את המאמר הבא תרגמתי מ-www.kiplinger.com מיום 13 בפברואר, 2008.
היזהרו מהשעה האחרונה של יום המסחר
קנה ומכור לפני 3 בצהריים, כשהשווקים נהיים פראיים.
החיים היו רגועים יותר אם כוח עליון היה מכנס את כל מנהלי התיקים ומפעילי קרנות הגידור לרכב עם שירותים בלבד (holding tank) עם שום גישה למחשבים או שולחנות
מסחר בשעת הסיום של פעילות וול-סטריט. התקף מכירות רפלקסיבי, המחריף באמצעות אינסטינקט העדר, אומר שיותר מדי ימי
שוק מניות טובים נהיים רעים – וימים רעים נהיים רעים יותר – אחרי 3 בצהריים. נראה שגם "פאניקת קניה" המתרחשת לפעמים קוראת סמוך לצלצול הסגירה.
לא, אלו לא נהרות של קפאין שתורמים לעניין. יש הסברים טכניים והתנהגותיים למה שמתרחש:
שלישי, 8 בינואר, 2008. השוק נפתח גבוה יותר (ממחיר הסגירה של היום הקודם, ש.) ונמצא בערך באיזון אחרי ארוחת צהריים. ואז AT&T מוציאה הערה קולית בלתי מזיקה בזמן שיחת ועידה אחה"צ על האטה בחלק מינורי של העסק שלה.
מדד הדאו-ג`ונס (Dow Jones industrial average; בו נמצאות 30 המניות הגדולות בשוק, ש.) מאבד 200 נקודות בשעת הסיום ונסגר בירידה של 238.
חמישי, 10 בינואר. המניות פותחות חזק, אבל הדאו מבזבז חצי מרווח של 200 נקודות בסיום, למרות שהפעם אין שום נאשם מוגדר.
שלישי, 15 בינואר. יום רע מהפתיחה מסתיים כאסון כשהדאו נכנע ל-100 נקודות של התאוששות חלקית בדקות הסיום של המסחר. הנסד"ק (מדד מניות הטכנולוגיה, ש.), בירידה של 2.5% באותו יום, גם מגדיש את הסאה מאוחר בסשן.
חמישי, 17 בינואר. השוק פותח נורא, מתייצב לכמה שעות, ואז עושה קפיצת סקי אחרי 3 בצהריים. הדאו מאבד יותר מ-150 נקודות מאוחר באותו יום ומסיים בירידה של 307. מדד ה-S&P500 (500 המניות הגדולות בשוק, ש.) והנסד"ק נעים באופן דומה.
רביעי, 30 בינואר. הדאו שטוח במשך בוקר מתוח, ואז ממריא ב-2:15 בצהריים כשהפדרל ריזרב חותך את שיעורי הריבית בחצי אחוז. שעה מאוחר יותר, לפני שלמישהו יש הזדמנות לחלוץ את השמפניה, הדאו מאבד את כל הרווח בגלל שמועה על עוד בעיות בחברות ביטוח אג"ח (בשל משבר הסאב-פריים, ש.).
שלישי, 12 בפברואר. מאוחר אחה"צ, הדאו מקיא 150 נקודות מ-200 נקודות רווח, ואז מתאושש קמעה. הנסד"ק, לעומת זאת, פולט את כל רווחיו, ומעט מאוחר יותר מסיים עם הפסד אחרי שהיה בעליה של 1%. בין 3 ו-3:30 בצהריים, הנסד"ק נופל ב-30 נקודות, או 1.5%.
אלו אינן הדוגמאות היחידות של התבנית המטרידה הזו. הרוטינה יותר מדי תדירה מלהתעלם ממנה והפכה להיות נושא לשיחה מצננת (water-cooler) בין אנשי פיננסים.
להמשך קריאת המאמר המתורגם (כל ההסברים על התופעה):
סיכומים נוספים אודות היזהרו מהשעה האחרונה של יום המסחר