קביעת גבולות זהו דבר שכולנו מתמודדים איתו כהורים, השאלה היא אם אנחנו עושים זאת נכון??
הילדים שלנו הם הבוחנים הטובים ביותר, הם בודקים את הוותרנות שלנו, העקביות שלנו, ומהו הגבול שבו ממש נכעס, לעומת הגבול שנתייאש וניתן
לילד מה שביקש, הם צוברים את הידע ומשתמשים בו, אם נדע לעשות את הדברים בצורה עקבית ונכונה אזי שהתוצאה תניב לנו פירות ונרוויח לתווך ארוך בכך שהילד ידע מהם הגבולות וידע לדחות סיפוקים ולווסת רגשות.
מספר דברים חשובים- כאשר אנחנו
רוצים לבקש מהילד שיעשה משהו זה צריך לבוא בצורה סמכותית ומכבדת לא כבקשה,
דני אתה רוצה לסדר את
המשחקים?? אתם נותנים לילד להחליט והוא יכול להגיד לא רוצה, לא תוכלו לבוא בטענה כי הרי אתם פניתם בנימה הזו, עדיף לומר, דני אני מבקשת שתסדר את המשחקים, שיחקת מאוד יפה , עכשיו בו תסדר אותם כדי שמחר שוב יהיה לך כייף לשחק, להשתמש במילים חיוביות לתאר דברים שיעלו ליד בראשו סיטואציה טובה ונעימה, חשוב מאוד לא לאיים זה מעיד על חולשתכם בהורים על הקושי להתמודד עם המצב והילד מרגיש זאת, חשוב לכוון את הילד למה שאנחנו רוצים ולכוון על ההתנהגות , דני זה מאוד לא
נעים לי שאתה
צועק כשאתה מדבר בקול שקט יותר נעים לי להקשיב לך ואני יכולה להבין אותך, לא לכעוס ולהגיד
ילד רע שאתה צועק ,לעולם לא להעיר לילד בכעס על יד אנשים תקראו לו הצידה תתנו לו להרגיש שאתם מכבדים אותו ותסבירו לו בצורה חיובית מה אתם מבקשים , אם הילד אני מקשים והחלטתם להעניש אל תכעסו ותצעקו עליו, תסבירו לו- דני אתה נענש בגלל שהתנהגת בצורה לא יפה וכשביקשתי ממך להפסיק לא הקשבת אתה היום לא תשחק עם חבריך בחוץ כמו שאתה אוהב אתה תהיה בחדר ותחשוב על התנהגותך ומה שדיברנו, למחרת לא להזכיר את הנושא ולדוש בו, להגיד- דני אני יודעת שאתה ילד טוב ואתה תכבד את מה שאני מבקשת .בהצלחה
סיכומים נוספים אודות הענשה הכיצד??