להיות מנהלת בבי"ס בישראל – נשים כותבות את חייהן

המאמר מתאר מחקר אשר בוחן את המאפיינים של קבוצת מנהלות בתי ספר בישראל באמצעות ניתוח תוכן התרשמותי של האוטוביוגרפיות שלהן. בעשור האחרון מתרחש בישראל תהליך איטי, אך עקבי של חדירת נשים לתפקידי ניהול, ובעיקר בבתי"ס יסודיים, כאשר למרבית המנהלות ישנו ניסיון קודם בהוראה. המחקר מתבסס על הזווית הפמיניסטית בחקר המאפיינים הנשיים של מנהיגות ניהולית בבי"ס, ומתייחס למנהלות בתי"ס יסודיים בראשית דרכן בניהול או במעבר לקראת ניהול. # נשים כמנהלות בראי הספרות המחקרית: * נשים בעמדות ניהול- המחקר החל בארה"ב בשנות ה- 70. הממצאים מתעדים ומסבירים את מיעוטן של נשים בעמדות ניהול כתוצאה של תפיסה סטריאוטיפית ל תפקיד האישה, שמקורה בסוציאליזציה של האישה לתפקידים מסוימים בחברה. הטענה הבולטת היא שלניהול יעיל נדרשים תכונות אישיות וכישורים מקצועיים, בעוד שתכונות נשיות נתפסות כמכשול לניהול טוב (ולכן אחד התחומים הבולטים לאפליית נשים, הוא תחום הניהול). ישנה דעה רווחת שנשים פחות שאפתניות ובעלות פחות ציפיות לקידום, ופחות נחושות מגברים וכי הדימוי העצמי שלהן "כלא מתאימות לתפקידי ניהול" בולם את שאיפותיהן לקריירה ניהולית. נשים נרתעות מהצלחה בתנאי תחרות עקב חשש מדחייה חברתית או אובדן נשיותן, לנשים יש מחויבות לבית ומשפחה ובייחוד לגידול ילדים, וזה נתפס כמכשול באיוש תפקידי מנהיגות. אך עם זאת, במקביל לתמונת המצב העגומה, הסתמנו מגמות של שינוי בתפיסת התאמתן של נשים לעמדות ניהול. בשנות ה- 80 אנו מוצאים מחקרים המדווחים כי נשים מנהלות יעילות יותר מגברים, וכי דווקא תכונותיהן הנשיות משפיעות על יעילות זו, ובעלות סגנון ניהול דמוקרטי ושיתופי יותר מאשר גברים. * נשים כמנהלות בית ספר- המחקר על מנהלות נערך בראשיתו בארה"ב (כאשר דור המנהלות הראשונות בארה"ב של שנו ה- 60 וה- 70 צמח מתוך ההוראה. לאחרונה , תפיסת ניהול בי"ס- שהתבססה על מודלים גבריים, עברה שינויים תיאורטיים ומעשיים רבים. כיום המחקר מתמקד במנהיגות מסוג שונה- אשר מבוססת על עקרונות הומניסטיים בעלי מאפיינים נשיים. מחקרים רבים מצביעים על ייחוסים והתנהגויות של נשים-מנהלות התורמים לניהול יעיל ולשיפור אקלים ביה"ס. ממחקרים בארה"ב עולה שמנהלות בי"ס הינן בעלות מוטיבציה גבוהה, נחישות למימוש יכולת, יכולת פתרון בעיות, עבודת צוות, כושר ארגוני, ייצוג בי"ס וכו''. לעומת זאת ממחקרים בישראל עולה כי המנהלת הישראלית נוטה להשלים עם חלוקת התפקידים המסורתית בין המינים, עם אי השוויון והסטריאוטיפים, אך במקביל מנסה לפרוץ דרך ולהגשים את עצמה כמנהלת ולהימנע מעימותים. המנהלת הישראלית נתונה ללחץ רב יותר מעמיתיה הגברים (מעצם היותה אישה), ותחת ציפיות רבות יותר כאישה. מחקר נוסף הראה שמנהלות נשים הינן מסבירות פנים, מעניקות חיזוקים, סבלניות, בעלות סגנון עבודה משתף, מעניקות בטחון, מספקות פתרונות ומתאימות גישות ודרכים חינוכיות ליחיד. מחקר נוסף מדווח על מעורבותן של מנהלות בהכנסת שינויים תוכניים-ארגוניים בביה"ס ועל מנהיגות. לאור התמורות החברתיות שחלו בשנים האחרונות בישראל, יש מקום לבחון את המאפיינים של מנהלות בי"ס או של נשים בדרך לניהול בתי"ס במציאות הישראלית. המחקרים בארה"ב נעשו באמצעות שאלונים וראיונות אישיים סגורים. במחקר זה היה רצון למצוא שיטה שתאפשר למנהלות לספר את סיפורן בדרך שלהן. ולכן נבחרה האוטוביוגרפיה לשמש ככלי מחקר בעבודה זו. במחקר זה נבחנו מספר שאלות: 1. מהם הנושאים שמנהלות בישראל חושפות כשהן מתבוננות במעבר מהוראה לניהול בחייהן המקצועיים? 