עושי שוק

אחרי שנים שבהן הסתובב הרעיון בחלל אולמות המסחר באחד העם, אישרה רשות ני"ע את קיומם של "עושי שוק" בשוק ההון הישראלי. למי שלא הסתובב בשווקים זרים, בעיקר אמריקאים ואירופים (בהם מובנה המנגנון כבר זמן רב) ניתן לומר במשפט אחד שעושה שוק הוא חבר בורסה המתחייב - לפי תקנון הבורסה לעושי שוק - לקיים בספר הפקודות של הבורסה בכל רגע נתון פקודות קנייה ומכירה מטעמו עבור ניירות הערך שהוא עושה השוק שלהם, במרווחי ציטוט המוגבלים על ידי הבורסה. למה זה טוב? הרעיון שבבסיס עשיית השוק הוא אחד: הגדלת הסחירות של נייר הערך. משקיע שקונה מניות חברה שיש לה עושה שוק, יכול לדעת שתמיד ימצא פקודת קנייה או מכירה למניה הזו. הביטחון הזה, ועצם קיום הוראות הקנייה והמכירה בספר הפקודות, אמורים למשוך משקיעים נוספים למניה ולהגדיל את המסחר בה. רז רון, סמנכ"ל סולומון שוקי הון, מסביר ש"אנחנו חושבים שגם לכל היתר, חוץ מלחברות המעו"ף, מגיעים ציטוטים. אם נסתכל היום על המניות שממוקמות מאמצע מדד תל אביב 100 ומטה, אין הרבה פקודות למניות האלו, וברבות מהן הסבירות שהמשקיע ימצא עסקה היא נמוכה". לדברי שי ברק, מנכ"ל גאון השקעות, "יש כיום בארץ בסך הכל שתי בורסות: ת"א 25, וכל השאר. גם בת"א 75 יש הרבה חברות עם מחזור נמוך של 200-100 אלף שקל ביום. אנחנו רוצים את חברות תל אביב 100 אצלנו. לכל משקיע יש שני פרמטרים שחשובים לו: רמת העניין במניה, והאם הוא ''בציע'' - אנחנו דואגים שיהיה ביצוע. לרמת העניין אני לא יכול לדאוג, אבל אני מונע מאנשים את מלכודת הנזילות - הרי הפחד הגדול של כולם הוא מהשקעה שאי אפשר לצאת ממנה. אפילו חברה שנסחרת בדיסקאונט של 30% היא השקעה שלא שווה כלום אם אי אפשר להיפטר ממנה. מה יוצא להם מזה? עד היום נכנסו שלוש חברות לנישת עושי השוק. סולומון שוקי הון, שעושה כיום שוק ל-12 חברות. גאון השקעות (שמבצעת את עשיית השוק דרך חברת מ-ג-מ) עם שמונה חברות ואקסלנס-נשואה עם שתי חברות. חברה נוספת שנכנסת לתחום בימים אלו היא הראל בית השקעות. עושי השוק מרוויחים מפעילותם בשתי דרכים: דרך העמלה החודשית שהם גובים - לדברי רון העמלה החודשית שגובה סולומון היא כ-1,500 דולר לחודש. לדבריו סולומון נמצאת כיום במו"מ עם יותר מ-30 חברות לגבי עשיית שוק עבורן, ורון צופה שהחברה תעשה שוק ל-50 חברות עד אמצע השנה - כך שמדובר בפעילות שעשויה להיות רווחית ביותר. מסלול הרווח השני הוא דרך מרווחי הציטוט. אמנם המרווחים מוגבלים על ידי הבורסה ל-8%-2%, אבל אפשר להרוויח. ציון בקר, בכיר באקסלנס-נשואה, מסביר כי "כרגע יש שני מודלים עסקיים לעשיית השוק - המודל הראשון הוא עושי שוק שגובים ריטיינר נמוך ומבקשים מהחברה עבורה הם עושים שוק שתישא יחד איתם בסיכון - משמע מסכמים שימכרו לה את ה''סחורה העודפת'' של המניות בתום תקופת החוזה. "במודל השני, אני כעושה שוק מבקש מהחברה לשלם לי ריטיינר (תשלום חודשי) גבוה יותר אבל מתחייב שאני, בגלל המקצועיות שלי, אדאג לעצמי. אנחנו מאמינים במודל השני, כאשר כמובן שהריטיינר משתנה - אם החברה רוצה פיזור (מרווח ציטוט) נמוך ועומק (כמות הציטוטים) גבוה, היא תשלם יותר, ולהיפך. ההצעה שאני נותן לכל חברה משתנה כמובן לפי רמת הסיכון שלה. חברה שאין בה סחירות תקבל הצעת מחיר גבוהה יותר".