The Diffusion of Regulatory Capitalism in Latin America
גידול במספר הרשויות הרגולטוריות העצמאיות הוא מסמל את עליית הקפיטליזם הרגולטורי. זוהי תופעה שחורגת מארה"ב, שם החלה; כיום ניתן לראות סימנים לכך גם באירופה ובמזרח אסיה.
העלייה במספר הגופים הרגולטוריים משקף שינוי בתפישת המדינה: מעבר מדמוקרטיה ייצוגית אל עבר
דמוקרטיה ייצוגית בלתי ישירה. הכתבת המדיניות איננו מתבצע עוד בידי שרים ונבחרי ציבור, אלא בידי קבוצות
מומחים בינלאומיות. הדרג הנבחר מאציל סמכויות רגולטוריות אל גופים מומחים, ומעניק להם מרחב פעולה עצמאי מהתערבות ממשלתית.
בחינה של נתונים בתחום הרגולציה וגופי רגולציה באמריקה הלטינית מסייעים לגבש הבנה של התהליך. במהלך שנות השמונים אין שינוי משמעותוי בתחום הרגולציה, אך לאחר 1992 מסתמנת עליה במספר הגופים הרולטוריים העצמאיים (עצמאי – איננו חלק מרשות ממשלתית). המאמר ינתח תהליך זה תוך התייחסות הן לרמה המדינית והן לרמת הסקטור העסקי. הנתונים מראים שניתוח המתמקד בהפצת רגולציה בין סקטורים חזק יותר מניתוח על פי חלוקה מדינתית.
מסקנות ביניים:
· ההחלטה להקים
רשות רגולטורית עצמאית מושפעת מהחלטות קודמות, ולכן יש לבחון באופן מאוזן את התפשטות השיטה.
· יש השפעה חוצה מדינות בתוך סקטורים. אם מדינות מקימות רשויות בסקטורים מסוימים, יש סיכוי שהדבר יעשה גם במדינות אחרות באותו הסקטור.
· ההחלטה על הקמת רשויות נובעת גם משרשרת החלטות פנים-מדינתיות. ככל שמדינה מקימה יותר רשויות בסקטורים מסוימים, כך גדל הסיכוי שתקים רשויות בעוד סקטורים.
· יש משמעות רבה יותר לשרשרת השפעה בתוך סקטור מאשר לשרשרת השפעה בתוך מדינה.
ביחס לאמריקה הלטינית, יש לבחון את התהליך ביחס לארבעה גורמים קודמים:
· המשבר במודל של המדינה המתפתחת: היפר אינפלציה בשנות ה-70.
· ליברליזציה כלכלית:
סחר חופשי, חופש לפעולות פיננסיות, הפרטה. התהליכים היו מהירים למרות שהונהגו על ידי דמוקרטיות צעירות.
· דמוקרטיזציה: מעבר סוחף של מדינות בעלות מורשת אוטוקרטיות למבנה דמוקרטי (חוץ מקובה). אומץ מבנה של דמוקרטיה נשיאותית עם פרלמנט פרופורציונאלי.
· תהליך סוער של היווצרות המדינה.
ישנו שתי גישות לבחון שינויים:
· הגישה המדינתית: השינויים מתרחשים בהתאם למתקיים במדינה; מכאן שאם יש רשות אחת במדינה יש לצפות שתקום רשות נוספת.
· הגישה הסקטוריאלית: השינויים מתרחשים בהתאם למתקיים בסקטור; מכאן שאם יש רשות אחת בסקטור יש צפות שתקום רשות נוספת.
מסקנות:
· אין קשר ישיר לדמוקרטיזציה
· אין קשר ישיר לגורמים המושפעים מיחסי חוץ (לגבי סחר חוץ – אין תשובה ברורה).
· מצב כלכלי (כפי שהוא בא לידי ביטוי בתל"ג
לנפש) מציע תחזית מדויקת פחות ממספר הרשויות בסקטורים אחרים
· ההשפעה של מספר רשויות בסקטורים עולה על ההשפעה של מספר רשויות במדינה.
· יש קשר בין השפעה בסקטורים והשפעה במדינה: במדינה בה יש מספר גבוה של רשויות, יש סיכוי גבוה ליצירת רשות נוספת בסקטור בו יש רשויות במדינות אחרות (יותר מאשר במדינה בה יש מספר נמוך של רשויות). יש קשר חלש ביותר בין רשויות בתוך המדינה לבין הסיכוי להקמת רשות חדשה.
· יש קשר ישיר בין הפרטה לבין הקמת רשויות רגולטוריות עצמאיות.
סיכומים נוספים אודות The Diffusion of Regulatory Capitalism in Latin America