2 . באיזו מידה מאפייני המנהלות והנושאים המעסיקים אותן עולים בקנה אחד עם הרעיונות העכשוויים אודות מנהיגות בכלל ואודות מנהיגות נשים בפרט? 3. מה לדעת המנהלות הניע אותן להכשיר עצמן לניהול? 4. כיצד תופסות מנהלות (ובעיקר אמהות) את תפקיד המשפחה בהקשר של קידומן המקצועי? 5. האם המאפיינים המוגדרים כ"נשיים" תורמים, לדעת המנהלות, לאיכות הביצוע שלהן בתפקידן זה? שיטת המחקר: אוכלוסיית המחקר כללה 40 נשים, כולן מורות לשעבר בבתי"ס יסודיים עירוניים, בעלות ותק הוראה של 8-26 שנים, כולן נשואות+ ילדים, אשר נבחרו ע"י משרד החינוך להשתתף בקורס דו-שנתי לניהול ( 300 שעות) רוב הנשים בתחילת דרכן כמנהלות בי"ס או שימשו כסגניות מנהל, סיום הקורס היווה דרישה פורמאלית לקבלת תעודת ניהול. והמחקר התבצע במהלך הקורס ע"י חוקרת אשר היוותה חלק מצוות הקורס. ההנחיות במחקר היו: כתבו את סיפור חייכן המקצועיים, התייחסו להתפתחות המקצועית שלכן ושלביה השונים, וספרו את סיפורכן בדרככן האישית. כל הנשים כתבו בין 4-15 עמודים, והחומר האוטוביוגרפי נותח ואורגן על פי 3 תחומים: (א) המנהלת כמורה בעבר (ב) מאפיינים נשיים של ניהול (ג) מאפיינים של העולים בסולם המקצועי. ממצאים: האוטווגרפיות של המנהלות סווגו ל- 3 תחומים: תחום 1: המנהלת כמורה בעבר- בתיאור זה הודגשו שלבים אופייניים לסיפורי חיים של מורים (לדוגמא: הכניסה לתפקיד ההוראה, תחושת ההישרדות, תקופת צמיחה והתלהבות, תסכול, קיבעון, דילמות, השקעה, כעס,קשיי הסתגלות והנושא העיקרי שעלה- תמורות ושינויים בחיים האישיים והמקצועיים והצורך להסתגל אליהם). תחום 2: מאפיינים נשיים של ניהול- אצל כל המנהלות קיימת מודעות רבה לסטריאוטיפים מיניים ולהבדלים בין המינים בתכונות אישיות ובמאפיינים התנהגותיים, וחלק מן המאפיינים המודגרים "נשיים", נתפסו אצלן מתכונות המעידות על חולשתן, אך ע"י החלטתן להיות מנהלות, הן פרצו מחסום זה. את המאפיינים בעלי ההיבט הנשי שאליהן התייחסו הנשים ניתן לחלק ל- 4 קבוצות: 1) סגנונות כניסה לתפקיד הניהול- ישנם 3 סגנונות שונים של כניסה לניהול: א. סגנון הדרגתי-טבעי- התפתחות מקצועית של מורות אשר התקדמו לתפקידי סגן-מנהל בבי"ס וכאשר המנהל פרש או עבר תפקיד, הסגניות קיבלו את תפקידו באופן טבעי. ב. סגנון הדחיפה מבחוץ- כאשר "מישהו" מבחוץ (מפקח למשל) מציע למורה את התפקיד (בדרך כלל בהפתעה גמורה). זהו הסגנון השכיח ביותר ועליו דיווחו מחצית מהמנהלות שנחקרו. בסגנון זה בולטים הלבטים, הספקות והחרדות שמלוות את ההחלטה להיות מנהלת. ג. דחיפה מבפנים- הצהרה מפורשת של השאיפה לקידום מקצועי וקידום קריירה, כשליש מהנחקרות דיווחו על סגנון זה. בסגנון זה בולטים ביטחון ביכולתן, בכישוריהן האישיים, והן אינן מוטרדות מהדימוי הנשי. *** מתיאורים אליה בולטת