סוגית מעמדו של המורה, בקרב הציבור ובקרב המורה עצמו, מעסיקה אנשי מחקר רבים, שכן מעמד מקצוע ההוראה ומעמדו הפרופסיונאלי של המורה
מצוי בהתדרדרות מתמדת. מרכזיותה של סוגיה זו, נובעת ממספר גורמים והם: הירידה במעמדו המקצועי של המורה, הירידה בכוח האדם הפונה להוראה וכן תופעות של פרישה ונשירה מוקדמת ( שולוב-ברקו, 1991). יוקרתו המקצועית של המורה וכן מעמדו הריבודי של המורה, שונה מחברה לחברה ונמצא בערך במחצית סולם הדירוג המקצועי . למשל יוקרתו המקצועית של המורה הרוסי גבוהה יותר מזו של המורה האמריקאי. הירידה ככלל במעמד המורה בעולם המערבי נובעת בין השאר מצמיחתו של החינוך ההמוני , שבו המורה הוא בעיקר מעביר ידע ופחות סוכן ערכים. בישראל , מעטים המחקרים שעוסקים במעמדו של המורה, אם כי התמונה המצטיירת, מעידה על ירידה במעמדו של המורה. עם היווסדה של מדינת ישראל , הלך והתערער מעמדו של המורה , במקביל להתחזקותה של המערכת הביורוקרטית ( רינות, 1981, בתוך: שולוב-ברקן, 1991) הניסיונות הראשונים לרפורמות בחינוך ובמעמדו של המורה, החלו בשנות השמונים בארה"ב. גל הרפורמה החדש נקרא – "הגל השני"", אשר הדגיש את החשיבות של "סביבת העבודה", הכוללת את המבנים הארגוניים של בית הספר, את המורים כחלק מעיצוב המדיניות הבית ספרית וכחלק מתהליך קבלת ההחלטות בבית הספר. "הגל השני", למעשה מדגיש את המגמה לחיזוק מעמד המורה על ידי ראייתו כאיש פרופסיה ( הימן, גולן ושפירא, 1995). בסוף שנות השבעים (1978) גם החלו בישראל , בעקבות ועדת עציוני, ניסיונות לביסוס מעמדו של המורה ( קארו, 2003). ועדת עציוני , בהיותה מוטרדת ממעמדו של המורה , הציעה גישה התומכת בביסוס מעמדו של המורה בישראל באמצעות מערך תגמולים
פרופסיונאלי רב ממדי כגון: יוקרה, שכר, הטבות, מכוונות לידע מקצועי, הרחבת האוטונומיה של המורה, הכשרה מקצועית, פיקוח מחמיר יותר בכניסה לתפקיד וכו'' מרכיבים אלו למעשה תואמים את הדגם הקלאסי של הפרופסיות ( שולוב-ברקן, 1991). מקצוע פרופסיונאלי הוא מקצוע בו יש מרכיב אקדמי מרכזי ומרכיב הכשרתי. התהליכים להפיכת מקצוע ההוראה למקצוע פרופסיונאלי, כללו את האקדמיזציה של המכללות ומקצוע ההוראה, כלומר "הסמינרים להכשרת מורים" הפכו ל"מכללות אקדמיות לחינוך". תהליך "הכשרת מורים" הפך ללימודים לתואר אקדמי ראשון, המשולב עם תעודת הוראה. מהלך זה לווה בחקיקה, במסגרת חוק המועצה להשכלה גבוהה, המסדיר את ההיבטים המשפטיים של פעולת ההשכלה הגבוהה בישראל (קארו , 2003 ). עבודה זו תבחן מהם המקורות
להתדרדרות דימויו הציבורי ולדימויו העצמי של המורה ואת הדרכים לעצירת התדרדרות זו ? בסקירה שלפנינו חמישה חלקים מרכזיים: חלק ראשון יעסוק במניעים המובילים את המורה לבחירת מקצוע ההוראה. חלק שני : יסקור את שחיקת מעמד ההוראה מראשית החינוך העברי בישראל. חלק שלישי : יבחן, את דימוי המורה עצמו ואת הדימוי הציבורי של מקצוע ההוראה. חלק רביעי : יעסוק בגורמים המובילים להתדרדרות במעמדו של המורה מבחינה ציבורית ואישית. חלק חמישי : יציע דרכים למניעת התדרדרות דימויו העצמי והציבורי של המורה ומקצוע ההוראה. מספר מילים - 5385 מקורות ביבליוגרפים - 16