הקונסטרוקטיביזם החינוכי צמח במאה השנים האחרונות בחלק מתורה פילוסופית ופסיכולוגית שלמה, המציגה את הידע של האדם כמהלך שנבנה
בהדרגה ואינו מושג באחת. לתורה זו הסתעפויות רבות בתורת האפיסטמולוגיה, תורת המדינה, המוסר והדת, אך מקוצר היריעה, תקציר זה יתמקד בקונסטרוקטיביזם בהקשר של למידה בלבד.
על פי גישה זו, ההולכת ותופסת לה מקום מרכזי בעשיה החינוכית בשנים האחרונות, יכולותיו של
התלמיד בלמידה מתפתחות במקביל להתפתחות הקוגניציה וכל אחד מהשלבים מתבסס על השלב הקודם תוך כדי אינטראקציה עם סביבתו בתהליך פעיל (מיודוסר, 1995). את היסוד החברתי של הגישה היטיב לבטא הרפז (1996, עמ'' 2): "
לבני האדם אין גישה בלתי-אמצעית למציאות אובייקטיבית, כיוון שאנו בונים בהכרח את הגרסה שלנו למציאות זו ובה בעת משנים אותה בעצמנו".
עיקר היכרותנו עם הקונסטרוקטיביזם המודרני בא מצמד החוקרים ברוקס וברוקס (1999), אשר פורשים משנה סדורה באשר להשלכות היישומיות של המורה והלומד הקונסטרוקטיביסט. ברוקס וברוקס מתארים את הקונסטרוקטיביזם כתיאוריית למידה המתארת את התפקיד המרכזי שממלאות סכמות מנטליות של לומדים בצמיחתם הקוגניטיבית. במרכזה של הגישה עומדת אמת פשוטה שהלומד שולט בלמידתו, וכאן מסתמכת התיאוריה על הוגים כמו רוסו, דיואי וויגוצקי ורבים אחרים, אשר העמידו את התלמיד במרכז הלמידה. המעבר של המורים בימינו צריך להיות, לפי ברוקס וברוקס, מהגישה של רצון להבטיח שכל התלמידים ילמדו את אותם המושגים אל הגישה של התאמת תכנית הלימודים לעולמו של הלומד האינדיבידואלי, תוך ראיית יכולת ההבנה שלו ועולם המושגים בו הוא חי.
ברוקס וברוקס (1993) מאפיינים חמישה עקרונות עליהם מתבסס המורה הקונסטרוקטיביסט:
מורה קונסטרוקטיביסט מחפש תמיד את נקודת המבט של התלמיד. הידיעה בדבר המשגת התלמידים מסייעת למורה לבנות תכנית לימודים המתאימה לצרכי התלמידים.
מורה קונסטרוקטיביסט עושה שימוש תדיר בשיטת הערעור. המחקרים מראים כי כאשר מחנכים מאפשרים לתלמידים לבנות ידע הקורא תגר על הנחותיהם – מתרחשת למידה. ההגעה למצב של ערעור דורשת מהמורה לחקור מה יודעים התלמידים, תהליך שבעצמו מביא ללמידה אצל הלומד.
מורה קונסטרוקטיביסט מכיר בחשיבות ההקשר היום יומי בקרב התלמידים אל חומרי הלימוד. הרלוונטיות של התכנים מסייעת ללמידה.
מורה קונסטרוקטיביסט מסייע בבניית הידע של התלמידים על ידי שימוש ברעיונות גדולים, אשר מפורקים בהמשך לפיסות מידע המרכיבים מבחינת התלמיד את התמונה הכוללת.
מורה קונסטרוקטיביסט מעריך את התלמיד במגוון דרכים, הכוללות את יכולתו של התלמיד ללמוד ואת הדרך בה הוא בוחר ללמוד.
הקונסטרוקטיביזם החינוכי יוצא חוצץ נגד גישות חינוכיות ששלטו בעבר כגון התיאוריה הביהביוריסטית והלמידה האמפיריציסטית. ניתן בהחלט למצוא נקודות התאמה לחינוך הפרוגרסיבי אשר מוצאו גם הוא הנקודות השקפה פילוסופיות על מקומו של הלומד במערכת החינוך.
את המארג של הרעיונות הפילוסופיים העומדים בבסיס הקונסטרוקטיביזם היטיב לסכם ברונר (1996):
מודל הלמידה הנובע מהאפיסטימולוגיה האמפיריציסטית של "לוח חלק" להצליח בלמידה. לפי מודל זה למידה משמעה רכישת ניסיון.
ניסוח היפותזות כתנאי להצלחה. לפי מודל למידה חלה כשיש לך תיאוריה טובה, שלפיה אתה מנסח היפותזות.
כושר למידה טבוע בילד מלידה. כדי להצליח, יש צורך בהזדמנויות להשתמש ולהפעיל את הכשרונות המולדים.
האפיסטימולוגיה הקונסטרוקטיביסטית שלפיה האדם צריך לבנות את העולם שלו בכוחות עצמו (פיאז''ה).
על הילד לרכוש ידע ממומחה בעל ניסיון לפי גישתו של ויגוצקי.
מודל הנובע ממקור חיצוני בבחינת ה"מקל והגזר", על-פי גישתו של ברונר.