העובדה שהמורות לא הצהירו על שאיפתן לניהול, לא תכננו מראש את קידומן בסולם המקצועי, וברוב מכריע של המקרים הן הגיעו לכך בסיוע כוחות חיצוניים. (כל המאפיינים האלה שונים בעיקרם ממאפייני הכניסה של גברים למקצוע של ניהול ביה"ס (אשר רואים בניהול עמדת כוח חברתית ופוליטית ונאבקים על מנת להגיע אליה. 2) התמודדות עם ספקות לעומת גילוי עצמי ועוצמה- המנהלות דנו בהרחבה בתכונות ובאיכויות המכשירות אותן להיות מנהלות. הן נעו על רצף של התלבטות בין תכונות "נשיות" (ספקנות, חוסר בטחון מקצועי וכו'') לבין תכונות "גבריות"(סמכותיות, בטחון עצמי וכו'') וניסו למקם את עצמן על רצף זה. האוטוביוגרפיות חשפו תפיסות סטריאוטיפיות לפיהן התכונות הרלוונטיות לתפקידי הניהול הן כוח, שליטה, סמכות ונוקשות. תכונות המיוחסות לגברים. הן חשו שהעדר תכונות אלו, פירושו שאינן מתאימות לתפקיד ניהול בי"ס. ניתן היה לראות שהמעבר ממעמד של חברה בצוות למעמד סמכותי של מנהלת היה מלווה אצל הנשים בלבטים לגבי ההתנהגות המצופה מהן ובחשש מפני אובדן אהדה, ומן האחריות הכרוכה בתפקיד. כמו באוטוביוגרפיות עלה הצורך שלהן בקבלה ותמיכה חברתית ומשפחתית. למרות החרדות שבאו לידי ביטוי המנהלות מעידות על עצמן כי עם קבלת תפקיד הניהול גילו בעצמן עוצמה פנימית ויכולות שלא שיערו שקיימות אצלן (ראוי לציין כי בשלב הניהול בפועל התחושה הדומיננטית היתה תחושת היכולת והעוצמה). 3) המרכזיות של יחסים ושל תקשור בין-אישית- נשים תופסות את המציאות כמערכת של יחסים וקשרים, המבוססת על אהדה ואמון הדדיים, גם בעולמן המקצועי הן מתייחסות למערכות יחסים אישיות ולתקשורת עם זולתן כמקור חשוב לסיפוק בעבודה. לפיכך היכולת לתקשר בצורה טובה, היא גורם רב משמעות בחיי המורה והמנהלת. ככל שתפקודה של המורה במערכות היחסים השונות חיובי יותר, היא מגלה יותר מעורבות בביה"ס, וחשה סיפוק רב יותר בעבודתה. ישנו ביטוי ברור לצורך בשותפות ובעבודת צוות, ולתפיסת הניהול כתפקיד המחייב יחס טוב ודאגה לסגל, תפיסה זו עומדת בסתירה לתפיסת הניהול כ"תפקיד של איש אחד" ומצד שני חלק מהמנהלות מודעות לכך שקרבה יתרה ואינטימיות עלולות לעורר בעיות. 4) משפחה ואימהות- ישנו קונפליקט בין המשפחה (ילדים, בית, בעל וכו'') לעבודה (מטלות לביצוע, מחויבות וכו'') והמנהלות נאלצות לקבוע לעצמן סדרי עדיפויות בכל תחום, ופעמים רבות נוצרות אצלן רגשות אשמה. המנהלות התייחסו למשמעותה של שנת החופשה שלקחו לאחר הלידה כנקודת מפנה (אישית ומקצועית) בחייהן אשר נתפסה אצל רבות כתקופה אשר תרמה לצמחית המקצועית (אשר אפשרה להן לבחון אלטרנטיבות מקצועיות ולחוות צמיחה, התחדשות ורענון מקצועי ושהחופשה שנטלו העניקה להן פרספקטיבה חדשה ביחס למקצוען. *** ראוי לציין שמרבית המנהלות הגיעו לתפקיד זה לאחר הולדת ילדיהם. תחום 3: מאפיינים של "העולים בסולם המקצועי"- על פי הדיווחים האוטוביוגרפיים ניתן לאתר 2 קבוצות של גורמים המאפשרים להסביר את התקדמותן של המורות לעמדת ניהול: 1. תכונות ומאפיינים אישיותיים: בסקירת עברן תיארו כל המנהלות את עצמן כחרוצות ביותר (שעות עבודה, מחשבה, רגשות ואנרגיה אשר השקיעו בעבודתן) וציינו שעבודתן בביה"ס היא חלק מרכזי בחייהן