשאלה כיצד מעצבים אותה. הרובד ה 2 תלוי ב1 , ואמור להגביר את מעורבותם של התלמידים בנושא מזווית ראיה אישית ורגשית. ברובד ה 3 , ההתנסותי, אמורים התלמידים לפגוש השקפות עולם שונות ולהתייחס אליהן באופן אנליטי ורגשי כאחד. 3.ניסיון לממש את הדגם האידיאלי: בוצע בתיכון מקיף ד'' בב"ש. המאמר מתאר במדוקדק את פרטי תוכנית הלימודים לפי המבנה שהוצג לעיל. חלק 2 –תוכנית הלימודים ההומניסטית כתגובה למציאות הפוסט-מודרניסטית: תוכנית הלימודים ההומניסטית מגיבה למציאות הפוסט-מודרניסטית בשני אופנים: איזון מגמות פוסט מודרניסטיות הנתפסות כשליליות ואימוץ מגמות פוסט-מודרניסטיות חיוביות. איזון מגמות ותהליכים פוסט-מודרניסטיים שליליים: התגובה המגמה פיתוח תפיסה שיטתית שתסייע לפרטים לעצב תפיסת עולם קוהרנטית וגיבוש זהות יציבה . "הצפת" האני במידע , עד לכדי התפוררות האני. עידוד מחקר אינטלקטואלי ביקורתי ארוך טווח , תוך התבססות על הצורך בחיים משמעותיים. השתלטות של תפיסות אינסטרומנטליות של הידע והדוניזם ים האנושיים. התפתחות יחידים "חד ממדיים" חסרי עומק אינטלקטואלי ויכולת או רצון לבקר את המצב הקיים. ניצול וחיזוק של מגמות פוסט-מודרניסטיות חיוביות : התגובה המגמה שימוש בתכני הדיסיפלינות המדעיות לפי הצורך ולפי מטרות התוכנית החינוכית. התפשטות תפיסות ספקניות ורלטיביסטיות של הידע, ערעור התוקף המוחלט של דיסיפלינות מדעיות פיתוח תוכנית שתאפשר היכרות של מגוון תפיסות , ובחירה של המתאימה להם. התפשטות הליכי רוח פלורליסטיים, ערעור תפיסות עולם מונוליתיות. לגיטימציה לריבוי תפיסות בחברה. תוכנית הלימודים ההומניסטית מול תוכנית התיאורטית המודרנית: מערכת חינוך פוסט-מודרנית מערכת חינוך מודרנית מטרות מטרות עידוד פיתוח תפיסת עולם אישית , גיבוש זהות. הקניית ידע על דיסיפלינות מרכזיות בתרבות המערבית. פיתוח יכולות חשיבה ומחקר במסגרתן. תוכנית לימודים תוכנית לימודים שינוי לפי הקונטקסט ולפי בחירת התלמידים. הקניית כלים קוגניטביים אפקטיביים , וידע היסטורי סוציולוגי ופילוסופי הדרוש לשם גיבוש תפיסת עולם אישית. מבוססת על דיסיפלינות קיימות וחלוקה מקובלת למדעי הטבע , מדעים מדויקים מדעי הרוח ומדעי החברה.