מי לוקח את הסיכון? עושה השוק מתחייב לספוג ביקושים והיצעים למניה ולהפחית, למעשה, את הסיכון במסחר בה. כמו בחוק שימור האנרגיה, "חוק שימור הסיכון" אומר שכאשר שסיכון כלשהו מנוטרל, תמיד יימצא מישהו אחר שלקח עליו את הסיכון הזה במקומו - ועושה השוק הוא הוא הגוף הזה. עם זאת, כאשר עושה השוק הוא מקצועי, הוא אמור לא להגדיל את החשיפה שלו לחברה אלא לקנות ולמכור את הניירות כל הזמן. חשוב להדגיש כי עושה השוק אינו מבטח את המניה מנפילה. הידיעה היחידה שיש למשקיע היא שכאשר ירצה למכור אותה, מרווח הציטוט לא יעלה על זה האמור בתקנון. עושי שוק דומים יותר מהכל לשחקני מעו"ף - כי הם יושבים ומנהלים פוזיציות עם ציטוטים משני הצדדים. תקנון הבורסה לא מגדיר את החשיפה שלנו. בדרך כלל אנחנו מתחילים את עשיית השוק עם השאלה של 1% ממניות החברה לצורך העשייה, אלא אם מדובר בחברה מאד קטנה או גדולה מאד. עם מי עדן למשל התחלנו עם עשיית שוק של 30% מהפעילות שלה וירדנו ל-15%. יש חברות שאנחנו מתחילים בהן מ-100% מהפעילות, וכשאנחנו מגיעים ל-15% - השגנו את המטרות שלנו. כי המשמעות היא שהגדלנו את המסחר". בגאון מסבירים ש"יש סיכון - אבל הכל מסוכן בשוק ההון. יש בחוזים שלנו מנגנוני שיפוי נגד סיכונים. אני לא ביטוח למשקיעים ואני יודע לנטר את הסיכונים שלי. ככל שהחברה דלה יותר במסחר - מרווח הציטוט שלי גדול יותר. זה הפיצוי שלי. הבורסה, כשהיא קבעה חים בתקנון שלה, היתה מודעת לזה שהסיכון שלי משתנה בין החברות והיא שמה אותי במגרש אחר - מבחינת מרווחי הציטוט, בהתאם לסוג החברה. אנחנו יודעים לנטר סיכונים ולא נופיע עם פקודות של חצי מיליון שקל לכל צד בחברה עם מחזור של 20 אלף שקל. גם בעשיית שוק חוק המספרים הגדולים תקף. אם נעשה שוק ל-100 חברות, אז נפילה של חברה אחת היא משנית". יהודה בן אסאייג, מנכ"ל בית ההשקעות מנורה פיננסים שייעץ לוועדה שדנה בנושא עשיית שוק, מסביר כי "עושי השוק יכולים ליפול. יש להם הסתברות טובה להרוויח, אבל עושה שוק שלומיאל יכול להפסיד כסף. יש בעולם לא מעט עושי שוק, במיוחד בתחום האופציות, שנעלמו במפולות הגדולות. כאשר השוק עולה בהרבה, קשה לעמוד בזה אם אתה לא מקצועי". אסאייג מוסיף גם כי דווקא האישור לעשיית שוק באג"ח הוא שגיאה, שכן איגרות החוב לא סובלות מחוסר נזילות ובעיה של סחירות. למי שלא מתעמק, נושא עשיית השוק עשוי להזכיר הרצת מניות. הרי לחברה אסור לסחור במניות שלה, ובעשיית שוק היא לכאורה בסך הכל לוקחת שכיר חרב שיעשה זאת במקומה.

סיכומים נוספים אודות עושי שוק